Ezekiel 35

1 And the word of Jehovah came unto me, saying,

ויהי דבר יהוה אלי לאמר׃

2 Son of man, set thy face against mount Seir, and prophesy against it,

בן אדם שים פניך על הר שעיר והנבא עליו׃

3 and say unto it, Thus saith the Lord Jehovah: Behold, I am against thee, mount Seir, and I will stretch out my hand upon thee, and I will make thee a desolation and an astonishment.

ואמרת לו כה אמר אדני יהוה הנני אליך הר שעיר ונטיתי ידי עליך ונתתיך שממה ומשמה׃

4 I will lay thy cities waste, and thou shalt be a desolation: and thou shalt know that I [am] Jehovah.

עריך חרבה אשים ואתה שממה תהיה וידעת כי אני יהוה׃

5 Because thou hast had a perpetual hatred, and hast given over the children of Israel to the power of the sword, in the time of their calamity, in the time of the iniquity of the end;

יען היות לך איבת עולם ותגר את בני ישראל על ידי חרב בעת אידם בעת עון קץ׃

6 therefore, [as] I live, saith the Lord Jehovah, I will certainly appoint thee unto blood, and blood shall pursue thee; since thou hast not hated blood, blood shall pursue thee.

לכן חי אני נאם אדני יהוה כי לדם אעשך ודם ירדפך אם לא דם שנאת ודם ירדפך׃

7 And I will make mount Seir a desolation and an astonishment, and cut off from it him that passeth out and him that returneth;

ונתתי את הר שעיר לשממה ושממה והכרתי ממנו עבר ושב׃

8 and I will fill his mountains with his slain. In thy hills, and in thy valleys, and in all thy water-courses shall they fall that are slain with the sword.

ומלאתי את הריו חלליו גבעותיך וגיאותיך וכל אפיקיך חללי חרב יפלו בהם׃

9 I will make thee perpetual desolations, and thy cities shall not be inhabited: and ye shall know that I [am] Jehovah.

שממות עולם אתנך ועריך לא תישבנה וידעתם כי אני יהוה׃

10 Because thou hast said, These two nations and these two countries shall be mine, and we will possess it, whereas Jehovah was there:

יען אמרך את שני הגוים ואת שתי הארצות לי תהיינה וירשנוה ויהוה שם היה׃

11 therefore, [as] I live, saith the Lord Jehovah, I will even do according to thine anger and according to thine envy, as thou hast done out of thy hatred against them; and I will make myself known among them, when I shall judge thee.

לכן חי אני נאם אדני יהוה ועשיתי כאפך וכקנאתך אשר עשיתה משנאתיך בם ונודעתי בם כאשר אשפטך׃

12 And thou shalt know that I Jehovah have heard all thy reproaches, which thou hast uttered against the mountains of Israel, saying, They are laid desolate, they are given us to devour.

וידעת כי אני יהוה שמעתי את כל נאצותיך אשר אמרת על הרי ישראל לאמר שממה לנו נתנו לאכלה׃

13 And ye have magnified yourselves against me with your mouth, and have multiplied your words against me: I have heard [them].

ותגדילו עלי בפיכם והעתרתם עלי דבריכם אני שמעתי׃

14 Thus saith the Lord Jehovah: When the whole earth rejoiceth, I will make thee a desolation.

כה אמר אדני יהוה כשמח כל הארץ שממה אעשה לך׃

15 As thou didst rejoice at the inheritance of the house of Israel, because it was desolated, so will I do unto thee: thou shalt be a desolation, O mount Seir, and all Edom, the whole of it: and they shall know that I [am] Jehovah.

כשמחתך לנחלת בית ישראל על אשר שממה כן אעשה לך שממה תהיה הר שעיר וכל אדום כלה וידעו כי אני יהוה׃