Genesis 27
1 And it came to pass when Isaac had become old, and his eyes were dim so that he could not see, that he called Esau his elder son, and said to him, My son! And he said to him, Here am I.
| ויהי כי זקן יצחק ותכהין עיניו מראת ויקרא את עשו בנו הגדל ויאמר אליו בני ויאמר אליו הנני |
2 And he said, Behold now, I am become old; I know not the day of my death.
| ויאמר הנה נא זקנתי לא ידעתי יום מותי |
3 And now, I pray thee, take thy weapons, thy quiver and thy bow, and go out to the field and hunt me venison,
| ועתה שא נא כליך תליך וקשתך וצא השדה וצודה לי צידה (ציד) |
4 and prepare me a savoury dish such as I love, and bring it to me that I may eat, in order that my soul may bless thee before I die.
| ועשה לי מטעמים כאשר אהבתי והביאה לי--ואכלה בעבור תברכך נפשי בטרם אמות |
5 And Rebecca heard when Isaac spoke to Esau his son. And Esau went to the field to hunt venison, to bring it.
| ורבקה שמעת--בדבר יצחק אל עשו בנו וילך עשו השדה לצוד ציד להביא |
6 And Rebecca spoke to Jacob her son, saying, Behold, I heard thy father speak to Esau thy brother, saying,
| ורבקה אמרה אל יעקב בנה לאמר הנה שמעתי את אביך מדבר אל עשו אחיך לאמר |
7 Bring me venison, and prepare me a savoury dish, that I may eat, and bless thee before Jehovah, before my death.
| הביאה לי ציד ועשה לי מטעמים ואכלה ואברככה לפני יהוה לפני מותי |
8 And now, my son, hearken to my voice in that which I command thee.
| ועתה בני שמע בקלי--לאשר אני מצוה אתך |
9 Go, I pray thee, to the flock, and fetch me thence two good kids of the goats. And I will make of them a savoury dish for thy father, such as he loves.
| לך נא אל הצאן וקח לי משם שני גדיי עזים טבים ואעשה אתם מטעמים לאביך כאשר אהב |
10 And thou shalt bring [it] to thy father, that he may eat, in order that he may bless thee before his death.
| והבאת לאביך ואכל בעבר אשר יברכך לפני מותו |
11 And Jacob said to Rebecca his mother, Behold, Esau my brother is a hairy man, and I am a smooth man.
| ויאמר יעקב אל רבקה אמו הן עשו אחי איש שער ואנכי איש חלק |
12 My father perhaps will feel me, and I shall be in his sight as one who mocks [him], and I shall bring a curse on me, and not a blessing.
| אולי ימשני אבי והייתי בעיניו כמתעתע והבאתי עלי קללה ולא ברכה |
13 And his mother said to him, On me [be] thy curse, my son! Only hearken to my voice, and go, fetch [them].
| ותאמר לו אמו עלי קללתך בני אך שמע בקלי ולך קח לי |
14 And he went, and fetched and brought [them] to his mother. And his mother prepared a savoury dish such as his father loved.
| וילך ויקח ויבא לאמו ותעש אמו מטעמים כאשר אהב אביו |
15 And Rebecca took the clothes of her elder son Esau, the costly ones which were with her in the house, and put them on Jacob her younger son;
| ותקח רבקה את בגדי עשו בנה הגדל החמדת אשר אתה בבית ותלבש את יעקב בנה הקטן |
16 and she put the skins of the kids of the goats on his hands, and on the smooth of his neck;
| ואת ערת גדיי העזים הלבישה על ידיו--ועל חלקת צואריו |
17 and she gave the savoury dishes and the bread that she had prepared into the hand of her son Jacob.
| ותתן את המטעמים ואת הלחם אשר עשתה ביד יעקב בנה |
18 And he came to his father, and said, My father! And he said, Here am I: who art thou, my son?
| ויבא אל אביו ויאמר אבי ויאמר הנני מי אתה בני |
19 And Jacob said to his father, I am Esau, thy firstborn. I have done according as thou didst say to me. Arise, I pray thee, sit and eat of my venison, in order that thy soul may bless me.
| ויאמר יעקב אל אביו אנכי עשו בכרך--עשיתי כאשר דברת אלי קום נא שבה ואכלה מצידי--בעבור תברכני נפשך |
20 And Isaac said to his son, How is it that thou hast found [it] so quickly, my son? And he said, Because Jehovah thy God put [it] in my way.
| ויאמר יצחק אל בנו מה זה מהרת למצא בני ויאמר כי הקרה יהוה אלהיך לפני |
21 And Isaac said to Jacob, Come near, I pray thee, that I may feel thee, my son, whether thou be really my son Esau or not.
| ויאמר יצחק אל יעקב גשה נא ואמשך בני האתה זה בני עשו אם לא |
22 And Jacob drew near to Isaac his father; and he felt him, and said, The voice is Jacob's voice, but the hands are the hands of Esau.
| ויגש יעקב אל יצחק אביו וימשהו ויאמר הקל קול יעקב והידים ידי עשו |
23 And he did not discern him, because his hands were hairy, as his brother Esau's hands; and he blessed him.
| ולא הכירו--כי היו ידיו כידי עשו אחיו שערת ויברכהו |
24 And he said, Art thou really my son Esau? And he said, It is I.
| ויאמר אתה זה בני עשו ויאמר אני |
25 And he said, Bring [it] near to me, that I may eat of my son's venison, in order that my soul may bless thee. And he brought [it] near to him, and he ate; and he brought him wine, and he drank.
| ויאמר הגשה לי ואכלה מציד בני--למען תברכך נפשי ויגש לו ויאכל ויבא לו יין וישת |
26 And his father Isaac said to him, Come near, now, and kiss me, my son.
| ויאמר אליו יצחק אביו גשה נא ושקה לי בני |
27 And he came near, and kissed him. And he smelt the smell of his clothes, and blessed him, and said, See, the smell of my son is as the smell of a field which Jehovah hath blessed.
| ויגש וישק לו וירח את ריח בגדיו ויברכהו ויאמר ראה ריח בני כריח שדה אשר ברכו יהוה |
28 And God give thee of the dew of heaven, And of the fatness of the earth, And plenty of corn and new wine.
| ויתן לך האלהים מטל השמים ומשמני הארץ--ורב דגן ותירש |
29 Let peoples serve thee, And races bow down to thee. Be lord over thy brethren, And let thy mother's sons bow down to thee. Cursed be they that curse thee, And blessed be they that bless thee.
| יעבדוך עמים וישתחו (וישתחוו) לך לאמים--הוה גביר לאחיך וישתחוו לך בני אמך ארריך ארור ומברכיך ברוך |
30 And it came to pass when Isaac had ended blessing Jacob, and when Jacob was only just gone out from Isaac his father, that Esau his brother came from his hunting.
| ויהי כאשר כלה יצחק לברך את יעקב ויהי אך יצא יצא יעקב מאת פני יצחק אביו ועשו אחיו בא מצידו |
31 And he also had prepared savoury dishes, and he brought [them] in to his father, and said to his father, Let my father arise and eat of his son's venison, in order that thy soul may bless me.
| ויעש גם הוא מטעמים ויבא לאביו ויאמר לאביו יקם אבי ויאכל מציד בנו--בעבר תברכני נפשך |
32 And Isaac his father said to him, Who art thou? And he said, I am thy son, thy firstborn, Esau.
| ויאמר לו יצחק אביו מי אתה ויאמר אני בנך בכרך עשו |
33 Then Isaac trembled with exceeding great trembling, and said, Who was he, then, that hunted venison and brought [it] to me? And I have eaten of all before thou camest, and have blessed him; also blessed he shall be.
| ויחרד יצחק חרדה גדלה עד מאד ויאמר מי אפוא הוא הצד ציד ויבא לי ואכל מכל בטרם תבוא ואברכהו גם ברוך יהיה |
34 When Esau heard the words of his father, he cried with a great and exceeding bitter cry, and said to his father, Bless me — me also, my father!
| כשמע עשו את דברי אביו ויצעק צעקה גדלה ומרה עד מאד ויאמר לאביו ברכני גם אני אבי |
35 And he said, Thy brother came with subtilty, and has taken away thy blessing.
| ויאמר בא אחיך במרמה ויקח ברכתך |
36 And he said, Is it not therefore he was named Jacob, for he has supplanted me now twice? He took away my birthright, and behold, now he has taken away my blessing. And he said, Hast thou not reserved a blessing for me?
| ויאמר הכי קרא שמו יעקב ויעקבני זה פעמים--את בכרתי לקח והנה עתה לקח ברכתי ויאמר הלא אצלת לי ברכה |
37 And Isaac answered and said to Esau, Behold, I have made him lord over thee, and all his brethren have I given to him for servants, and with corn and new wine have I supplied him — and what can I do now for thee, my son?
| ויען יצחק ויאמר לעשו הן גביר שמתיו לך ואת כל אחיו נתתי לו לעבדים ודגן ותירש סמכתיו ולכה אפוא מה אעשה בני |
38 And Esau said to his father, Hast thou then but one blessing, my father? bless me — me also, my father! And Esau lifted up his voice and wept.
| ויאמר עשו אל אביו הברכה אחת הוא לך אבי--ברכני גם אני אבי וישא עשו קלו ויבך |
39 And Isaac his father answered and said to him, Behold, thy dwelling shall be of the fatness of the earth, And of the dew of heaven from above;
| ויען יצחק אביו ויאמר אליו הנה משמני הארץ יהיה מושבך ומטל השמים מעל |
40 And by thy sword shalt thou live; And thou shalt serve thy brother; And it shall come to pass when thou rovest about, That thou shalt break his yoke from off thy neck.
| ועל חרבך תחיה ואת אחיך תעבד והיה כאשר תריד ופרקת עלו מעל צוארך |
41 And Esau hated Jacob because of the blessing with which his father had blessed him. And Esau said in his heart, The days of mourning for my father are at hand, and I will slay my brother Jacob.
| וישטם עשו את יעקב על הברכה אשר ברכו אביו ויאמר עשו בלבו יקרבו ימי אבל אבי ואהרגה את יעקב אחי |
42 And the words of Esau her elder son were told to Rebecca. And she sent and called Jacob her younger son, and said to him, Behold, thy brother Esau, as touching thee, comforts himself that he will kill thee.
| ויגד לרבקה את דברי עשו בנה הגדל ותשלח ותקרא ליעקב בנה הקטן ותאמר אליו הנה עשו אחיך מתנחם לך להרגך |
43 And now, my son, hearken to my voice, and arise, flee to Laban my brother, to Haran;
| ועתה בני שמע בקלי וקום ברח לך אל לבן אחי חרנה |
44 and abide with him some days, until thy brother's fury turn away —
| וישבת עמו ימים אחדים--עד אשר תשוב חמת אחיך |
45 until thy brother's anger turn away from thee, and he forget what thou hast done to him; then I will send and fetch thee thence. Why should I be bereaved even of you both in one day?
| עד שוב אף אחיך ממך ושכח את אשר עשית לו ושלחתי ולקחתיך משם למה אשכל גם שניכם יום אחד |
46 And Rebecca said to Isaac, I am weary of my life because of the daughters of Heth. If Jacob take a wife of the daughters of Heth, such as these, of the daughters of the land, what good should my life do me?
| ותאמר רבקה אל יצחק קצתי בחיי מפני בנות חת אם לקח יעקב אשה מבנות חת כאלה מבנות הארץ--למה לי חיים |
