Hebrews 12
1 Let us also therefore, having so great a cloud of witnesses surrounding us, laying aside every weight, and sin which so easily entangles us, run with endurance the race that lies before us,
| לכן גם אנחנו אשר ענן עדים רב כזה סבב אתנו נשליכה ממנו כל טרח והחטא המקיף עלינו ונרוצה בתוחלת את המרוצה הערוכה לפנינו׃ |
2 looking stedfastly on Jesus the leader and completer of faith: who, in view of the joy lying before him, endured [the] cross, having despised [the] shame, and is set down at the right hand of the throne of God.
| ונביטה אל ישוע ראש האמונה ומשלימה אשר בעד השמחה השמורה לו סבל את הצלב ויבז החרפה וישב לימין כסא האלהים׃ |
3 For consider well him who endured so great contradiction from sinners against himself, that ye be not weary, fainting in your minds.
| התבוננו אליו אשר נשא כלמת חטאים גדולה כזאת למען לא תיעפו ולא תיגעו בנפשותיכם׃ |
4 Ye have not yet resisted unto blood, wrestling against sin.
| עדין לא עמדתם עד לדם במלחמתכם עם החטא׃ |
5 And ye have quite forgotten the exhortation which speaks to you as to sons: My son, despise not [the] chastening of [the] Lord, nor faint [when] reproved by him;
| ותשכחו דבר הנחומים המדבר אליכם כמו אל בנים לאמר מוסר יהוה בני אל תמאס ואל תקץ בתוכחתו׃ |
6 for whom [the] Lord loves he chastens, and scourges every son whom he receives.
| כי את אשר יאהב יהוה יוכיח יכאב את בן ירצה׃ |
7 Ye endure for chastening, God conducts himself towards you as towards sons; for who is the son that the father chastens not?
| אם סבלים אתם מוסר דעו כי כאב עם בניו כן מתנהג אלהים עמכם כי איה הבן אשר אביו לא ייסרנו׃ |
8 But if ye are without chastening, of which all have been made partakers, then are ye bastards, and not sons.
| אך אם תהיו באין מוסר אשר היה מנת כלם אז ממזרים אתם ולא בנים׃ |
9 Moreover we have had the fathers of our flesh as chasteners, and we reverenced [them]; shall we not much rather be in subjection to the Father of spirits, and live?
| ועוד אם אבות בשרנו היו מיסרים אתנו ונירא מהם אף כי נכנע לפני אבי הרוחות ונחיה׃ |
10 For they indeed chastened for a few days, as seemed good to them; but he for profit, in order to the partaking of his holiness.
| כי המה יסרונו כטוב בעיניהם לימים מעטים אבל זה להועיל למען יהיה לנו חלק בקדשתו׃ |
11 But no chastening at the time seems to be [matter] of joy, but of grief; but afterwards yields [the] peaceful fruit of righteousness to those exercised by it.
| וכל מוסר בעת עברו עלינו איננו שמחה בעינינו כי אם יגון אולם באחריתו יתן פרי שלום לצדקה למלמדים בו׃ |
12 Wherefore lift up the hands that hang down, and the failing knees;
| על כן חזקו ידים רפות וברכים כשלות׃ |
13 and make straight paths for your feet, that that which is lame be not turned aside; but that rather it may be healed.
| ומעגל רגליכם פלסו למען לא תטה הצלעה מן הדרך כי אם תרפא׃ |
14 Pursue peace with all, and holiness, without which no one shall see the Lord:
| רדפו את השלום עם כל אדם ואת הקדשה אשר בלעדיה לא יראה איש את האדון׃ |
15 watching lest [there be] any one who lacks the grace of God; lest any root of bitterness springing up trouble [you], and many be defiled by it;
| והזהרו פן יש בכם איש מתאחר מחסד אלהים פן יוגיעכם שרש פרה לענה ויטמאו בו רבים׃ |
16 lest [there be] any fornicator, or profane person, as Esau, who for one meal sold his birthright;
| פן ימצא בכם זנה או חלל כעשו אשר בנזיד אחד מכר את בכורתו׃ |
17 for ye know that also afterwards, desiring to inherit the blessing, he was rejected, (for he found no place for repentance) although he sought it earnestly with tears.
| הלא ידעתם כי גם נמאס אחרי כן כאשר רצה לרשת את הברכה כי לא מצא מקום לתשובה אף בקש אותה בדמעות׃ |
18 For ye have not come to [the mount] that might be touched and was all on fire, and to obscurity, and darkness, and tempest,
| כי לא באתם אל הר נמשש ובער באש ולא אל ענן וערפל וסערה׃ |
19 and trumpet's sound, and voice of words; which they that heard, excusing themselves, declined [the] word being addressed to them any more:
| ולא לקול שופר ולקול הדברים אשר שמעיו בקשו שלא יוסיף לדבר עמהם עוד׃ |
20 (for they were not able to bear what was enjoined: And if a beast should touch the mountain, it shall be stoned;
| כי לא יכלו לשאת את אשר צוו ואם בהמה תגע בהר סקל תקסל או ירה תירה בחצים׃ |
21 and, so fearful was the sight, Moses said, I am exceedingly afraid and full of trembling; )
| והמראה היה נורא עד מאד ויאמר משה יגרתי וחרדתי׃ |
22 but ye have come to mount Zion; and to [the] city of [the] living God, heavenly Jerusalem; and to myriads of angels,
| כי אם באתם אל הר ציון ואל עיר אלהים חיים אל ירושלים שבשמים׃ |
23 the universal gathering; and to [the] assembly of the firstborn [who are] registered in heaven; and to God, judge of all; and to [the] spirits of just [men] made perfect;
| ואל עצרת רבבות המלאכים ועדת הבכורים הכתובים בשמים ואל אלהים שפט הכל ואל רוחות הצדיקים הנשלמים׃ |
24 and to Jesus, mediator of a new covenant; and to [the] blood of sprinkling, speaking better than Abel.
| ואל ישוע סרסר הברית החדשה ואל דם ההזאה המיטיב דבר מדם הבל׃ |
25 See that ye refuse not him that speaks. For if those did not escape who had refused him who uttered the oracles on earth, much more we who turn away from him [who does so] from heaven:
| לכן ראו פן תמאנו לשמע אל המדבר כי הן לא נמלטו המאנים לשמע אל המדבר עמהם בארץ אף אנחנו אם נמאן לשמע בקול המדבר מן השמים׃ |
26 whose voice then shook the earth; but now he has promised, saying, Yet once will I shake not only the earth, but also the heaven.
| אשר קולו הרעיש אז את הארץ ועתה זה הבטיח לאמר עוד אחת ואני מרעיש לא לבד את הארץ כי גם את השמים׃ |
27 But this Yet once, signifies the removing of what is shaken, as being made, that what is not shaken may remain.
| וזו עוד אחת שאמר משמיע חליפת הנרעשים אשר הם עשוים למען יעמד אשר איננו נרעש׃ |
28 Wherefore let us, receiving a kingdom not to be shaken, have grace, by which let us serve God acceptably with reverence and fear.
| לכן אנחנו המקבלים מלכות אשר לא תמוט נבאה נא בתודה ונעבד בה את האלהים לרצון לו בצניעות וביראה׃ |
29 For also our God [is] a consuming fire.
| כי אלהינו אש אכלה הוא׃ |
