Job 34
1 Moreover Elihu answered and said,
| ויען אליהוא ויאמר |
2 Hear my words, ye wise [men]; and give ear unto me, ye that have knowledge.
| שמעו חכמים מלי וידעים האזינו לי |
3 For the ear trieth words, as the palate tasteth food.
| כי-אזן מלין תבחן וחך יטעם לאכל |
4 Let us choose for ourselves what is right; let us know among ourselves what is good!
| משפט נבחרה-לנו נדעה בינינו מה-טוב |
5 For Job hath said, I am righteous, and God hath taken away my judgment:
| כי-אמר איוב צדקתי ואל הסיר משפטי |
6 Should I lie against my right? My wound is incurable without transgression.
| על-משפטי אכזב אנוש חצי בלי-פשע |
7 What man is like Job? he drinketh up scorning like water,
| מי-גבר כאיוב ישתה-לעג כמים |
8 And goeth in company with workers of iniquity, and walketh with wicked men.
| וארח לחברה עם-פעלי און וללכת עם-אנשי-רשע |
9 For he hath said, It profiteth not a man if he delight himself in God.
| כי-אמר לא יסכן-גבר-- ברצתו עם-אלהים |
10 Therefore hearken unto me, ye men of understanding: Far be wickedness from God, and wrong from the Almighty!
| לכן אנשי לבב-- שמעו-לי חללה לאל מרשע ושדי מעול |
11 For a man's work will he render to him, and cause every one to find according to [his] way.
| כי פעל אדם ישלם-לו וכארח איש ימצאנו |
12 Yea, surely, God acteth not wickedly, and the Almighty perverteth not judgment.
| אף-אמנם אל לא-ירשיע ושדי לא-יעות משפט |
13 Who hath entrusted to him the earth? and who hath disposed the whole world?
| מי-פקד עליו ארצה ומי שם תבל כלה |
14 If he only thought of himself, [and] gathered unto him his spirit and his breath,
| אם-ישים אליו לבו רוחו ונשמתו אליו יאסף |
15 All flesh would expire together, and man would return to the dust.
| יגוע כל-בשר יחד ואדם על-עפר ישוב |
16 If now [thou hast] understanding, hear this: give ear to the voice of my words!
| ואם-בינה שמעה-זאת האזינה לקול מלי |
17 Should he that hateth right indeed govern? and wilt thou condemn the All-just?
| האף שונא משפט יחבוש ואם-צדיק כביר תרשיע |
18 Shall one say to a king, Belial? to nobles, Wicked?
| האמר למלך בליעל-- רשע אל-נדיבים |
19 [How then to him] that accepteth not the persons of princes, nor regardeth the rich man more than the poor? for they are all the work of his hands.
| אשר לא-נשא פני שרים ולא נכר-שוע לפני-דל כי-מעשה ידיו כלם |
20 In a moment they die, even at midnight the people are convulsed and pass away; and the strong are taken away without hand.
| רגע ימתו-- וחצות לילה יגעשו עם ויעברו ויסירו אביר לא ביד |
21 For his eyes are upon the ways of man, and he seeth all his steps.
| כי-עיניו על-דרכי-איש וכל-צעדיו יראה |
22 There is no darkness, nor shadow of death, where the workers of iniquity may hide themselves.
| אין-חשך ואין צלמות-- להסתר שם פעלי און |
23 For he doth not long consider a man, to bring him before God in judgment.
| כי לא על-איש ישים עוד-- להלך אל-אל במשפט |
24 He breaketh in pieces mighty men without inquiry, and setteth others in their stead;
| ירע כבירים לא-חקר ויעמד אחרים תחתם |
25 Since he knoweth their actions; and he overthroweth [them] in the night, and they are crushed.
| לכן--יכיר מעבדיהם והפך לילה וידכאו |
26 He striketh them as wicked men in the open sight of others,
| תחת-רשעים ספקם-- במקום ראים |
27 Because they have turned back from him, and would consider none of his ways;
| אשר על-כן סרו מאחריו וכל-דרכיו לא השכילו |
28 So that they cause the cry of the poor to come unto him, and he heareth the cry of the afflicted.
| להביא עליו צעקת-דל וצעקת עניים ישמע |
29 When he giveth quietness, who then will disturb? and when he hideth [his] face, who shall behold him? and this towards a nation, or towards a man alike;
| והוא ישקט ומי ירשע-- ויסתר פנים ומי ישורנו ועל-גוי ועל-אדם יחד |
30 That the ungodly man reign not, that the people be not ensnared.
| ממלך אדם חנף-- ממקשי עם |
31 For hath he said unto God, I bear [chastisement], I will not offend;
| כי-אל-אל האמר נשאתי-- לא אחבל |
32 What I see not, teach thou me; if I have done wrong, I will do so no more?
| בלעדי אחזה אתה הרני אם-עול פעלתי לא אסיף |
33 Shall he recompense according to thy mind? for thou hast refused [his judgment]; for thou so choosest, and not I; speak then what thou knowest.
| המעמך ישלמנה כי-מאסת--כי-אתה תבחר ולא-אני ומה-ידעת דבר |
34 Men of understanding will say to me, and a wise man who heareth me:
| אנשי לבב יאמרו לי וגבר חכם שמע לי |
35 Job hath spoken without knowledge, and his words were not with intelligence.
| איוב לא-בדעת ידבר ודבריו לא בהשכיל |
36 Would that Job may be tried unto the end, because of [his] answers after the manner of evil men!
| אבי--יבחן איוב עד-נצח על-תשבת באנשי-און |
37 For he addeth rebellion unto his sin, he clappeth [his hands] among us, and multiplieth his words against God.
| כי יסיף על-חטאתו פשע בינינו יספוק וירב אמריו לאל |
