Deuteronomy 32
1 Give ear, ye heavens, and I will speak; And hear, O earth, the words of my mouth!
| האזינו השמים ואדברה ותשמע הארץ אמרי פי |
2 My doctrine shall drop as rain, My speech flow down as dew, As small rain upon the tender herb, And as showers on the grass.
| יערף כמטר לקחי תזל כטל אמרתי כשעירם עלי דשא וכרביבים עלי עשב |
3 For the name of Jehovah will I proclaim: Ascribe greatness unto our God!
| כי שם יהוה אקרא הבו גדל לאלהינו |
4 [He is] the Rock, his work is perfect, For all his ways are righteousness; A God of faithfulness without deceit, Just and right is he.
| הצור תמים פעלו כי כל דרכיו משפט אל אמונה ואין עול צדיק וישר הוא |
5 They have dealt corruptly with him; Not his children's is their spot: — A crooked and perverted generation!
| שחת לו לא בניו מומם דור עקש ופתלתל |
6 Do ye thus requite Jehovah, Foolish and unwise people? Is not he thy father that hath bought thee? Hath he not made thee and established thee?
| ה ליהוה תגמלו זאת-- עם נבל ולא חכם הלוא הוא אביך קנך הוא עשך ויכננך |
7 Remember the days of old, Consider the years of generation to generation; Ask thy father, and he will shew thee; Thine elders, and they will tell thee.
| זכר ימות עולם בינו שנות דר ודר שאל אביך ויגדך זקניך ויאמרו לך |
8 When the Most High assigned to the nations their inheritance, When he separated the sons of Adam, He set the bounds of the peoples According to the number of the children of Israel.
| בהנחל עליון גוים בהפרידו בני אדם יצב גבלת עמים למספר בני ישראל |
9 For Jehovah's portion is his people; Jacob the lot of his inheritance.
| כי חלק יהוה עמו יעקב חבל נחלתו |
10 He found him in a desert land, And in the waste, howling wilderness; He compassed him about, he watched over him, He preserved him as the apple of his eye.
| ימצאהו בארץ מדבר ובתהו ילל ישמן יסבבנהו יבוננהו-- יצרנהו כאישון עינו |
11 As the eagle stirreth up its nest, Hovereth over its young, Spreadeth out its wings, Taketh them, beareth them on its feathers,
| כנשר יעיר קנו על גוזליו ירחף יפרש כנפיו יקחהו ישאהו על אברתו |
12 So Jehovah alone did lead him, And no strange god [was] with him.
| יהוה בדד ינחנו ואין עמו אל נכר |
13 He made him ride on the high places of the earth, And he ate the produce of the field; And he made him suck honey out of the crag, And oil out of the flinty rock;
| ירכבהו על במותי (במתי) ארץ ויאכל תנובת שדי וינקהו דבש מסלע ושמן מחלמיש צור |
14 Cream of kine, and milk of sheep, With the fat of lambs, And rams of the breed of Bashan, and he-goats, With the fat of kidneys of wheat; And thou didst drink pure wine, the blood of the grape.
| חמאת בקר וחלב צאן עם חלב כרים ואילים בני בשן ועתודים עם חלב כליות חטה ודם ענב תשתה חמר |
15 Then Jeshurun grew fat, and kicked — Thou art waxen fat, Thou art grown thick, And thou art covered with fatness; — He gave up God who made him, And lightly esteemed the Rock of his salvation.
| וישמן ישרון ויבעט שמנת עבית כשית ויטש אלוה עשהו וינבל צור ישעתו |
16 They moved him to jealousy with strange gods, With abominations did they provoke him to anger.
| יקנאהו בזרים בתועבת יכעיסהו |
17 They sacrificed unto demons who are not God; To gods whom they knew not, To new ones, who came newly up, Whom your fathers revered not.
| יזבחו לשדים לא אלה-- אלהים לא ידעום חדשים מקרב באו לא שערום אבתיכם |
18 Of the Rock that begot thee wast thou unmindful, And thou hast forgotten God who brought thee forth.
| צור ילדך תשי ותשכח אל מחללך |
19 And Jehovah saw it, and despised them, Because of the provoking of his sons and of his daughters.
| וירא יהוה וינאץ מכעס בניו ובנתיו |
20 And he said, I will hide my face from them, I will see what their end shall be; For they are a perverse generation, Children in whom is no faithfulness.
| ויאמר אסתירה פני מהם-- אראה מה אחריתם כי דור תהפכת המה בנים לא אמן בם |
21 They have moved me to jealousy with that which is no God; They have exasperated me with their vanities; And I will move them to jealousy with that which is not a people; With a foolish nation will I provoke them to anger.
| הם קנאוני בלא אל כעסוני בהבליהם ואני אקניאם בלא עם בגוי נבל אכעיסם |
22 For a fire is kindled in mine anger, And it shall burn into the lowest Sheol, And shall consume the earth and its produce, And set fire to the foundations of the mountains. (Sheol h7585)
| כי אש קדחה באפי ותיקד עד שאול תחתית ותאכל ארץ ויבלה ותלהט מוסדי הרים (Sheol h7585) |
23 I will heap mischiefs upon them; Mine arrows will I spend against them.
| אספה עלימו רעות חצי אכלה בם |
24 They shall be consumed with hunger, and devoured with burning heat, And with poisonous pestilence; And the teeth of beasts will I send against them, With the poison of what crawleth in the dust.
| מזי רעב ולחמי רשף וקטב מרירי ושן בהמת אשלח בם עם חמת זחלי עפר |
25 From without shall the sword bereave them, and in the chambers, terror — Both the young man and the virgin, The suckling with the man of gray hairs.
| מחוץ תשכל חרב ומחדרים אימה גם בחור גם בתולה--יונק עם איש שיבה |
26 I would say, I will scatter, I will make the remembrance of them to cease from among men,
| אמרתי אפאיהם אשביתה מאנוש זכרם |
27 If I did not fear provocation from the enemy, Lest their adversaries should misunderstand it, Lest they should say, Our hand is high, and Jehovah has not done all this.
| לולי כעס אויב אגור-- פן ינכרו צרימו פן יאמרו ידנו רמה ולא יהוה פעל כל זאת |
28 For they are a nation void of counsel, And understanding is not in them.
| כי גוי אבד עצות המה ואין בהם תבונה |
29 Oh that they had been wise! they would have understood this, They would have considered their latter end!
| לו חכמו ישכילו זאת יבינו לאחריתם |
30 How could one chase a thousand, And two put ten thousand to flight, Were it not that their Rock had sold them, And Jehovah had delivered them up?
| איכה ירדף אחד אלף ושנים יניסו רבבה אם לא כי צורם מכרם ויהוה הסגירם |
31 For their rock is not as our Rock: Let our enemies themselves be judges.
| כי לא כצורנו צורם ואיבינו פלילים |
32 For their vine is of the vine of Sodom, And of the fields of Gomorrah: Their grapes are grapes of poison, Bitter are their clusters;
| כי מגפן סדם גפנם ומשדמת עמרה ענבמו ענבי רוש-- אשכלת מררת למו |
33 Their wine is the poison of dragons, And the cruel venom of vipers.
| חמת תנינם יינם וראש פתנים אכזר |
34 Is not this hidden with me, Sealed up among my treasures?
| הלא הוא כמס עמדי חתום באוצרתי |
35 Vengeance is mine, and recompense, For the time when their foot shall slip. For the day of their calamity is at hand, And the things that shall come upon them make haste.
| לי נקם ושלם לעת תמוט רגלם כי קרוב יום אידם וחש עתדת למו |
36 For Jehovah will judge his people, And shall repent in favour of his servants; When he seeth that power is gone, And there is none shut up or left.
| כי ידין יהוה עמו ועל עבדיו יתנחם כי יראה כי אזלת יד ואפס עצור ועזוב |
37 And he shall say, Where are their gods, Their rock in whom they trusted,
| ואמר אי אלהימו-- צור חסיו בו |
38 Who ate the fat of their sacrifices, [And] drank the wine of their drink-offering? Let them rise up and help you, That there may be a protection over you.
| אשר חלב זבחימו יאכלו ישתו יין נסיכם יקומו ויעזרכם-- יהי עליכם סתרה |
39 See now that I, I am HE, And there is no god with me; I kill, and I make alive; I wound, and I heal, And there is none that delivereth out of my hand,
| ראו עתה כי אני אני הוא ואין אלהים עמדי אני אמית ואחיה מחצתי ואני ארפא ואין מידי מציל |
40 For I lift up my hand to the heavens, and say, I live for ever!
| כי אשא אל שמים ידי ואמרתי חי אנכי לעלם |
41 If I have sharpened my gleaming sword, And my hand take hold of judgment, I will render vengeance to mine adversaries, And will recompense them that hate me.
| אם שנותי ברק חרבי ותאחז במשפט ידי אשיב נקם לצרי ולמשנאי אשלם |
42 Mine arrows will I make drunk with blood, And my sword shall devour flesh; [I will make them drunk] with the blood of the slain and of the captives, With the head of the princes of the enemy.
| אשכיר חצי מדם וחרבי תאכל בשר מדם חלל ושביה מראש פרעות אויב |
43 Shout for joy, ye nations, with his people, For he avengeth the blood of his servants, And rendereth vengeance to his enemies, And maketh atonement for his land, for his people.
| הרנינו גוים עמו כי דם עבדיו יקום ונקם ישיב לצריו וכפר אדמתו עמו |
44 And Moses came and spoke all the words of this song in the ears of the people, he and Hoshea the son of Nun.
| ויבא משה וידבר את כל דברי השירה הזאת--באזני העם הוא והושע בן נון |
45 And when Moses had ended speaking all these words to all Israel,
| ויכל משה לדבר את כל הדברים האלה--אל כל ישראל |
46 he said unto them, Set your hearts unto all the words that I testify among you this day, which ye shall command your children to take heed to do, all the words of this law.
| ויאמר אלהם שימו לבבכם לכל הדברים אשר אנכי מעיד בכם היום אשר תצום את בניכם לשמר לעשות את כל דברי התורה הזאת |
47 For it is no vain word for you, but it is your life, and through this word ye shall prolong your days on the land whereunto ye pass over the Jordan to possess it.
| כי לא דבר רק הוא מכם--כי הוא חייכם ובדבר הזה תאריכו ימים על האדמה אשר אתם עברים את הירדן שמה לרשתה |
48 And Jehovah spoke to Moses that same day, saying,
| וידבר יהוה אל משה בעצם היום הזה לאמר |
49 Go up into this mountain Abarim, mount Nebo, which is in the land of Moab, which is opposite Jericho; and behold the land of Canaan, which I give unto the children of Israel for a possession,
| עלה אל הר העברים הזה הר נבו אשר בארץ מואב אשר על פני ירחו וראה את ארץ כנען אשר אני נתן לבני ישראל לאחזה |
50 and die on the mountain whither thou goest up, and be gathered unto thy peoples, as Aaron thy brother died on mount Hor, and was gathered unto his peoples;
| ומת בהר אשר אתה עלה שמה והאסף אל עמיך כאשר מת אהרן אחיך בהר ההר ויאסף אל עמיו |
51 because ye trespassed against me among the children of Israel at the waters of Meribah-Kadesh, in the wilderness of Zin; because ye hallowed me not in the midst of the children of Israel.
| על אשר מעלתם בי בתוך בני ישראל במי מריבת קדש מדבר צן--על אשר לא קדשתם אותי בתוך בני ישראל |
52 For thou shalt see the land before [thee]; but thou shalt not go thither unto the land which I give the children of Israel.
| כי מנגד תראה את הארץ ושמה לא תבוא--אל הארץ אשר אני נתן לבני ישראל |
