Job 15
1 And Eliphaz the Temanite answered and said,
| ויען אליפז התימני ויאמר׃ |
2 Should a wise man answer with windy knowledge, and fill his belly with the east wind,
| החכם יענה דעת רוח וימלא קדים בטנו׃ |
3 Reasoning with unprofitable talk, and with speeches which do no good?
| הוכח בדבר לא יסכון ומלים לא יועיל בם׃ |
4 Yea, thou makest piety of none effect, and restrainest meditation before God.
| אף אתה תפר יראה ותגרע שיחה לפני אל׃ |
5 For thy mouth uttereth thine iniquity, and thou hast chosen the tongue of the crafty.
| כי יאלף עונך פיך ותבחר לשון ערומים׃ |
6 Thine own mouth condemneth thee, and not I; and thy lips testify against thee.
| ירשיעך פיך ולא אני ושפתיך יענו בך׃ |
7 Art thou the first man that was born? and wast thou brought forth before the hills?
| הראישון אדם תולד ולפני גבעות חוללת׃ |
8 Hast thou listened in the secret council of God? And hast thou absorbed wisdom for thyself?
| הבסוד אלוה תשמע ותגרע אליך חכמה׃ |
9 What knowest thou that we know not? [what] understandest thou which is not in us?
| מה ידעת ולא נדע תבין ולא עמנו הוא׃ |
10 Both the greyheaded and the aged are with us, older than thy father.
| גם שב גם ישיש בנו כביר מאביך ימים׃ |
11 Are the consolations of God too small for thee? and the word gently spoken to thee?
| המעט ממך תנחמות אל ודבר לאט עמך׃ |
12 Why doth thy heart carry thee away? and why do thine eyes wink?
| מה יקחך לבך ומה ירזמון עיניך׃ |
13 That thou turnest thy spirit against God, and lettest words go out of thy mouth?
| כי תשיב אל אל רוחך והצאת מפיך מלין׃ |
14 What is man, that he should be pure? and he that is born of a woman, that he should be righteous?
| מה אנוש כי יזכה וכי יצדק ילוד אשה׃ |
15 Behold, he putteth no trust in his holy ones, and the heavens are not pure in his sight:
| הן בקדשו לא יאמין ושמים לא זכו בעיניו׃ |
16 How much less the abominable and corrupt, — man, that drinketh unrighteousness like water!
| אף כי נתעב ונאלח איש שתה כמים עולה׃ |
17 I will shew thee, listen to me; and what I have seen I will declare;
| אחוך שמע לי וזה חזיתי ואספרה׃ |
18 Which wise men have told from their fathers, and have not hidden;
| אשר חכמים יגידו ולא כחדו מאבותם׃ |
19 Unto whom alone the earth was given, and no stranger passed among them.
| להם לבדם נתנה הארץ ולא עבר זר בתוכם׃ |
20 All his days the wicked man is tormented, and numbered years are allotted to the violent.
| כל ימי רשע הוא מתחולל ומספר שנים נצפנו לעריץ׃ |
21 The sound of terrors is in his ears: in prosperity the destroyer cometh upon him.
| קול פחדים באזניו בשלום שודד יבואנו׃ |
22 He believeth not that he shall return out of darkness, and he is singled out for the sword.
| לא יאמין שוב מני חשך וצפו הוא אלי חרב׃ |
23 He wandereth abroad for bread, — where may it be? He knoweth that the day of darkness is ready at his hand.
| נדד הוא ללחם איה ידע כי נכון בידו יום חשך׃ |
24 Distress and anguish make him afraid; they prevail against him, as a king ready for the battle.
| יבעתהו צר ומצוקה תתקפהו כמלך עתיד לכידור׃ |
25 For he hath stretched out his hand against God, and strengthened himself against the Almighty:
| כי נטה אל אל ידו ואל שדי יתגבר׃ |
26 He runneth against him, with [outstretched] neck, with the thick bosses of his bucklers;
| ירוץ אליו בצואר בעבי גבי מגניו׃ |
27 For he hath covered his face with his fatness, and gathered fat upon [his] flanks.
| כי כסה פניו בחלבו ויעש פימה עלי כסל׃ |
28 And he dwelleth in desolate cities, in houses that no man inhabiteth, which are destined to become heaps.
| וישכון ערים נכחדות בתים לא ישבו למו אשר התעתדו לגלים׃ |
29 He shall not become rich, neither shall his substance continue, and their possessions shall not extend upon the earth.
| לא יעשר ולא יקום חילו ולא יטה לארץ מנלם׃ |
30 He shall not depart out of darkness; the flame shall dry up his branches; and by the breath of his mouth shall he go away.
| לא יסור מני חשך ינקתו תיבש שלהבת ויסור ברוח פיו׃ |
31 Let him not trust in vanity: he is deceived, for vanity shall be his recompense;
| אל יאמן בשו נתעה כי שוא תהיה תמורתו׃ |
32 It shall be complete before his day, and his branch shall not be green.
| בלא יומו תמלא וכפתו לא רעננה׃ |
33 He shall shake off his unripe grapes as a vine, and shall cast his flower as an olive.
| יחמס כגפן בסרו וישלך כזית נצתו׃ |
34 For the family of the ungodly shall be barren, and fire shall consume the tents of bribery.
| כי עדת חנף גלמוד ואש אכלה אהלי שחד׃ |
35 They conceive mischief, and bring forth iniquity, and their belly prepareth deceit.
| הרה עמל וילד און ובטנם תכין מרמה׃ |
