< Genesis 21 >

1 And Jehovah visited Sarah as he had said, and Jehovah did to Sarah as he had spoken.
ויהוה פקד את שרה כאשר אמר ויעש יהוה לשרה כאשר דבר׃
2 And Sarah conceived, and bore Abraham a son in his old age, at the appointed time of which God had spoken to him.
ותהר ותלד שרה לאברהם בן לזקניו למועד אשר דבר אתו אלהים׃
3 And Abraham called the name of his son who was born to him, whom Sarah bore to him, Isaac.
ויקרא אברהם את שם בנו הנולד לו אשר ילדה לו שרה יצחק׃
4 And Abraham circumcised his son Isaac, being eight days old, as God had commanded him.
וימל אברהם את יצחק בנו בן שמנת ימים כאשר צוה אתו אלהים׃
5 And Abraham was a hundred years old when his son Isaac was born to him.
ואברהם בן מאת שנה בהולד לו את יצחק בנו׃
6 And Sarah said, God has made me laugh: all that hear will laugh with me.
ותאמר שרה צחק עשה לי אלהים כל השמע יצחק לי׃
7 And she said, Who would have said to Abraham, Sarah will suckle children? For I have borne [him] a son in his old age.
ותאמר מי מלל לאברהם היניקה בנים שרה כי ילדתי בן לזקניו׃
8 And the child grew, and was weaned. And Abraham made a great feast on the day that Isaac was weaned.
ויגדל הילד ויגמל ויעש אברהם משתה גדול ביום הגמל את יצחק׃
9 And Sarah saw the son of Hagar the Egyptian, whom she had borne to Abraham, mocking.
ותרא שרה את בן הגר המצרית אשר ילדה לאברהם מצחק׃
10 And she said to Abraham, Cast out this handmaid and her son; for the son of this handmaid shall not inherit with my son — with Isaac.
ותאמר לאברהם גרש האמה הזאת ואת בנה כי לא יירש בן האמה הזאת עם בני עם יצחק׃
11 And the thing was very grievous in Abraham's sight because of his son.
וירע הדבר מאד בעיני אברהם על אודת בנו׃
12 And God said to Abraham, Let it not be grievous in thy sight because of the lad and because of thy handmaid: [in] all that Sarah hath said to thee hearken to her voice, for in Isaac shall a seed be called to thee.
ויאמר אלהים אל אברהם אל ירע בעיניך על הנער ועל אמתך כל אשר תאמר אליך שרה שמע בקלה כי ביצחק יקרא לך זרע׃
13 But also the son of the handmaid will I make a nation, because he is thy seed.
וגם את בן האמה לגוי אשימנו כי זרעך הוא׃
14 And Abraham rose up early in the morning, and took bread, and a flask of water, and gave [it] to Hagar, putting [it] on her shoulder — and the child, and sent her away. And she departed, and wandered about in the wilderness of Beer-sheba.
וישכם אברהם בבקר ויקח לחם וחמת מים ויתן אל הגר שם על שכמה ואת הילד וישלחה ותלך ותתע במדבר באר שבע׃
15 And the water was exhausted from the flask; and she cast the child under one of the shrubs,
ויכלו המים מן החמת ותשלך את הילד תחת אחד השיחם׃
16 and she went and sat down over against [him], a bow-shot off; for she said, Let me not behold the death of the child. And she sat over against [him], and lifted up her voice and wept.
ותלך ותשב לה מנגד הרחק כמטחוי קשת כי אמרה אל אראה במות הילד ותשב מנגד ותשא את קלה ותבך׃
17 And God heard the voice of the lad. And the Angel of God called to Hagar from the heavens, and said to her, What [aileth] thee, Hagar? Fear not; for God hath heard the voice of the lad there, where he is.
וישמע אלהים את קול הנער ויקרא מלאך אלהים אל הגר מן השמים ויאמר לה מה לך הגר אל תיראי כי שמע אלהים אל קול הנער באשר הוא שם׃
18 Arise, take the lad, and hold him in thy hand; for I will make of him a great nation.
קומי שאי את הנער והחזיקי את ידך בו כי לגוי גדול אשימנו׃
19 And God opened her eyes, and she saw a well of water; and she went and filled the flask with water, and gave the lad drink.
ויפקח אלהים את עיניה ותרא באר מים ותלך ותמלא את החמת מים ותשק את הנער׃
20 And God was with the lad, and he grew; and he dwelt in the wilderness, and became an archer.
ויהי אלהים את הנער ויגדל וישב במדבר ויהי רבה קשת׃
21 And he dwelt in the wilderness of Paran. And his mother took him a wife out of the land of Egypt.
וישב במדבר פארן ותקח לו אמו אשה מארץ מצרים׃
22 And it came to pass at that time that Abimelech, and Phichol the captain of his host, spoke to Abraham, saying, God is with thee in all that thou doest.
ויהי בעת ההוא ויאמר אבימלך ופיכל שר צבאו אל אברהם לאמר אלהים עמך בכל אשר אתה עשה׃
23 And now swear to me here by God that thou wilt not deal deceitfully with me, nor with my son, nor with my grandson. According to the kindness that I have done to thee, thou shalt do to me, and to the land in which thou sojournest.
ועתה השבעה לי באלהים הנה אם תשקר לי ולניני ולנכדי כחסד אשר עשיתי עמך תעשה עמדי ועם הארץ אשר גרתה בה׃
24 And Abraham said, I will swear.
ויאמר אברהם אנכי אשבע׃
25 And Abraham reproved Abimelech because of a well of water that Abimelech's servants had violently taken away.
והוכח אברהם את אבימלך על אדות באר המים אשר גזלו עבדי אבימלך׃
26 And Abimelech said, I do not know who has done this, neither hast thou told me [of it], neither have I heard [of it] but to-day.
ויאמר אבימלך לא ידעתי מי עשה את הדבר הזה וגם אתה לא הגדת לי וגם אנכי לא שמעתי בלתי היום׃
27 And Abraham took sheep and oxen, and gave them to Abimelech; and both of them made a covenant.
ויקח אברהם צאן ובקר ויתן לאבימלך ויכרתו שניהם ברית׃
28 And Abraham set seven ewe-lambs of the flock by themselves.
ויצב אברהם את שבע כבשת הצאן לבדהן׃
29 And Abimelech said to Abraham, What [mean] these seven ewe-lambs, these which thou hast set by themselves?
ויאמר אבימלך אל אברהם מה הנה שבע כבשת האלה אשר הצבת לבדנה׃
30 And he said, That thou take the seven ewe-lambs of my hand, that they may be a witness to me that I have dug this well.
ויאמר כי את שבע כבשת תקח מידי בעבור תהיה לי לעדה כי חפרתי את הבאר הזאת׃
31 Therefore he called that place Beer-sheba, because there they had sworn, both of them.
על כן קרא למקום ההוא באר שבע כי שם נשבעו שניהם׃
32 And they made a covenant at Beer-sheba. And Abimelech rose up, and Phichol the captain of his host, and returned into the land of the Philistines.
ויכרתו ברית בבאר שבע ויקם אבימלך ופיכל שר צבאו וישבו אל ארץ פלשתים׃
33 And [Abraham] planted a tamarisk in Beer-sheba, and called there on the name of Jehovah, the Eternal God.
ויטע אשל בבאר שבע ויקרא שם בשם יהוה אל עולם׃
34 And Abraham sojourned in the Philistines' land many days.
ויגר אברהם בארץ פלשתים ימים רבים׃

< Genesis 21 >