Job 32
1 And these three men ceased to answer Job, because he was righteous in his own eyes.
| וישבתו שלשת האנשים האלה-- מענות את-איוב כי הוא צדיק בעיניו |
2 Then was kindled the anger of Elihu the son of Barachel, the Buzite, of the family of Ram: against Job was his anger kindled, because he justified himself rather than God;
| ויחר אף אליהוא בן-ברכאל הבוזי-- ממשפחת-רם באיוב חרה אפו-- על-צדקו נפשו מאלהים |
3 and against his three friends was his anger kindled, because they found no answer, and [yet] condemned Job.
| ובשלשת רעיו חרה אפו על אשר לא-מצאו מענה-- וירשיעו את-איוב |
4 But Elihu had waited till Job had finished speaking, because they were older than he.
| ואליהו--חכה את-איוב בדברים כי זקנים-המה ממנו לימים |
5 And Elihu saw that there was no answer in the mouth of the three men, and his anger was kindled.
| וירא אליהוא--כי אין מענה בפי שלשת האנשים ויחר אפו |
6 And Elihu the son of Barachel the Buzite answered and said, I am young, and ye are aged; wherefore I was timid, and feared to shew you what I know.
| ויען אליהוא בן ברכאל הבוזי-- ויאמר צעיר אני לימים ואתם ישישים על-כן זחלתי ואירא מחות דעי אתכם |
7 I said, Let days speak, and multitude of years teach wisdom.
| אמרתי ימים ידברו ורב שנים ידיעו חכמה |
8 But there is a spirit which is in man; and the breath of the Almighty giveth them understanding.
| אכן רוח-היא באנוש ונשמת שדי תבינם |
9 It is not the great that are wise; neither do the aged understand judgment.
| לא-רבים יחכמו וזקנים יבינו משפט |
10 Therefore I say, Hearken to me; I also will shew what I know.
| לכן אמרתי שמעה-לי אחוה דעי אף-אני |
11 Lo, I waited for your words; I gave ear to your reasonings, until ye searched out what to say.
| הן הוחלתי לדבריכם--אזין עד-תבונתיכם עד-תחקרון מלין |
12 Yea, I gave you mine attention, and behold, there was none of you that confuted Job, that answered his words;
| ועדיכם אתבונן והנה אין לאיוב מוכיח--עונה אמריו מכם |
13 That ye may not say, We have found out wisdom; God will make him yield, not man.
| פן-תאמרו מצאנו חכמה אל ידפנו לא-איש |
14 Now he hath not directed [his] words against me; and I will not answer him with your speeches. ...
| ולא-ערך אלי מלין ובאמריכם לא אשיבנו |
15 They were amazed, they answered no more; words failed them.
| חתו לא-ענו עוד העתיקו מהם מלים |
16 And I waited, for they spoke not, but stood still, and answered no more; —
| והוחלתי כי-לא ידברו כי עמדו לא-ענו עוד |
17 I will answer, I also in my turn, I also will shew what I know:
| אענה אף-אני חלקי אחוה דעי אף-אני |
18 For I am full of matter, the spirit within me constraineth me.
| כי מלתי מלים הציקתני רוח בטני |
19 Behold, my belly is as wine which hath no vent; like new flasks, it is ready to burst.
| הנה-בטני--כיין לא-יפתח כאבות חדשים יבקע |
20 I will speak, that I may find relief; I will open my lips and answer.
| אדברה וירוח-לי אפתח שפתי ואענה |
21 Let me not, I pray you, accept any man's person; neither will I give flattery to man.
| אל-נא אשא פני-איש ואל-אדם לא אכנה |
22 For I know not how to flatter; my Maker would soon take me away.
| כי לא ידעתי אכנה כמעט ישאני עשני |
