Genesis 18
1 And Jehovah appeared to him by the oaks of Mamre. And he sat at the tent-door in the heat of the day.
| וירא אליו יהוה באלני ממרא והוא ישב פתח האהל כחם היום |
2 And he lifted up his eyes and saw, and behold, three men standing near him. And when he saw [them], he ran to meet them from the tent-door, and bowed himself to the earth,
| וישא עיניו וירא והנה שלשה אנשים נצבים עליו וירא וירץ לקראתם מפתח האהל וישתחו ארצה |
3 and said, Lord, if now I have found favour in thine eyes, pass not away, I pray thee, from thy servant.
| ויאמר אדני אם נא מצאתי חן בעיניך--אל נא תעבר מעל עבדך |
4 Let now a little water be fetched, that ye may wash your feet, and rest yourselves under the tree.
| יקח נא מעט מים ורחצו רגליכם והשענו תחת העץ |
5 And I will fetch a morsel of bread; and refresh yourselves; after that ye shall pass on; for therefore have ye passed on towards your servant. And they said, So do as thou hast said.
| ואקחה פת לחם וסעדו לבכם אחר תעברו--כי על כן עברתם על עבדכם ויאמרו כן תעשה כאשר דברת |
6 And Abraham hastened into the tent to Sarah, and said, Knead quickly three seahs of wheaten flour, and make cakes.
| וימהר אברהם האהלה אל שרה ויאמר מהרי שלש סאים קמח סלת--לושי ועשי עגות |
7 And Abraham ran to the herd, and took a calf tender and good, and gave [it] to the attendant; and he hasted to dress it.
| ואל הבקר רץ אברהם ויקח בן בקר רך וטוב ויתן אל הנער וימהר לעשות אתו |
8 And he took thick and sweet milk, and the calf that he had dressed, and set [it] before them; and he stood before them under the tree, and they ate.
| ויקח חמאה וחלב ובן הבקר אשר עשה ויתן לפניהם והוא עמד עליהם תחת העץ ויאכלו |
9 And they said to him, Where is Sarah thy wife? And he said, Behold, in the tent.
| ויאמרו אליו איה שרה אשתך ויאמר הנה באהל |
10 And he said, I will certainly return to thee at [this] time of the year, and behold, Sarah thy wife shall have a son. And Sarah was listening at the tent-door, which was behind him.
| ויאמר שוב אשוב אליך כעת חיה והנה בן לשרה אשתך ושרה שמעת פתח האהל והוא אחריו |
11 Now Abraham and Sarah were old [and] advanced in age: it had ceased to be with Sarah after the manner of women.
| ואברהם ושרה זקנים באים בימים חדל להיות לשרה ארח כנשים |
12 And Sarah laughed within herself, saying, After I am become old, shall I have pleasure, and my lord old?
| ותצחק שרה בקרבה לאמר אחרי בלתי היתה לי עדנה ואדני זקן |
13 And Jehovah said to Abraham, Why is this, that Sarah laughs, saying, Shall I indeed bear, when I am become old?
| ויאמר יהוה אל אברהם למה זה צחקה שרה לאמר האף אמנם אלד--ואני זקנתי |
14 Is [any] matter too wonderful for Jehovah? At the time appointed I will return to thee, at [this] time of the year, and Sarah shall have a son.
| היפלא מיהוה דבר למועד אשוב אליך כעת חיה--ולשרה בן |
15 And Sarah denied, saying, I did not laugh; for she was afraid. And he said, No; but thou didst laugh.
| ותכחש שרה לאמר לא צחקתי כי יראה ויאמר לא כי צחקת |
16 And the men rose up thence, and looked toward Sodom; and Abraham went with them to conduct them.
| ויקמו משם האנשים וישקפו על פני סדם ואברהם--הלך עמם לשלחם |
17 And Jehovah said, Shall I hide from Abraham what I am doing?
| ויהוה אמר המכסה אני מאברהם אשר אני עשה |
18 Since Abraham shall indeed become a great and mighty nation; and all the nations of the earth shall be blessed in him.
| ואברהם--היו יהיה לגוי גדול ועצום ונברכו בו--כל גויי הארץ |
19 For I know him that he will command his children and his household after him, and they shall keep the way of Jehovah, to do righteousness and justice, in order that Jehovah may bring upon Abraham what he hath spoken of him.
| כי ידעתיו למען אשר יצוה את בניו ואת ביתו אחריו ושמרו דרך יהוה לעשות צדקה ומשפט--למען הביא יהוה על אברהם את אשר דבר עליו |
20 And Jehovah said, Because the cry of Sodom and Gomorrah is great and their sin is very grievous,
| ויאמר יהוה זעקת סדם ועמרה כי רבה וחטאתם--כי כבדה מאד |
21 I will go down now, and see whether they have done altogether according to the cry of it, which is come to me; and if not, I will know [it].
| ארדה נא ואראה הכצעקתה הבאה אלי עשו כלה ואם לא אדעה |
22 And the men turned thence, and went towards Sodom; and Abraham remained yet standing before Jehovah.
| ויפנו משם האנשים וילכו סדמה ואברהם--עודנו עמד לפני יהוה |
23 And Abraham drew near, and said, Wilt thou also cause the righteous to perish with the wicked?
| ויגש אברהם ויאמר האף תספה צדיק עם רשע |
24 There are perhaps fifty righteous within the city: wilt thou also destroy and not forgive the place for the sake of the fifty righteous that are therein?
| אולי יש חמשים צדיקם בתוך העיר האף תספה ולא תשא למקום למען חמשים הצדיקם אשר בקרבה |
25 Far be it from thee to do so, to slay the righteous with the wicked, that the righteous should be as the wicked — far be it from thee! Will not the Judge of all the earth do right?
| חללה לך מעשת כדבר הזה להמית צדיק עם רשע והיה כצדיק כרשע חללה לך--השפט כל הארץ לא יעשה משפט |
26 And Jehovah said, If I find at Sodom fifty righteous within the city, then I will forgive all the place for their sakes.
| ויאמר יהוה אם אמצא בסדם חמשים צדיקם בתוך העיר--ונשאתי לכל המקום בעבורם |
27 And Abraham answered and said, Behold now, I have ventured to speak unto the Lord; I, who am dust and ashes.
| ויען אברהם ויאמר הנה נא הואלתי לדבר אל אדני ואנכי עפר ואפר |
28 Perhaps there may want five of the fifty righteous: wilt thou destroy all the city on account of the five? And he said, If I shall find forty-five there, I will not destroy [it].
| אולי יחסרון חמשים הצדיקם חמשה--התשחית בחמשה את כל העיר ויאמר לא אשחית אם אמצא שם ארבעים וחמשה |
29 And he continued yet to speak with him, and said, Perhaps there may be forty found there. And he said, I will not do it for the forty's sake.
| ויסף עוד לדבר אליו ויאמר אולי ימצאון שם ארבעים ויאמר לא אעשה בעבור הארבעים |
30 And he said, Oh, let not the Lord be angry that I speak! Perhaps there may be thirty found there. And he said, I will not do it if I find thirty there.
| ויאמר אל נא יחר לאדני ואדברה--אולי ימצאון שם שלשים ויאמר לא אעשה אם אמצא שם שלשים |
31 And he said, Behold now, I have ventured to speak with the Lord. Perhaps there may be twenty found there. And he said, I will not destroy [it] for the twenty's sake.
| ויאמר הנה נא הואלתי לדבר אל אדני--אולי ימצאון שם עשרים ויאמר לא אשחית בעבור העשרים |
32 And he said, Oh, let not the Lord be angry, that I speak yet but this time! Perhaps there may be ten found there. And he said, I will not destroy [it] for the ten's sake.
| ויאמר אל נא יחר לאדני ואדברה אך הפעם--אולי ימצאון שם עשרה ויאמר לא אשחית בעבור העשרה |
33 And Jehovah went away when he had ended speaking to Abraham; and Abraham returned to his place.
| וילך יהוה--כאשר כלה לדבר אל אברהם ואברהם שב למקמו |
