< Jeremiah 48 >

1 Concerning Moab. Thus saith Jehovah of hosts, the God of Israel: Woe unto Nebo! for it is spoiled; Kirjathaim is put to shame, it is taken; Misgab is put to shame and dismayed.
למואב כה אמר יהוה צבאות אלהי ישראל הוי אל נבו כי שדדה הבישה נלכדה קריתים הבישה המשגב וחתה
2 Moab's praise is no more; in Heshbon they have devised evil against her: Come, and let us cut her off from [being] a nation. Thou also, O Madmen, shalt be cut down; the sword shall pursue thee.
אין עוד תהלת מואב--בחשבון חשבו עליה רעה לכו ונכריתנה מגוי גם מדמן תדמי אחריך תלך חרב
3 A voice of crying from Horonaim; wasting and great destruction!
קול צעקה מחרונים--שד ושבר גדול
4 Moab is destroyed; her little ones have caused a cry to be heard.
נשברה מואב השמיעו זעקה צעוריה (צעיריה)
5 For by the ascent of Luhith continual weeping shall go up; for in the descent of Horonaim is heard the anguish of the cry of destruction.
כי מעלה הלחות (הלחית) בבכי יעלה בכי כי במורד חורנים צרי צעקת שבר שמעו
6 Flee, save your lives, and be like a shrub in the wilderness.
נסו מלטו נפשכם ותהיינה כערוער במדבר
7 For because thou hast confided in thy works and in thy treasures, thou also shalt be taken, and Chemosh shall go forth into captivity, his priests and his princes together.
כי יען בטחך במעשיך ובאוצרותיך גם את תלכדי ויצא כמיש (כמוש) בגולה כהניו ושריו יחד (יחדו)
8 And the waster shall come upon every city, that not a city shall escape; and the valley shall perish, and the plateau shall be destroyed: as Jehovah hath said.
ויבא שדד אל כל עיר ועיר לא תמלט ואבד העמק ונשמד המישר--אשר אמר יהוה
9 Give wings unto Moab, that she may flee and get away; and the cities thereof shall become a desolation, without inhabitant.
תנו ציץ למואב כי נצא תצא ועריה לשמה תהיינה מאין יושב בהן
10 Cursed be he that doeth the work of Jehovah negligently, and cursed be he that keepeth back his sword from blood!
ארור עשה מלאכת יהוה--רמיה וארור מנע חרבו מדם
11 Moab hath been at ease from his youth, and hath settled on his lees; he hath not been emptied from vessel to vessel, neither hath he gone into captivity: therefore his taste hath remained in him, and his scent is not changed.
שאנן מואב מנעוריו ושקט הוא אל שמריו ולא הורק מכלי אל כלי ובגולה לא הלך על כן עמד טעמו בו וריחו לא נמר
12 Therefore behold, days come, saith Jehovah, that I will send unto him pourers that shall pour him off, and shall empty his vessels, and break in pieces his flagons.
לכן הנה ימים באים נאם יהוה ושלחתי לו צעים וצעהו וכליו יריקו ונבליהם ינפצו
13 And Moab shall be ashamed of Chemosh, as the house of Israel was ashamed of Bethel, their confidence.
ובש מואב מכמוש כאשר בשו בית ישראל מבית אל מבטחם
14 How do ye say, We are mighty, and men of valour for the war?
איך תאמרו גבורים אנחנו ואנשי חיל למלחמה
15 Moab is laid waste, and his cities are gone up [in smoke], and his chosen young men are gone down to the slaughter, saith the King, whose name is Jehovah of hosts.
שדד מואב ועריה עלה ומבחר בחוריו ירדו לטבח נאם המלך--יהוה צבאות שמו
16 The calamity of Moab is near to come, and his affliction hasteth fast.
קרוב איד מואב לבוא ורעתו מהרה מאד
17 All ye that are about him, bemoan him; and all ye that know his name, say, How is the strong staff broken, the beautiful rod!
נדו לו כל סביביו וכל ידעי שמו אמרו איכה נשבר מטה עז--מקל תפארה
18 Come down from [thy] glory and sit in the drought, O inhabitress, daughter of Dibon; the spoiler of Moab is come up against thee, thy strongholds hath he destroyed.
רדי מכבוד ישבי (ושבי) בצמא ישבת בת דיבון כי שדד מואב עלה בך שחת מבצריך
19 Stand by the way, and watch, inhabitress of Aroer; ask him that fleeth, and her that escapeth; say, What is done?
אל דרך עמדי וצפי יושבת ערוער שאלי נס ונמלטה אמרי מה נהיתה
20 Moab is put to shame; for he is broken down: howl and cry; tell it in Arnon, that Moab is laid waste.
הביש מואב כי חתה הילילי (הילילו) וזעקי (וזעקו) הגידו בארנון כי שדד מואב
21 And judgment is come upon the country of the plateau; upon Holon, and upon Jahzah, and upon Mephaath;
ומשפט בא אל ארץ המישר--אל חלון ואל יהצה ועל מופעת (מיפעת)
22 and upon Dibon, and upon Nebo, and upon Beth-diblathaim;
ועל דיבון ועל נבו ועל בית דבלתים
23 and upon Kirjathaim, and upon Beth-gamul, and upon Beth-meon;
ועל קריתים ועל בית גמול ועל בית מעון
24 and upon Kerijoth, and upon Bozrah, and upon all the cities of the land of Moab, far and near.
ועל קריות ועל בצרה ועל כל ערי ארץ מואב--הרחקות והקרבות
25 The horn of Moab is cut off, and his arm is broken, saith Jehovah.
נגדעה קרן מואב וזרעו נשברה--נאם יהוה
26 Make him drunken, for he magnified himself against Jehovah; and Moab shall wallow in his vomit, and he also shall be in derision.
השכירהו כי על יהוה הגדיל וספק מואב בקיאו והיה לשחק גם הוא
27 For was not Israel a derision unto thee? Was he found among thieves, that as oft as thou didst speak of him, thou didst shake the head?
ואם לוא השחק היה לך ישראל אם בגנבים נמצאה (נמצא) כי מדי דבריך בו תתנודד
28 Leave the cities, and dwell in the rocks, ye inhabitants of Moab, and be like the dove, that maketh her nest in the sides of the cave's mouth.
עזבו ערים ושכנו בסלע ישבי מואב והיו כיונה תקנן בעברי פי פחת
29 We have heard of the arrogance of Moab, — [he is] very proud; — his loftiness, and his arrogance, and his pride, and the haughtiness of his heart.
שמענו גאון מואב גאה מאד גבהו וגאונו וגאותו ורם לבו
30 I know his wrath, saith Jehovah; his pratings are vain: they do not as [they say].
אני ידעתי נאם יהוה עברתו ולא כן בדיו לא כן עשו
31 Therefore will I howl for Moab, and I will cry out for all Moab: for the men of Kir-heres shall there be moaning.
על כן על מואב איליל ולמואב כלה אזעק אל אנשי קיר חרש יהגה
32 O vine of Sibmah, I will weep for thee with more than the weeping of Jaazer: thy shoots passed over the sea, they reached to the sea of Jaazer. The spoiler is fallen upon thy summer fruits and upon thy vintage.
מבכי יעזר אבכה לך הגפן שבמה נטישתיך עברו ים עד ים יעזר נגעו--על קיצך ועל בצירך שדד נפל
33 And joy and gladness is taken away from the fruitful field and from the land of Moab; and I have caused wine to fail from the winepresses: they shall no more tread with shouting; the shouting shall be no shouting.
ונאספה שמחה וגיל מכרמל ומארץ מואב ויין מיקבים השבתי--לא ידרך הידד הידד לא הידד
34 Because of the cry from Heshbon, unto Elaleh, unto Jahaz have they uttered their voice, from Zoar unto Horonaim, [unto] Eglath-shelishijah: for even the waters of Nimrim shall become desolations.
מזעקת חשבון עד אלעלה עד יהץ נתנו קולם--מצער עד חרנים עגלת שלשיה כי גם מי נמרים למשמות יהיו
35 And I will cause to cease in Moab, saith Jehovah, him that offereth in the high place, and him that burneth incense to his gods.
והשבתי למואב נאם יהוה מעלה במה ומקטיר לאלהיו
36 Therefore my heart shall sound for Moab like pipes, and my heart shall sound like pipes for the men of Kir-heres; because the abundance that he hath gotten is perished.
על כן לבי למואב כחללים יהמה ולבי אל אנשי קיר חרש כחלילים יהמה על כן יתרת עשה אבדו
37 For every head is bald, and every beard clipped; upon all the hands are cuttings, and upon the loins sackcloth.
כי כל ראש קרחה וכל זקן גרעה על כל ידים גדדת ועל מתנים שק
38 It is wholly lamentation upon all the housetops of Moab, and in the public places thereof; for I have broken Moab, like a vessel wherein is no pleasure, saith Jehovah.
על כל גגות מואב וברחבתיה כלה מספד כי שברתי את מואב ככלי אין חפץ בו--נאם יהוה
39 They howl, How is it broken down! how hath Moab turned the back with shame! And Moab shall be a derision and a terror to all that are round about him.
איך חתה הילילו איך הפנה ערף מואב בוש והיה מואב לשחק ולמחתה לכל סביביו
40 For thus saith Jehovah: Behold, he shall fly as an eagle, and shall spread forth his wings over Moab.
כי כה אמר יהוה הנה כנשר ידאה ופרש כנפיו אל מואב
41 Kerijoth is taken, and the strongholds are seized, and at that day the heart of the mighty men of Moab shall be as the heart of a woman in her pangs.
נלכדה הקריות והמצדות נתפשה והיה לב גבורי מואב ביום ההוא כלב אשה מצרה
42 And Moab shall be destroyed from being a people, because he hath magnified himself against Jehovah.
ונשמד מואב מעם כי על יהוה הגדיל
43 Fear, and the pit, and the snare shall be upon thee, O inhabitant of Moab, saith Jehovah.
פחד ופחת ופח--עליך יושב מואב נאם יהוה
44 He that fleeth from the fear shall fall into the pit; and he that getteth up out of the pit shall be taken in the snare: for I will bring upon her, upon Moab, the year of their visitation, saith Jehovah.
הניס (הנס) מפני הפחד יפל אל הפחת והעלה מן הפחת ילכד בפח כי אביא אליה אל מואב שנת פקדתם נאם יהוה
45 They that fled stood under the shadow of Heshbon powerless; for a fire hath come forth from Heshbon, and a flame from the midst of Sihon, and hath consumed the corner of Moab, and the crown of the head of the sons of tumult.
בצל חשבון עמדו מכח נסים כי אש יצא מחשבון ולהבה מבין סיחון ותאכל פאת מואב וקדקד בני שאון
46 Woe to thee, Moab! The people of Chemosh is undone; for thy sons are taken away in captivity, and thy daughters are captives.
אוי לך מואב אבד עם כמוש כי לקחו בניך בשבי ובנתיך בשביה
47 But I will turn the captivity of Moab at the end of the days, saith Jehovah. Thus far is the judgement of Moab.
ושבתי שבות מואב באחרית הימים נאם יהוה עד הנה משפט מואב

< Jeremiah 48 >