Isaiah 43
1 But now thus saith Jehovah, that created thee, O Jacob, and he that formed thee, O Israel: Fear not, for I have redeemed thee, I have called [thee] by thy name; thou art mine.
| ועתה כה אמר יהוה בראך יעקב ויצרך ישראל אל תירא כי גאלתיך קראתי בשמך לי אתה׃ |
2 When thou passest through the waters, I [will be] with thee; and through the rivers, they shall not overflow thee; when thou walkest through the fire, thou shalt not be burned, neither shall the flame kindle upon thee.
| כי תעבר במים אתך אני ובנהרות לא ישטפוך כי תלך במו אש לא תכוה ולהבה לא תבער בך׃ |
3 For I [am] Jehovah thy God, the Holy One of Israel, thy Saviour: I gave Egypt for thy ransom, Ethiopia and Seba for thee.
| כי אני יהוה אלהיך קדוש ישראל מושיעך נתתי כפרך מצרים כוש וסבא תחתיך׃ |
4 Since thou wast precious in my sight, thou hast been honourable, and I have loved thee; and I will give men for thee, and peoples for thy life.
| מאשר יקרת בעיני נכבדת ואני אהבתיך ואתן אדם תחתיך ולאמים תחת נפשך׃ |
5 Fear not, for I [am] with thee: I will bring thy seed from the east, and gather thee from the west;
| אל תירא כי אתך אני ממזרח אביא זרעך וממערב אקבצך׃ |
6 I will say to the north, Give up; and to the south, Keep not back: bring my sons from afar, and my daughters from the end of the earth,
| אמר לצפון תני ולתימן אל תכלאי הביאי בני מרחוק ובנותי מקצה הארץ׃ |
7 every one that is called by my name, and whom I have created for my glory: I have formed him, yea, I have made him.
| כל הנקרא בשמי ולכבודי בראתיו יצרתיו אף עשיתיו׃ |
8 Bring forth the blind people that have eyes, and the deaf that have ears.
| הוציא עם עור ועינים יש וחרשים ואזנים למו׃ |
9 Let all the nations be gathered together, and let the peoples be assembled: who among them declareth this, or causeth us to hear former things? let them bring forth their witnesses, that they may be justified; or let them hear, and say, [It is] truth.
| כל הגוים נקבצו יחדו ויאספו לאמים מי בהם יגיד זאת וראשנות ישמיענו יתנו עדיהם ויצדקו וישמעו ויאמרו אמת׃ |
10 Ye are my witnesses, saith Jehovah, and my servant whom I have chosen; that ye may know and believe me, and understand that I [am] HE: before me there was no God formed, neither shall there be after me.
| אתם עדי נאם יהוה ועבדי אשר בחרתי למען תדעו ותאמינו לי ותבינו כי אני הוא לפני לא נוצר אל ואחרי לא יהיה׃ |
11 I, I [am] Jehovah; and besides me there is no saviour.
| אנכי אנכי יהוה ואין מבלעדי מושיע׃ |
12 It is I that have declared, and have saved, and have shewed, when there was no strange [god] among you; and ye are my witnesses, saith Jehovah, that I [am] God.
| אנכי הגדתי והושעתי והשמעתי ואין בכם זר ואתם עדי נאם יהוה ואני אל׃ |
13 Yea, since the day was, I [am] HE, and there is none that delivereth out of my hand: I will work, and who shall hinder it?
| גם מיום אני הוא ואין מידי מציל אפעל ומי ישיבנה׃ |
14 Thus saith Jehovah, your Redeemer, the Holy One of Israel: For your sake I have sent to Babylon, and have brought all of them down as fugitives, even the Chaldeans, whose cry is in the ships.
| כה אמר יהוה גאלכם קדוש ישראל למענכם שלחתי בבלה והורדתי בריחים כלם וכשדים באניות רנתם׃ |
15 I [am] Jehovah, your Holy One, the Creator of Israel, your King.
| אני יהוה קדושכם בורא ישראל מלככם׃ |
16 Thus saith Jehovah, who maketh a way in the sea, and a path in the mighty waters,
| כה אמר יהוה הנותן בים דרך ובמים עזים נתיבה׃ |
17 who bringeth forth chariot and horse, army and power — they lie down together, they shall not rise; they are extinct, they are quenched as tow:
| המוציא רכב וסוס חיל ועזוז יחדו ישכבו בל יקומו דעכו כפשתה כבו׃ |
18 — Remember not the former things, neither consider the ancient things:
| אל תזכרו ראשנות וקדמניות אל תתבננו׃ |
19 behold, I do a new thing; now it shall spring forth: shall ye not know it? I will even make a way in the wilderness, rivers in the waste.
| הנני עשה חדשה עתה תצמח הלוא תדעוה אף אשים במדבר דרך בישמון נהרות׃ |
20 The beast of the field shall glorify me, the jackals and the ostriches; for I will give waters in the wilderness, rivers in the waste, to give drink to my people, my chosen.
| תכבדני חית השדה תנים ובנות יענה כי נתתי במדבר מים נהרות בישימן להשקות עמי בחירי׃ |
21 This people have I formed for myself: they shall shew forth my praise.
| עם זו יצרתי לי תהלתי יספרו׃ |
22 — But thou hast not called upon me, Jacob; for thou hast been weary of me, O Israel:
| ולא אתי קראת יעקב כי יגעת בי ישראל׃ |
23 thou hast not brought me the small cattle of thy burnt-offerings, neither hast thou glorified me with thy sacrifices. I have not caused thee to toil with an oblation, nor wearied thee with incense.
| לא הביאת לי שה עלתיך וזבחיך לא כבדתני לא העבדתיך במנחה ולא הוגעתיך בלבונה׃ |
24 Thou hast bought me no sweet cane with money, neither hast thou filled me with the fat of thy sacrifices; but thou hast made me to toil with thy sins, thou hast wearied me with thine iniquities.
| לא קנית לי בכסף קנה וחלב זבחיך לא הרויתני אך העבדתני בחטאותיך הוגעתני בעונתיך׃ |
25 — I, I [am] He that blotteth out thy transgressions for mine own sake, and I will not remember thy sins.
| אנכי אנכי הוא מחה פשעיך למעני וחטאתיך לא אזכר׃ |
26 Put me in remembrance, let us plead together; rehearse thine own [cause], that thou mayest be justified.
| הזכירני נשפטה יחד ספר אתה למען תצדק׃ |
27 Thy first father hath sinned, and thy mediators have rebelled against me.
| אביך הראשון חטא ומליציך פשעו בי׃ |
28 And I have profaned the princes of the sanctuary, and have given Jacob to the ban, and Israel to reproaches.
| ואחלל שרי קדש ואתנה לחרם יעקב וישראל לגדופים׃ |
