Isaiah 48
1 Hear ye this, house of Jacob, who are called by the name of Israel, and are come forth out of the waters of Judah, who swear by the name of Jehovah, and make mention of the God of Israel, not in truth, nor in righteousness.
| שמעו זאת בית יעקב הנקראים בשם ישראל וממי יהודה יצאו הנשבעים בשם יהוה ובאלהי ישראל יזכירו--לא באמת ולא בצדקה |
2 For they are named after the holy city, and stay themselves upon the God of Israel: Jehovah of hosts is his name.
| כי מעיר הקדש נקראו ועל אלהי ישראל נסמכו יהוה צבאות שמו |
3 I have declared the former things long ago; and they went forth out of my mouth, and I caused them to be heard: I wrought suddenly, and they came to pass.
| הראשנות מאז הגדתי ומפי יצאו ואשמיעם פתאם עשיתי ותבאנה |
4 Because I knew that thou art obstinate, and thy neck is an iron sinew, and thy brow brass,
| מדעתי כי קשה אתה וגיד ברזל ערפך ומצחך נחושה |
5 so I have long ago declared [them] to thee; before they came to pass I caused thee to hear [them]; lest thou shouldest say, Mine idol hath done them, and my graven image, or my molten image hath commanded them.
| ואגיד לך מאז בטרם תבוא השמעתיך--פן תאמר עצבי עשם ופסלי ונסכי צום |
6 Thou heardest, see all this; — and ye, will not ye declare [it]? I have caused thee to hear new things from this time, and things hidden, and that thou knewest not:
| שמעת חזה כלה ואתם הלוא תגידו השמעתיך חדשות מעתה ונצרות ולא ידעתם |
7 they are created now, and not long ago; and before this day thou hast not heard them, lest thou shouldest say, Behold, I knew them.
| עתה נבראו ולא מאז ולפני יום ולא שמעתם--פן תאמר הנה ידעתין |
8 Yea, thou heardest not, yea, thou knewest not, yea, from of old thine ear was not opened; for I knew that thou wouldest ever deal treacherously, and thou wast called a transgressor from the womb.
| גם לא שמעת גם לא ידעת--גם מאז לא פתחה אזנך כי ידעתי בגוד תבגוד ופשע מבטן קרא לך |
9 For my name's sake I will defer mine anger, and [for] my praise will I refrain as to thee, that I cut thee not off.
| למען שמי אאריך אפי ותהלתי אחטם לך--לבלתי הכריתך |
10 Behold, I have refined thee, but not as silver; I have chosen thee in the furnace of affliction.
| הנה צרפתיך ולא בכסף בחרתיך בכור עני |
11 For mine own sake, for mine own sake, will I do [it]; for how should [my name] be profaned? and I will not give my glory unto another.
| למעני למעני אעשה כי איך יחל וכבודי לאחר לא אתן |
12 Hearken unto me, Jacob, and [thou] Israel, my called. I [am] HE; I, the first, and I, the last.
| שמע אלי יעקב וישראל מקראי אני הוא אני ראשון אף אני אחרון |
13 Yea, my hand hath laid the foundation of the earth, and my right hand hath spread abroad the heavens: I call unto them, they stand up together.
| אף ידי יסדה ארץ וימיני טפחה שמים קרא אני אליהם יעמדו יחדו |
14 All ye, gather yourselves together, and hear: which among them hath declared these things? He whom Jehovah hath loved shall execute his pleasure on Babylon, and his arm [shall be on] the Chaldeans.
| הקבצו כלכם ושמעו מי בהם הגיד את אלה יהוה אהבו--יעשה חפצו בבבל וזרעו כשדים |
15 I, [even] I, have spoken; yea, I have called him; I have brought him, and his way shall be prosperous.
| אני אני דברתי אף קראתיו הבאתיו והצליח דרכו |
16 Come near unto me, hear ye this: I have not spoken in secret from the beginning; from the time that it was, there am I; and now the Lord Jehovah hath sent me, and his Spirit.
| קרבו אלי שמעו זאת לא מראש בסתר דברתי--מעת היותה שם אני ועתה אדני יהוה שלחני--ורוחו |
17 Thus saith Jehovah, thy Redeemer, the Holy One of Israel; I [am] Jehovah thy God, who teacheth thee for [thy] profit, who leadeth thee in the way that thou shouldest go.
| כה אמר יהוה גאלך קדוש ישראל אני יהוה אלהיך מלמדך להועיל מדריכך בדרך תלך |
18 Oh that thou hadst hearkened to my commandments! Then would thy peace have been as a river, and thy righteousness as the waves of the sea;
| לוא הקשבת למצותי ויהי כנהר שלומך וצדקתך כגלי הים |
19 and thy seed would have been as the sand, and the offspring of thy bowels like the gravel thereof: their name should not have been cut off nor destroyed from before me.
| ויהי כחול זרעך וצאצאי מעיך כמעתיו לא יכרת ולא ישמד שמו מלפני |
20 Go ye forth from Babylon, flee from the Chaldeans, with a voice of singing; declare, cause this to be heard, utter it to the end of the earth; say ye, Jehovah hath redeemed his servant Jacob.
| צאו מבבל ברחו מכשדים בקול רנה הגידו השמיעו זאת הוציאוה עד קצה הארץ אמרו גאל יהוה עבדו יעקב |
21 And they thirsted not when he led them through the deserts; he caused the waters to flow out of the rock for them; yea, he clave the rock, and the waters gushed out.
| ולא צמאו בחרבות הוליכם--מים מצור הזיל למו ויבקע צור--ויזבו מים |
22 There is no peace, saith Jehovah, unto the wicked.
| אין שלום אמר יהוה לרשעים |
