Amos 5
1 Hear this word, a lamentation, which I take up against you, O house of Israel.
| שמעו את הדבר הזה אשר אנכי נשא עליכם קינה בית ישראל׃ |
2 The virgin of Israel is fallen; she shall no more arise: she is cast down upon her land; there is none to raise her up.
| נפלה לא תוסיף קום בתולת ישראל נטשה על אדמתה אין מקימה׃ |
3 For thus saith the Lord Jehovah: The city that went forth a thousand shall have a hundred left, and that which went forth a hundred shall have ten left, for the house of Israel.
| כי כה אמר אדני יהוה העיר היצאת אלף תשאיר מאה והיוצאת מאה תשאיר עשרה לבית ישראל׃ |
4 For thus saith Jehovah unto the house of Israel: Seek ye me, and ye shall live.
| כי כה אמר יהוה לבית ישראל דרשוני וחיו׃ |
5 And seek not Bethel, neither go to Gilgal, and pass not to Beer-sheba; for Gilgal shall surely go into captivity, and Bethel shall come to nought.
| ואל תדרשו בית אל והגלגל לא תבאו ובאר שבע לא תעברו כי הגלגל גלה יגלה ובית אל יהיה לאון׃ |
6 Seek Jehovah, and ye shall live; lest he break out like fire in the house of Joseph, and devour [it], and there be none to quench [it] in Bethel.
| דרשו את יהוה וחיו פן יצלח כאש בית יוסף ואכלה ואין מכבה לבית אל׃ |
7 Ye who turn judgment to wormwood, and cast down righteousness to the earth,
| ההפכים ללענה משפט וצדקה לארץ הניחו׃ |
8 [seek him] that made the Pleiades and Orion, and turneth the shadow of death into the morning, and maketh the day dark with night; that calleth for the waters of the sea, and poureth them out upon the face of the earth: Jehovah is his name.
| עשה כימה וכסיל והפך לבקר צלמות ויום לילה החשיך הקורא למי הים וישפכם על פני הארץ יהוה שמו׃ |
9 He causeth destruction to break forth suddenly upon the strong, and bringeth destruction upon the fortress.
| המבליג שד על עז ושד על מבצר יבוא׃ |
10 They hate him that reproveth in the gate, and they abhor him that speaketh uprightly.
| שנאו בשער מוכיח ודבר תמים יתעבו׃ |
11 Forasmuch, therefore, as ye trample upon the poor, and take from him presents of wheat: ye have built houses of hewn stone, but ye shall not dwell in them; ye have planted pleasant vineyards, and ye shall not drink the wine of them.
| לכן יען בושסכם על דל ומשאת בר תקחו ממנו בתי גזית בניתם ולא תשבו בם כרמי חמד נטעתם ולא תשתו את יינם׃ |
12 For I know how manifold are your transgressions and your sins mighty: they afflict the just, they take a bribe, and they turn aside [the right of] the needy in the gate.
| כי ידעתי רבים פשעיכם ועצמים חטאתיכם צררי צדיק לקחי כפר ואביונים בשער הטו׃ |
13 Therefore the prudent shall keep silence in this time; for it is an evil time.
| לכן המשכיל בעת ההיא ידם כי עת רעה היא׃ |
14 Seek good, and not evil, that ye may live; and so Jehovah, the God of hosts, shall be with you, as ye say.
| דרשו טוב ואל רע למען תחיו ויהי כן יהוה אלהי צבאות אתכם כאשר אמרתם׃ |
15 Hate evil, and love good, and establish judgment in the gate: it may be that Jehovah, the God of hosts, will be gracious unto the remnant of Joseph.
| שנאו רע ואהבו טוב והציגו בשער משפט אולי יחנן יהוה אלהי צבאות שארית יוסף׃ |
16 Therefore thus saith Jehovah, the God of hosts, the Lord: Wailing shall be in all broadways; and they shall say in all the streets, Alas! alas! And they shall call the husbandman to mourning, and such as are skilful of lamentation to wailing.
| לכן כה אמר יהוה אלהי צבאות אדני בכל רחבות מספד ובכל חוצות יאמרו הו הו וקראו אכר אל אבל ומספד אל יודעי נהי׃ |
17 And in all vineyards shall be wailing; for I will pass through the midst of thee, saith Jehovah.
| ובכל כרמים מספד כי אעבר בקרבך אמר יהוה׃ |
18 Woe unto you that desire the day of Jehovah! To what end is the day of Jehovah for you? It shall be darkness and not light:
| הוי המתאוים את יום יהוה למה זה לכם יום יהוה הוא חשך ולא אור׃ |
19 as if a man fled from a lion, and a bear met him; or went into the house and leaned his hand on the wall, and a serpent bit him.
| כאשר ינוס איש מפני הארי ופגעו הדב ובא הבית וסמך ידו על הקיר ונשכו הנחש׃ |
20 Shall not the day of Jehovah be darkness, and not light? even very dark, and no brightness in it?
| הלא חשך יום יהוה ולא אור ואפל ולא נגה לו׃ |
21 I hate, I despise your feasts, and I will not smell [a sweet odour] in your solemn assemblies.
| שנאתי מאסתי חגיכם ולא אריח בעצרתיכם׃ |
22 For if ye offer up unto me burnt-offerings and your oblations, I will not accept [them]; neither will I regard the peace-offerings of your fatted beasts.
| כי אם תעלו לי עלות ומנחתיכם לא ארצה ושלם מריאיכם לא אביט׃ |
23 Take away from me the noise of thy songs, and I will not hear the melody of thy lutes;
| הסר מעלי המון שריך וזמרת נבליך לא אשמע׃ |
24 but let judgment roll down as waters, and righteousness as an ever-flowing stream.
| ויגל כמים משפט וצדקה כנחל איתן׃ |
25 Did ye bring unto me sacrifices and oblations in the wilderness forty years, O house of Israel?
| הזבחים ומנחה הגשתם לי במדבר ארבעים שנה בית ישראל׃ |
26 Yea, ye took up the tabernacle of your Moloch, and Chiun your images, the star of your god, which ye had made to yourselves;
| ונשאתם את סכות מלככם ואת כיון צלמיכם כוכב אלהיכם אשר עשיתם לכם׃ |
27 and I will cause you to go into captivity beyond Damascus, saith Jehovah, whose name is the God of hosts.
| והגליתי אתכם מהלאה לדמשק אמר יהוה אלהי צבאות שמו׃ |
