Genesis 30
1 And when Rachel saw that she bore Jacob no children, Rachel envied her sister, and said to Jacob, Give me children, or else I die.
| ותרא רחל כי לא ילדה ליעקב ותקנא רחל באחתה ותאמר אל יעקב הבה לי בנים ואם אין מתה אנכי׃ |
2 And Jacob's anger was kindled against Rachel, and he said, Am I in God's stead, who has withheld from thee the fruit of the womb?
| ויחר אף יעקב ברחל ויאמר התחת אלהים אנכי אשר מנע ממך פרי בטן׃ |
3 And she said, Behold, there is my maid, Bilhah: go in to her, in order that she may bear on my knees, and I may also be built up by her.
| ותאמר הנה אמתי בלהה בא אליה ותלד על ברכי ואבנה גם אנכי ממנה׃ |
4 And she gave him Bilhah her maidservant as wife, and Jacob went in to her.
| ותתן לו את בלהה שפחתה לאשה ויבא אליה יעקב׃ |
5 And Bilhah conceived, and bore Jacob a son.
| ותהר בלהה ותלד ליעקב בן׃ |
6 And Rachel said, God has done me justice, and has also heard my voice, and given me a son; therefore she called his name Dan.
| ותאמר רחל דנני אלהים וגם שמע בקלי ויתן לי בן על כן קראה שמו דן׃ |
7 And Bilhah Rachel's maidservant again conceived, and bore Jacob a second son.
| ותהר עוד ותלד בלהה שפחת רחל בן שני ליעקב׃ |
8 And Rachel said, Wrestlings of God have I wrestled with my sister, and have prevailed; and she called his name Naphtali.
| ותאמר רחל נפתולי אלהים נפתלתי עם אחתי גם יכלתי ותקרא שמו נפתלי׃ |
9 And when Leah saw that she had ceased to bear, she took Zilpah her maidservant and gave her to Jacob as wife.
| ותרא לאה כי עמדה מלדת ותקח את זלפה שפחתה ותתן אתה ליעקב לאשה׃ |
10 And Zilpah Leah's maidservant bore Jacob a son.
| ותלד זלפה שפחת לאה ליעקב בן׃ |
11 And Leah said, Fortunately! and she called his name Gad.
| ותאמר לאה בגד ותקרא את שמו גד׃ |
12 And Zilpah Leah's maidservant bore Jacob a second son.
| ותלד זלפה שפחת לאה בן שני ליעקב׃ |
13 And Leah said, Happy am I; for the daughters will call me blessed! and she called his name Asher.
| ותאמר לאה באשרי כי אשרוני בנות ותקרא את שמו אשר׃ |
14 And Reuben went out in the days of wheat-harvest, and found mandrakes in the fields; and he brought them to his mother Leah. And Rachel said to Leah, Give me, I pray thee, of thy son's mandrakes.
| וילך ראובן בימי קציר חטים וימצא דודאים בשדה ויבא אתם אל לאה אמו ותאמר רחל אל לאה תני נא לי מדודאי בנך׃ |
15 And she said to her, Is it [too] little that thou hast taken my husband, that thou wilt take my son's mandrakes also? And Rachel said, Therefore he shall lie with thee to-night for thy son's mandrakes.
| ותאמר לה המעט קחתך את אישי ולקחת גם את דודאי בני ותאמר רחל לכן ישכב עמך הלילה תחת דודאי בנך׃ |
16 And when Jacob came from the fields in the evening, Leah went out to meet him, and said, Thou must come in to me, for indeed I have hired thee with my son's mandrakes. And he lay with her that night.
| ויבא יעקב מן השדה בערב ותצא לאה לקראתו ותאמר אלי תבוא כי שכר שכרתיך בדודאי בני וישכב עמה בלילה הוא׃ |
17 And God hearkened to Leah, and she conceived, and bore Jacob a fifth son.
| וישמע אלהים אל לאה ותהר ותלד ליעקב בן חמישי׃ |
18 And Leah said, God has given me my hire, because I have given my maidservant to my husband; and she called his name Issachar.
| ותאמר לאה נתן אלהים שכרי אשר נתתי שפחתי לאישי ותקרא שמו יששכר׃ |
19 And Leah again conceived, and bore Jacob a sixth son;
| ותהר עוד לאה ותלד בן ששי ליעקב׃ |
20 and Leah said, God has endowed me with a good dowry; this time will my husband dwell with me, because I have borne him six sons. And she called his name Zebulun.
| ותאמר לאה זבדני אלהים אתי זבד טוב הפעם יזבלני אישי כי ילדתי לו ששה בנים ותקרא את שמו זבלון׃ |
21 And afterwards she bore a daughter, and called her name Dinah.
| ואחר ילדה בת ותקרא את שמה דינה׃ |
22 And God remembered Rachel, and God listened to her, and opened her womb.
| ויזכר אלהים את רחל וישמע אליה אלהים ויפתח את רחמה׃ |
23 And she conceived, and bore a son, and said, God has taken away my reproach.
| ותהר ותלד בן ותאמר אסף אלהים את חרפתי׃ |
24 And she called his name Joseph; and said, Jehovah will add to me another son.
| ותקרא את שמו יוסף לאמר יסף יהוה לי בן אחר׃ |
25 And it came to pass when Rachel had borne Joseph, that Jacob said to Laban, Send me away, that I may go to my place and to my country.
| ויהי כאשר ילדה רחל את יוסף ויאמר יעקב אל לבן שלחני ואלכה אל מקומי ולארצי׃ |
26 Give [me] my wives for whom I have served thee, and my children; that I may go away, for thou knowest my service which I have served thee.
| תנה את נשי ואת ילדי אשר עבדתי אתך בהן ואלכה כי אתה ידעת את עבדתי אשר עבדתיך׃ |
27 And Laban said to him, I pray thee, if I have found favour in thine eyes — I have discovered that Jehovah has blessed me for thy sake.
| ויאמר אליו לבן אם נא מצאתי חן בעיניך נחשתי ויברכני יהוה בגללך׃ |
28 And he said, Appoint to me thy wages, and I will give it.
| ויאמר נקבה שכרך עלי ואתנה׃ |
29 And he said to him, Thou knowest how I have served thee, and what thy cattle has become with me.
| ויאמר אליו אתה ידעת את אשר עבדתיך ואת אשר היה מקנך אתי׃ |
30 For it was little that thou hadst before me, and it is increased to a multitude, and Jehovah has blessed thee from the time I came; and now, when shall I also provide for my house?
| כי מעט אשר היה לך לפני ויפרץ לרב ויברך יהוה אתך לרגלי ועתה מתי אעשה גם אנכי לביתי׃ |
31 And he said, What shall I give thee? And Jacob said, Thou shalt not give me anything. If thou doest this for me, I will again feed [and] keep thy flock:
| ויאמר מה אתן לך ויאמר יעקב לא תתן לי מאומה אם תעשה לי הדבר הזה אשובה ארעה צאנך אשמר׃ |
32 I will pass through all thy flock to-day, to remove thence all the speckled and spotted sheep, and all the brown lambs, and the spotted and speckled among the goats; and [that] shall be my hire.
| אעבר בכל צאנך היום הסר משם כל שה נקד וטלוא וכל שה חום בכשבים וטלוא ונקד בעזים והיה שכרי׃ |
33 And my righteousness shall answer for me hereafter, when thou comest about my hire, before thy face: all that is not speckled and spotted among the goats, and brown among the lambs, let that be stolen with me.
| וענתה בי צדקתי ביום מחר כי תבוא על שכרי לפניך כל אשר איננו נקד וטלוא בעזים וחום בכשבים גנוב הוא אתי׃ |
34 And Laban said, Well, let it be according to thy word.
| ויאמר לבן הן לו יהי כדברך׃ |
35 And he removed that day the he-goats that were ringstraked and spotted, and all the she-goats that were speckled and spotted, every one that had white in it, and all the brown among the lambs, and gave [them] into the hand of his sons.
| ויסר ביום ההוא את התישים העקדים והטלאים ואת כל העזים הנקדות והטלאת כל אשר לבן בו וכל חום בכשבים ויתן ביד בניו׃ |
36 And he put three days' journey between himself and Jacob. And Jacob fed the rest of Laban's flock.
| וישם דרך שלשת ימים בינו ובין יעקב ויעקב רעה את צאן לבן הנותרת׃ |
37 And Jacob took fresh rods of white poplar, almond-tree, and maple; and peeled off white stripes in them, uncovering the white which was on the rods.
| ויקח לו יעקב מקל לבנה לח ולוז וערמון ויפצל בהן פצלות לבנות מחשף הלבן אשר על המקלות׃ |
38 And he set the rods which he had peeled before the flock, in the troughs at the watering-places where the flock came to drink, and they were ardent when they came to drink.
| ויצג את המקלות אשר פצל ברהטים בשקתות המים אשר תבאן הצאן לשתות לנכח הצאן ויחמנה בבאן לשתות׃ |
39 And the flock was ardent before the rods; and the flock brought forth ringstraked, speckled, and spotted.
| ויחמו הצאן אל המקלות ותלדן הצאן עקדים נקדים וטלאים׃ |
40 And Jacob separated the lambs, and set the faces of the flock toward the ringstraked, and all the brown in the flock of Laban; and he made himself separate flocks, and did not put them with Laban's flock.
| והכשבים הפריד יעקב ויתן פני הצאן אל עקד וכל חום בצאן לבן וישת לו עדרים לבדו ולא שתם על צאן לבן׃ |
41 And it came to pass whensoever the strong cattle were ardent, that Jacob laid the rods before the eyes of the flock in the gutters, that they might become ardent among the rods;
| והיה בכל יחם הצאן המקשרות ושם יעקב את המקלות לעיני הצאן ברהטים ליחמנה במקלות׃ |
42 but when the sheep were feeble, he put [them] not in; so the feeble were Laban's, and the strong Jacob's.
| ובהעטיף הצאן לא ישים והיה העטפים ללבן והקשרים ליעקב׃ |
43 And the man increased very, very much, and had much cattle, and bondwomen, and bondmen, and camels, and asses.
| ויפרץ האיש מאד מאד ויהי לו צאן רבות ושפחות ועבדים וגמלים וחמרים׃ |
