Job 21
1 And Job answered and said,
| ויען איוב ויאמר |
2 Hear attentively my speech, and let this replace your consolations.
| שמעו שמוע מלתי ותהי-זאת תנחומתיכם |
3 Suffer me and I will speak; and after I have spoken, mock on!
| שאוני ואנכי אדבר ואחר דברי תלעיג |
4 As for me, is my complaint to a man? or wherefore should not my spirit be impatient?
| האנכי לאדם שיחי ואם-מדוע לא-תקצר רוחי |
5 Mark me, and be astonished, and lay the hand upon the mouth.
| פנו-אלי והשמו ושימו יד על-פה |
6 Even when I think [thereon], I am affrighted, and trembling taketh hold of my flesh.
| ואם-זכרתי ונבהלתי ואחז בשרי פלצות |
7 Wherefore do the wicked live, grow old, yea, become mighty in power?
| מדוע רשעים יחיו עתקו גם-גברו חיל |
8 Their seed is established with them in their sight, and their offspring before their eyes.
| זרעם נכון לפניהם עמם וצאצאיהם לעיניהם |
9 Their houses are safe from fear, neither is the rod of God upon them.
| בתיהם שלום מפחד ולא שבט אלוה עליהם |
10 Their bull gendereth, and faileth not; their cow calveth, and casteth not her calf.
| שורו עבר ולא יגעל תפלט פרתו ולא תשכל |
11 They send forth their little ones like a flock, and their children dance.
| ישלחו כצאן עויליהם וילדיהם ירקדון |
12 They shout to the tambour and harp, and rejoice at the sound of the pipe.
| ישאו כתף וכנור וישמחו לקול עוגב |
| יבלו (יכלו) בטוב ימיהם וברגע שאול יחתו (Sheol h7585) |
14 And they say unto God, Depart from us, for we desire not the knowledge of thy ways!
| ויאמרו לאל סור ממנו ודעת דרכיך לא חפצנו |
15 What is the Almighty that we should serve him? and what are we profited if we pray unto him?
| מה-שדי כי-נעבדנו ומה-נועיל כי נפגע-בו |
16 Behold, their prosperity is not in their hand. The counsel of the wicked be far from me!
| הן לא בידם טובם עצת רשעים רחקה מני |
17 How often is the lamp of the wicked put out, and cometh their calamity upon them? Doth he distribute sorrows [to them] in his anger?
| כמה נר-רשעים ידעך-- ויבא עלימו אידם חבלים יחלק באפו |
18 Do they become as stubble before the wind, and as chaff that the storm carrieth away?
| יהיו כתבן לפני-רוח וכמץ גנבתו סופה |
19 God layeth up [the punishment of] his iniquity for his children; he rewardeth him, and he shall know [it]:
| אלוה יצפן-לבניו אונו ישלם אליו וידע |
20 His eyes shall see his destruction, and he shall drink of the fury of the Almighty.
| יראו עינו כידו ומחמת שדי ישתה |
21 For what pleasure should he have in his house after him, when the number of his months is cut off?
| כי מה-חפצו בביתו אחריו ומספר חדשיו חצצו |
22 Can any teach God knowledge? And he it is that judgeth those that are high.
| הלאל ילמד-דעת והוא רמים ישפוט |
23 One dieth in his full strength, being wholly at ease and quiet;
| זה--ימות בעצם תמו כלו שלאנן ושליו |
24 His sides are full of fat, and the marrow of his bones is moistened;
| עטיניו מלאו חלב ומח עצמותיו ישקה |
25 And another dieth in bitterness of soul, and hath not tasted good:
| וזה--ימות בנפש מרה ולא-אכל בטובה |
26 Together they lie down in the dust, and the worms cover them.
| יחד על-עפר ישכבו ורמה תכסה עליהם |
27 Lo, I know your thoughts, and the devices ye wrongfully imagine against me.
| הן ידעתי מחשבותיכם ומזמות עלי תחמסו |
28 For ye say, Where is the house of the noble? and where the tent of the dwellings of the wicked?
| כי תאמרו איה בית-נדיב ואיה אהל משכנות רשעים |
29 Have ye not asked the wayfarers? and do ye not regard their tokens:
| הלא שאלתם עוברי דרך ואתתם לא תנכרו |
30 That the wicked is reserved for the day of calamity? They are led forth to the day of wrath.
| כי ליום איד יחשך רע ליום עברות יובלו |
31 Who shall declare his way to his face? and who shall repay him what he hath done?
| מי-יגיד על-פניו דרכו והוא-עשה מי ישלם-לו |
32 Yet is he carried to the graves, and watch is kept over the tomb.
| והוא לקברות יובל ועל-גדיש ישקוד |
33 The clods of the valley are sweet unto him; and every man followeth suit after him, as there were innumerable before him.
| מתקו-לו רגבי-נחל ואחריו כל-אדם ימשוך ולפניו אין מספר |
34 How then comfort ye me in vain? Your answers remain perfidious.
| ואיך תנחמוני הבל ותשובתיכם נשאר-מעל |
