Genesis 12
1 And Jehovah had said to Abram, Go out of thy land, and from thy kindred, and from thy father's house, to the land that I will shew thee.
| ויאמר יהוה אל אברם לך לך מארצך וממולדתך ומבית אביך אל הארץ אשר אראך |
2 And I will make of thee a great nation, and bless thee, and make thy name great; and thou shalt be a blessing.
| ואעשך לגוי גדול ואברכך ואגדלה שמך והיה ברכה |
3 And I will bless them that bless thee, and curse him that curseth thee; and in thee shall all families of the earth be blessed.
| ואברכה מברכיך ומקללך אאר ונברכו בך כל משפחת האדמה |
4 And Abram departed as Jehovah had said to him. And Lot went with him. And Abram was seventy-five years old when he departed out of Haran.
| וילך אברם כאשר דבר אליו יהוה וילך אתו לוט ואברם בן חמש שנים ושבעים שנה בצאתו מחרן |
5 And Abram took Sarai his wife, and Lot his brother's son, and all their possessions that they had acquired, and the souls that they had obtained in Haran, and they went out to go into the land of Canaan; and into the land of Canaan they came.
| ויקח אברם את שרי אשתו ואת לוט בן אחיו ואת כל רכושם אשר רכשו ואת הנפש אשר עשו בחרן ויצאו ללכת ארצה כנען ויבאו ארצה כנען |
6 And Abram passed through the land to the place of Shechem, to the oak of Moreh. And the Canaanite was then in the land.
| ויעבר אברם בארץ עד מקום שכם עד אלון מורה והכנעני אז בארץ |
7 And Jehovah appeared to Abram, and said, Unto thy seed will I give this land. And there he built an altar to Jehovah who had appeared to him.
| וירא יהוה אל אברם ויאמר לזרעך אתן את הארץ הזאת ויבן שם מזבח ליהוה הנראה אליו |
8 And he removed thence towards the mountain on the east of Bethel, and pitched his tent, [having] Bethel toward the west, and Ai toward the east; and there he built an altar to Jehovah, and called on the name of Jehovah.
| ויעתק משם ההרה מקדם לבית אל--ויט אהלה בית אל מים והעי מקדם ויבן שם מזבח ליהוה ויקרא בשם יהוה |
9 And Abram moved onward, going on still toward the south.
| ויסע אברם הלוך ונסוע הנגבה |
10 And there was a famine in the land. And Abram went down to Egypt to sojourn there, for the famine was grievous in the land.
| ויהי רעב בארץ וירד אברם מצרימה לגור שם כי כבד הרעב בארץ |
11 And it came to pass when he was come near to enter into Egypt, that he said to Sarai his wife, Behold now, I know that thou art a woman fair to look upon.
| ויהי כאשר הקריב לבוא מצרימה ויאמר אל שרי אשתו הנה נא ידעתי כי אשה יפת מראה את |
12 And it will come to pass when the Egyptians see thee, that they will say, She is his wife; and they will slay me, and save thee alive.
| והיה כי יראו אתך המצרים ואמרו אשתו זאת והרגו אתי ואתך יחיו |
13 Say, I pray thee, thou art my sister, that it may be well with me on thy account, and my soul may live because of thee.
| אמרי נא אחתי את--למען ייטב לי בעבורך וחיתה נפשי בגללך |
14 And it came to pass when Abram came into Egypt, that the Egyptians beheld the woman that she was very fair.
| ויהי כבוא אברם מצרימה ויראו המצרים את האשה כי יפה הוא מאד |
15 And the princes of Pharaoh saw her, and praised her to Pharaoh; and the woman was taken into Pharaoh's house.
| ויראו אתה שרי פרעה ויהללו אתה אל פרעה ותקח האשה בית פרעה |
16 And he treated Abram well on her account; and he had sheep, and oxen, and he-asses, and bondmen, and bondwomen, and she-asses, and camels.
| ולאברם היטיב בעבורה ויהי לו צאן ובקר וחמרים ועבדים ושפחת ואתנת וגמלים |
17 And Jehovah plagued Pharaoh and his house with great plagues because of Sarai Abram's wife.
| וינגע יהוה את פרעה נגעים גדלים ואת ביתו על דבר שרי אשת אברם |
18 And Pharaoh called Abram, and said, What is this thou hast done to me? Why didst thou not tell me that she was thy wife?
| ויקרא פרעה לאברם ויאמר מה זאת עשית לי למה לא הגדת לי כי אשתך הוא |
19 Why didst thou say, She is my sister, so that I took her as my wife. And now, behold, there is thy wife: take [her], and go away.
| למה אמרת אחתי הוא ואקח אתה לי לאשה ועתה הנה אשתך קח ולך |
20 And Pharaoh commanded [his] men concerning him, and they sent him away, and his wife, and all that he had.
| ויצו עליו פרעה אנשים וישלחו אתו ואת אשתו ואת כל אשר לו |
