Job 36
1 And Elihu proceeded and said,
| ויסף אליהוא ויאמר |
2 Suffer me a little, and I will shew thee that I have yet words for God.
| כתר-לי זעיר ואחוך כי עוד לאלוה מלים |
3 I will fetch my knowledge from afar, and will ascribe righteousness to my Creator.
| אשא דעי למרחוק ולפעלי אתן-צדק |
4 For truly my words shall be no falsehood: one perfect in knowledge is with thee.
| כי-אמנם לא-שקר מלי תמים דעות עמך |
5 Lo, God is mighty, but despiseth not [any]; mighty in strength of understanding:
| הן-אל כביר ולא ימאס כביר כח לב |
6 He saveth not the wicked alive; but he doeth justice to the afflicted.
| לא-יחיה רשע ומשפט עניים יתן |
7 He withdraweth not his eyes from the righteous, but with kings on the throne doth he even set them for ever; and they are exalted.
| לא-יגרע מצדיק עיניו ואת-מלכים לכסא וישיבם לנצח ויגבהו |
8 And if, bound in fetters, they be held in cords of affliction,
| ואם-אסורים בזקים ילכדון בחבלי-עני |
9 Then he sheweth them their work, and their transgressions, because they have increased.
| ויגד להם פעלם ופשעיהם כי יתגברו |
10 And he openeth their ear to discipline, and commandeth that they return from iniquity.
| ויגל אזנם למוסר ויאמר כי-ישובון מאון |
11 If they hearken and serve [him], they shall accomplish their days in prosperity, and their years in pleasures.
| אם-ישמעו ויעבדו יכלו ימיהם בטוב ושניהם בנעימים |
12 But if they hearken not, they shall pass away by the sword, and expire without knowledge.
| ואם-לא ישמעו בשלח יעברו ויגועו בבלי-דעת |
13 But the godless in heart heap up anger; they cry not when he bindeth them:
| וחנפי-לב ישימו אף לא ישועו כי אסרם |
14 Their soul dieth in youth, and their life is among the unclean.
| תמת בנער נפשם וחיתם בקדשים |
15 But he delivereth the afflicted in his affliction, and openeth their ear in [their] oppression.
| יחלץ עני בעניו ויגל בלחץ אזנם |
16 Even so would he have allured thee out of the jaws of distress into a broad place, where there is no straitness; and the supply of thy table [would be] full of fatness.
| ואף הסיתך מפי-צר-- רחב לא-מוצק תחתיה ונחת שלחנך מלא דשן |
17 But thou art full of the judgments of the wicked: judgment and justice take hold [on thee].
| ודין-רשע מלאת דין ומשפט יתמכו |
18 Because there is wrath, [beware] lest it take thee away through chastisement: then a great ransom could not avail thee.
| כי-חמה פן-יסיתך בספק ורב-כפר אל-יטך |
19 Will he esteem thy riches? Not gold, nor all the resources of strength!
| היערך שועך לא בצר וכל מאמצי-כח |
20 Desire not the night, when peoples are cut off from their place.
| אל-תשאף הלילה-- לעלות עמים תחתם |
21 Take heed, turn not to iniquity; for this hast thou chosen rather than affliction.
| השמר אל-תפן אל-און כי-על-זה בחרת מעני |
22 Lo, God is exalted in his power: who teacheth as he?
| הן-אל ישגיב בכחו מי כמהו מורה |
23 Who hath appointed him his way? or who hath said, Thou hast wrought unrighteousness?
| מי-פקד עליו דרכו ומי-אמר פעלת עולה |
24 Remember that thou magnify his work, which men celebrate.
| זכר כי-תשגיא פעלו-- אשר שררו אנשים |
25 All men look at it; man beholdeth [it] afar off.
| כל-אדם חזו-בו אנוש יביט מרחוק |
26 Lo, God is great, and we comprehend [him] not, neither can the number of his years be searched out.
| הן-אל שגיא ולא נדע מספר שניו ולא-חקר |
27 For he draweth up the drops of water: they distil in rain from the vapour which he formeth,
| כי יגרע נטפי-מים יזקו מטר לאדו |
28 Which the skies pour down [and] drop upon man abundantly.
| אשר-יזלו שחקים ירעפו עלי אדם רב |
29 But can any understand the spreadings of the clouds, [or] the crashing of his pavilion?
| אף אם-יבין מפרשי-עב תשאות סכתו |
30 Lo, he spreadeth his light around him, and covereth the bottom of the sea.
| הן-פרש עליו אורו ושרשי הים כסה |
31 For with them he judgeth the peoples; he giveth food in abundance.
| כי-בם ידין עמים יתן-אכל למכביר |
32 [His] hands he covereth with lightning, and commandeth it where it is to strike.
| על-כפים כסה-אור ויצו עליה במפגיע |
33 His thundering declareth concerning him; the cattle even, concerning its coming.
| יגיד עליו רעו מקנה אף על-עולה |
