Isaiah 21
1 The burden of the desert of the sea. As whirlwinds in the south pass through, so it cometh from the desert, from a terrible land.
| משא מדבר ים כסופות בנגב לחלף ממדבר בא מארץ נוראה |
2 A grievous vision is declared unto me: the treacherous dealeth treacherously, and the spoiler spoileth. Go up, Elam! besiege, Media! All the sighing thereof have I made to cease.
| חזות קשה הגד לי הבוגד בוגד והשודד שודד עלי עילם צורי מדי כל אנחתה השבתי |
3 Therefore are my loins filled with pain; anguish hath taken hold upon me, as the anguish of a woman in travail: I am bowed down so as not to hear, I am dismayed so as not to see.
| על כן מלאו מתני חלחלה--צירים אחזוני כצירי יולדה נעויתי משמע נבהלתי מראות |
4 My heart panteth, horror affrighteth me: the night of my pleasure hath he turned into trembling unto me.
| תעה לבבי פלצות בעתתני את נשף חשקי שם לי לחרדה |
5 Prepare the table, appoint the watch; eat, drink: arise, ye princes, anoint the shield.
| ערך השלחן צפה הצפית אכול שתה קומו השרים משחו מגן |
6 For thus hath the Lord said unto me: Go, set a watchman, let him declare what he seeth.
| כי כה אמר אלי אדני לך העמד המצפה אשר יראה יגיד |
7 And he saw chariots, horsemen by pairs, a chariot with asses, a chariot with camels; and he hearkened diligently with much heed.
| וראה רכב צמד פרשים--רכב חמור רכב גמל והקשיב קשב רב קשב |
8 And he cried [as] a lion, Lord, I stand continually upon the watchtower in the daytime, and I am set in my ward whole nights.
| ויקרא אריה--על מצפה אדני אנכי עמד תמיד יומם ועל משמרתי אנכי נצב כל הלילות |
9 — And behold, there cometh a chariot of men; horsemen by pairs. And he answered and said, Babylon is fallen, is fallen; and all the graven images of her gods he hath broken unto the ground.
| והנה זה בא רכב איש צמד פרשים ויען ויאמר נפלה נפלה בבל וכל פסילי אלהיה שבר לארץ |
10 O my threshing, and the corn of my floor! What I have heard of Jehovah of hosts, the God of Israel, have I declared unto you.
| מדשתי ובן גרני אשר שמעתי מאת יהוה צבאות אלהי ישראל--הגדתי לכם |
11 The burden of Dumah. He calleth to me out of Seir, Watchman, what of the night? Watchman, what of the night?
| משא דומה אלי קרא משעיר שמר מה מלילה שמר מה מליל |
12 The watchman said, The morning cometh, and also the night: if ye will inquire, inquire; return, come.
| אמר שמר אתה בקר וגם לילה אם תבעיון בעיו שבו אתיו |
13 The burden against Arabia. In the forest of Arabia shall ye lodge, [ye] caravans of Dedanites.
| משא בערב ביער בערב תלינו ארחות דדנים |
14 Bring ye water to meet the thirsty! The inhabitants of the land of Tema come forth with their bread for him that fleeth.
| לקראת צמא התיו מים ישבי ארץ תימא בלחמו קדמו נדד |
15 For they flee from the swords, from the drawn sword, and from the bent bow, and from the grievousness of war.
| כי מפני חרבות נדדו מפני חרב נטושה ומפני קשת דרוכה ומפני כבד מלחמה |
16 For thus hath the Lord said unto me: Within a year, according to the years of a hired servant, and all the glory of Kedar shall fail;
| כי כה אמר אדני אלי בעוד שנה כשני שכיר וכלה כל כבוד קדר |
17 and the residue of the number of the archers, the mighty men of the sons of Kedar, shall be diminished: for Jehovah, the God of Israel, hath spoken.
| ושאר מספר קשת גבורי בני קדר ימעטו כי יהוה אלהי ישראל דבר |
