Ecclesiastes 1
1 The words of the Preacher, the son of David, king in Jerusalem.
| דברי קהלת בן דוד מלך בירושלם |
2 Vanity of vanities, saith the Preacher, vanity of vanities! all is vanity.
| הבל הבלים אמר קהלת הבל הבלים הכל הבל |
3 What profit hath man of all his labour wherewith he laboureth under the sun?
| מה יתרון לאדם בכל עמלו--שיעמל תחת השמש |
4 [One] generation passeth away, and [another] generation cometh, but the earth standeth for ever.
| דור הלך ודור בא והארץ לעולם עמדת |
5 The sun also riseth, and the sun goeth down, and hasteth to its place where it ariseth.
| וזרח השמש ובא השמש ואל מקומו--שואף זורח הוא שם |
6 The wind goeth towards the south, and turneth about towards the north: it turneth about continually, and the wind returneth again to its circuits.
| הולך אל דרום וסובב אל צפון סובב סבב הולך הרוח ועל סביבתיו שב הרוח |
7 All the rivers run into the sea, yet the sea is not full: unto the place whither the rivers go, thither they go again.
| כל הנחלים הלכים אל הים והים איננו מלא אל מקום שהנחלים הלכים--שם הם שבים ללכת |
8 All things are full of toil; none can express it. The eye is not satisfied with seeing, nor the ear filled with hearing.
| כל הדברים יגעים לא יוכל איש לדבר לא תשבע עין לראות ולא תמלא אזן משמע |
9 That which hath been is that which shall be; and that which hath been done is that which will be done: and there is nothing new under the sun.
| מה שהיה הוא שיהיה ומה שנעשה הוא שיעשה ואין כל חדש תחת השמש |
10 Is there a thing whereof it may be said, See, this is new? It hath been already in the ages which were before us.
| יש דבר שיאמר ראה זה חדש הוא כבר היה לעלמים אשר היה מלפננו |
11 There is no remembrance of former things; neither shall there be remembrance of things that are to come with those who shall live afterwards.
| אין זכרון לראשנים וגם לאחרנים שיהיו לא יהיה להם זכרון--עם שיהיו לאחרנה |
12 I, the Preacher, was king over Israel in Jerusalem.
| אני קהלת הייתי מלך על ישראל--בירושלם |
13 And I applied my heart to seek and search out by wisdom concerning all that is done under the heavens: this grievous occupation hath God given to the children of men to weary themselves therewith.
| ונתתי את לבי לדרוש ולתור בחכמה על כל אשר נעשה תחת השמים הוא ענין רע נתן אלהים לבני האדם--לענות בו |
14 I have seen all the works that are done under the sun, and behold, all is vanity and pursuit of the wind.
| ראיתי את כל המעשים שנעשו תחת השמש והנה הכל הבל ורעות רוח |
15 That which is crooked cannot be made straight; and that which is wanting cannot be numbered.
| מעות לא יוכל לתקן וחסרון לא יוכל להמנות |
16 I communed with mine own heart, saying, Lo, I have become great and have acquired wisdom more than all they that have been before me over Jerusalem; and my heart hath seen much of wisdom and knowledge.
| דברתי אני עם לבי לאמר--אני הנה הגדלתי והוספתי חכמה על כל אשר היה לפני על ירושלם ולבי ראה הרבה חכמה ודעת |
17 And I applied my heart to the knowledge of wisdom, and to the knowledge of madness and folly: I perceived that this also is a striving after the wind.
| ואתנה לבי לדעת חכמה ודעת הוללת ושכלות ידעתי שגם זה הוא רעיון רוח |
18 For in much wisdom is much vexation, and he that increaseth knowledge increaseth sorrow.
| כי ברב חכמה רב כעס ויוסיף דעת יוסיף מכאוב |
