Hosea 7
1 When I would heal Israel, then the iniquity of Ephraim is discovered, and the wickedness of Samaria: for they practise falsehood; and the thief entereth in, [and] the troop of robbers assaileth without.
| כרפאי לישראל ונגלה עון אפרים ורעות שמרון--כי פעלו שקר וגנב יבוא פשט גדוד בחוץ |
2 And they say not in their hearts [that] I remember all their wickedness: now do their own doings encompass them; they are before my face.
| ובל יאמרו ללבבם כל רעתם זכרתי עתה סבבום מעלליהם נגד פני היו |
3 They make the king glad with their wickedness, and the princes with their lies.
| ברעתם ישמחו מלך ובכחשיהם שרים |
4 They all practise adultery, as an oven heated by the baker: he ceaseth from stirring [the fire] after he hath kneaded the dough, until it be leavened.
| כלם מנאפים--כמו תנור בערה מאפה ישבות מעיר מלוש בצק עד חמצתו |
5 In the day of our king, the princes made themselves sick with the heat of wine: he stretched out his hand to scorners.
| יום מלכנו החלו שרים חמת מיין משך ידו את לצצים |
6 For they have applied their heart like an oven to their lying in wait: their baker sleepeth all the night; in the morning it burneth like a flaming fire.
| כי קרבו כתנור לבם בארבם כל הלילה ישן אפהם--בקר הוא בער כאש להבה |
7 They are all hot as an oven, and devour their judges; all their kings are fallen: there is none among them that calleth unto me.
| כלם יחמו כתנור ואכלו את שפטיהם כל מלכיהם נפלו אין קרא בהם אלי |
8 Ephraim, he mixeth himself with the peoples; Ephraim is a cake not turned.
| אפרים בעמים הוא יתבולל אפרים היה עגה בלי הפוכה |
9 Strangers have devoured his strength, and he knoweth [it] not; yea, gray hairs are here and there upon him, and he knoweth [it] not.
| אכלו זרים כחו והוא לא ידע גם שיבה זרקה בו והוא לא ידע |
10 And the pride of Israel testifieth to his face; and they do not return to Jehovah their God, nor seek him for all this.
| וענה גאון ישראל בפניו ולא שבו אל יהוה אלהיהם ולא בקשהו בכל זאת |
11 And Ephraim is become like a silly dove without understanding: they call to Egypt, they go to Assyria.
| ויהי אפרים כיונה פותה אין לב מצרים קראו אשור הלכו |
12 When they go, I will spread my net upon them; I will bring them down as the fowl of the heavens; I will chastise them, according as their assembly hath heard.
| כאשר ילכו אפרוש עליהם רשתי--כעוף השמים אורידם איסירם כשמע לעדתם |
13 Woe unto them! for they have wandered from me; destruction unto them! for they have transgressed against me. And I would redeem them; but they speak lies against me.
| אוי להם כי נדדו ממני שד להם כי פשעו בי ואנכי אפדם--והמה דברו עלי כזבים |
14 And they cried not unto me in their heart, when they howled upon their beds; they assemble themselves for corn and new wine; they have turned aside from me.
| ולא זעקו אלי בלבם כי יילילו על משכבותם על דגן ותירוש יתגוררו יסורו בי |
15 I have indeed trained, I have strengthened their arms, but they imagine mischief against me.
| ואני יסרתי חזקתי זרועתם ואלי יחשבו רע |
16 They return, [but] not to the [Most] High: they are like a deceitful bow. Their princes shall fall by the sword for the rage of their tongue: this shall be their derision in the land of Egypt.
| ישובו לא על היו כקשת רמיה--יפלו בחרב שריהם מזעם לשונם זו לעגם בארץ מצרים |
