Job 31
1 I made a covenant with mine eyes; and how should I fix my regard upon a maid?
| ברית כרתי לעיני ומה אתבונן על בתולה׃ |
2 For what would have been [my] portion of God from above, and what the heritage of the Almighty from on high?
| ומה חלק אלוה ממעל ונחלת שדי ממרמים׃ |
3 Is not calamity for the unrighteous? and misfortune for the workers of iniquity?
| הלא איד לעול ונכר לפעלי און׃ |
4 Doth not he see my ways, and number all my steps?
| הלא הוא יראה דרכי וכל צעדי יספור׃ |
5 If I have walked with falsehood, and my foot hath hasted to deceit,
| אם הלכתי עם שוא ותחש על מרמה רגלי׃ |
6 (Let me be weighed in an even balance, and God will take knowledge of my blamelessness; )
| ישקלני במאזני צדק וידע אלוה תמתי׃ |
7 If my step have turned out of the way, and my heart followed mine eyes, and if any blot cleaveth to my hands;
| אם תטה אשרי מני הדרך ואחר עיני הלך לבי ובכפי דבק מאום׃ |
8 Let me sow, and another eat; and let mine offspring be rooted out.
| אזרעה ואחר יאכל וצאצאי ישרשו׃ |
9 If my heart have been enticed unto a woman, so that I laid wait at my neighbour's door,
| אם נפתה לבי על אשה ועל פתח רעי ארבתי׃ |
10 Let my wife grind for another, and let others bow down upon her.
| תטחן לאחר אשתי ועליה יכרעון אחרין׃ |
11 For this is an infamy; yea, it is an iniquity [to be judged by] the judges:
| כי הוא זמה והיא עון פלילים׃ |
12 For it is a fire that consumeth to destruction, and would root out all mine increase.
| כי אש היא עד אבדון תאכל ובכל תבואתי תשרש׃ |
13 If I have despised the cause of my bondman or of my bondmaid, when they contended with me,
| אם אמאס משפט עבדי ואמתי ברבם עמדי׃ |
14 What then should I do when God riseth up? and if he visited, what should I answer him?
| ומה אעשה כי יקום אל וכי יפקד מה אשיבנו׃ |
15 Did not he that made me in the womb make him? and did not One fashion us in the womb?
| הלא בבטן עשני עשהו ויכננו ברחם אחד׃ |
16 If I have withheld the poor from [their] desire, or caused the eyes of the widow to fail;
| אם אמנע מחפץ דלים ועיני אלמנה אכלה׃ |
17 Or have eaten my morsel alone, so that the fatherless ate not thereof,
| ואכל פתי לבדי ולא אכל יתום ממנה׃ |
18 (For from my youth he grew up with me as with a father, and I have guided the [widow] from my mother's womb; )
| כי מנעורי גדלני כאב ומבטן אמי אנחנה׃ |
19 If I have seen any perishing for want of clothing, or any needy without covering;
| אם אראה אובד מבלי לבוש ואין כסות לאביון׃ |
20 If his loins have not blessed me, and if he were not warmed with the fleece of my lambs;
| אם לא ברכוני חלצו ומגז כבשי יתחמם׃ |
21 If I have lifted up my hand against an orphan, because I saw my help in the gate:
| אם הניפותי על יתום ידי כי אראה בשער עזרתי׃ |
22 [Then] let my shoulder fall from the shoulder-blade, and mine arm be broken from the bone!
| כתפי משכמה תפול ואזרעי מקנה תשבר׃ |
23 For calamity from God was a terror to me, and by reason of his excellency I was powerless.
| כי פחד אלי איד אל ומשאתו לא אוכל׃ |
24 If I have made gold my hope, or said to the fine gold, My confidence!
| אם שמתי זהב כסלי ולכתם אמרתי מבטחי׃ |
25 If I rejoiced because my wealth was great, and because my hand had gotten much;
| אם אשמח כי רב חילי וכי כביר מצאה ידי׃ |
26 If I beheld the sun when it shone, or the moon walking in brightness,
| אם אראה אור כי יהל וירח יקר הלך׃ |
27 And my heart have been secretly enticed, so that my mouth kissed my hand:
| ויפת בסתר לבי ותשק ידי לפי׃ |
28 This also would be an iniquity for the judge, for I should have denied the God who is above.
| גם הוא עון פלילי כי כחשתי לאל ממעל׃ |
29 If I rejoiced at the destruction of him that hated me, and exulted when evil befell him;
| אם אשמח בפיד משנאי והתעררתי כי מצאו רע׃ |
30 (Neither have I suffered my mouth to sin by asking his life with a curse; )
| ולא נתתי לחטא חכי לשאל באלה נפשו׃ |
31 If the men of my tent said not, Who shall find one that hath not been satisfied with his meat? —
| אם לא אמרו מתי אהלי מי יתן מבשרו לא נשבע׃ |
32 The stranger did not lodge without; I opened my doors to the pathway.
| בחוץ לא ילין גר דלתי לארח אפתח׃ |
33 If I covered my transgressions as Adam, by hiding mine iniquity in my bosom,
| אם כסיתי כאדם פשעי לטמון בחבי עוני׃ |
34 Because I feared the great multitude, and the contempt of families terrified me, so that I kept silence, and went not out of the door, ...
| כי אערוץ המון רבה ובוז משפחות יחתני ואדם לא אצא פתח׃ |
35 Oh that I had one to hear me! Behold my signature: let the Almighty answer me! And let mine opponent write an accusation!
| מי יתן לי שמע לי הן תוי שדי יענני וספר כתב איש ריבי׃ |
36 Would I not take it upon my shoulder? I would bind it on to me [as] a crown;
| אם לא על שכמי אשאנו אענדנו עטרות לי׃ |
37 I would declare unto him the number of my steps; as a prince would I come near to him.
| מספר צעדי אגידנו כמו נגיד אקרבנו׃ |
38 If my land cry out against me, and its furrows weep together;
| אם עלי אדמתי תזעק ויחד תלמיה יבכיון׃ |
39 If I have eaten the fruits thereof without money, and have tormented to death the souls of its owners:
| אם כחה אכלתי בלי כסף ונפש בעליה הפחתי׃ |
40 Let thistles grow instead of wheat, and tares instead of barley. The words of Job are ended.
| תחת חטה יצא חוח ותחת שערה באשה תמו דברי איוב׃ |
