Acts 2
1 And when the day of Pentecost was now accomplishing, they were all together in one place.
| וביום מלאת שבעת השבעות ויתאספו כלם לב אחד׃ |
2 And there came suddenly a sound out of heaven as of a violent impetuous blowing, and filled all the house where they were sitting.
| ויהי פתאם קול רעש מן השמים כקול רוח סערה וימלא את כל הבית אשר ישבו בו׃ |
3 And there appeared to them parted tongues, as of fire, and it sat upon each one of them.
| ותראינה אליהם לשנות נחלקות ומראיהן כאש ותנוחינה אחת אחת על כל אחד מהם׃ |
4 And they were all filled with [the] Holy Spirit, and began to speak with other tongues as the Spirit gave to them to speak forth.
| וימלאו כלם רוח הקדש ויחלו לדבר בלשנות אחרות כאשר נתנם הרוח להטיף׃ |
5 Now there were dwelling at Jerusalem Jews, pious men, from every nation of those under heaven.
| ובירושלים שכנו יהודים אנשי חסד מכל גוי וגוי אשר תחת השמים׃ |
6 But the rumour of this having spread, the multitude came together and were confounded, because each one heard them speaking in his own dialect.
| ויהי בהיות קול הרעש ההוא ויקבצו עם רב ויהיו נבכים כי איש איש שמע אתם מדברים בשפת עמו׃ |
7 And all were amazed and wondered, saying, Behold, are not all these who are speaking Galilaeans?
| וישתוממו ויתמהו ויאמרו איש אל רעהו הנה כל אלה המדברים הלא גלילים המה׃ |
8 and how do we hear [them] each in our own dialect in which we have been born,
| ואיך אנחנו שמעים אתם איש כשפת ארץ מולדתנו׃ |
9 Parthians, and Medes, and Elamites, and those who inhabit Mesopotamia, and Judaea, and Cappadocia, Pontus and Asia,
| פרתיים ומדים ועילמים וישבי ארם נהרים יהודה וקפודקיה פנטוס ואסיא׃ |
10 both Phrygia and Pamphylia, Egypt, and the parts of Libya which adjoin Cyrene, and the Romans sojourning [here], both Jews and proselytes,
| פרוגיא ופמפוליא מצרים וחבל לוב אשר על יד קוריני והבאים מרומי גם יהודים גם גרים׃ |
11 Cretans and Arabians, we hear them speaking in our own tongues the great things of God?
| כרתים וערבים הנה אנחנו שמעים אתם מספרים בלשנותינו גדלות האלהים׃ |
12 And they were all amazed and in perplexity, saying one to another, What would this mean?
| וישתוממו כלם ויבהלו ויאמרו איש אל אחיו מה תהיה זאת׃ |
13 But others mocking said, They are full of new wine.
| ואחרים לעגו ויאמרו כי מלאי עסיס המה׃ |
14 But Peter, standing up with the eleven, lifted up his voice and spoke forth to them, Men of Judaea, and all ye inhabitants of Jerusalem, let this be known to you, and give heed to my words:
| אז יעמד פטרוס ועשתי העשר עמו וישא את קולו וידבר אליהם אנשי יהודה וישבי ירושלים כלכם זאת תודע לכם והאזינו אל דברי׃ |
15 for these are not full of wine, as ye suppose, for it is the third hour of the day;
| כי אלה לא שכורים המה כאשר חשבתם כי שעה שלישית ביום עתה׃ |
16 but this is that which was spoken through the prophet Joel,
| אבל זה הוא האמור על ידי יואל הנביא׃ |
17 And it shall be in the last days, saith God, [that] I will pour out of my Spirit upon all flesh; and your sons and your daughters shall prophesy, and your young men shall see visions, and your elders shall dream with dreams;
| והיה באחרית הימים נאם אלהים אשפך את רוחי על כל בשר ונבאו בניכם ובנתיכם ובחוריכם חזינות יראו וזקניכם חלמות יחלמון׃ |
18 yea, even upon my bondmen and upon my bondwomen in those days will I pour out of my Spirit, and they shall prophesy.
| וגם על עבדי ועל שפחותי בימים ההמה אשפך את רוחי ונבאו׃ |
19 And I will give wonders in the heaven above and signs on the earth below, blood, and fire, and vapour of smoke:
| ונתתי מופתים בשמים ממעל ואתות בארץ מתחת דם ואש ותימרות עשן׃ |
20 the sun shall be changed to darkness and the moon to blood, before the great and gloriously appearing day of [the] Lord come.
| השמש יהפך לחשך והירח לדם לפני בוא יום יהוה הגדול והנורא׃ |
21 And it shall be that whosoever shall call upon the name of [the] Lord shall be saved.
| והיה כל אשר יקרא בשם יהוה ימלט׃ |
22 Men of Israel, hear these words: Jesus the Nazaraean, a man borne witness to by God to you by works of power and wonders and signs, which God wrought by him in your midst, as yourselves know
| אנשי ישראל שמעו הדברים האלה ישוע הנצרי האיש אשר נאמן לכם מאת האלהים בגבורות ובמופתים ובאתות אשר האלהים עשה על ידו בתוככם כאשר ידעתם גם אתם׃ |
23 — him, given up by the determinate counsel and foreknowledge of God, ye, by [the] hand of lawless [men], have crucified and slain.
| אתו הנמסר על פי עצת האלהים הנחרצה וידיעתו מקום לקחתם ובידי רשעים הוקעתם והרגתם אתו׃ |
24 Whom God has raised up, having loosed the pains of death, inasmuch as it was not possible that he should be held by its power;
| והאלהים הקימו מן המתים בהתיר את חבלי המות באשר נמנע מן המות לעצר אתו׃ |
25 for David says as to him, I foresaw the Lord continually before me, because he is at my right hand that I may not be moved.
| כי דוד אמר עליו שויתי יהוה לנגדי תמיד כי מימיני בל אמוט׃ |
26 Therefore has my heart rejoiced and my tongue exulted; yea more, my flesh also shall dwell in hope,
| לכן שמח לבי ויגל כבודי אף בשרי ישכן לבטח׃ |
27 for thou wilt not leave my soul in hades, nor wilt thou give thy gracious one to see corruption. (Hadēs g86)
| כי לא תעזב נפשי לשאול לא תתן חסידך לראות שחת׃ (Hadēs g86) |
28 Thou hast made known to me [the] paths of life, thou wilt fill me with joy with thy countenance.
| תודיעני ארחות חיים שבע שמחות את פניך׃ |
29 Brethren, let it be allowed to speak with freedom to you concerning the patriarch David, that he has both died and been buried, and his monument is amongst us unto this day.
| אנשים אחים הניחו לי ואדברה באזני כלכם על דוד אבינו אשר גם מת גם נקבר וקבורתו אתנו היא עד היום הזה׃ |
30 Being therefore a prophet, and knowing that God had sworn to him with an oath, of the fruit of his loins to set upon his throne;
| והוא בהיותו נביא ומדעתו את השבועה אשר נשבע לו האלהים להקים את המשיח כפי הבשר מפרי חלציו להושיבו על כסאו׃ |
31 he, seeing [it] before, spoke concerning the resurrection of the Christ, that neither has he been left in hades nor his flesh seen corruption. (Hadēs g86)
| לכן בחזותו מראש דבר על תקומת המשיח כי לא נעזבה נפשו לשאול וגם בשרו לא ראה שחת׃ (Hadēs g86) |
32 This Jesus has God raised up, whereof all we are witnesses.
| את ישוע זה הקים אלהים מן המתים ואנחנו כלנו עדיו׃ |
33 Having therefore been exalted by the right hand of God, and having received of the Father the promise of the Holy Spirit, he has poured out this which ye behold and hear.
| ועתה אחרי הנשאו בימין האלהים לקח מאת האב את הבטחת רוח הקדש וישפך את אשר אתם ראים ושמעים׃ |
34 For David has not ascended into the heavens, but he says himself, The Lord said unto my Lord, Sit at my right hand
| כי דוד לא עלה השמימה והנה הוא אמר נאם יהוה לאדני שב לימיני׃ |
35 until I have put thine enemies [to be] the footstool of thy feet.
| עד אשית איביך הדם לרגליך׃ |
36 Let the whole house of Israel therefore know assuredly that God has made him, this Jesus whom ye have crucified, both Lord and Christ.
| לכן ידע נא בית ישראל כלו כי לאדון ולמשיח שמו האלהים את ישוע זה אשר צלבתם׃ |
37 And having heard [it] they were pricked in heart, and said to Peter and the other apostles, What shall we do, brethren?
| ויהי כשמעם התעצבו אל לבם ויאמרו אל פטרוס ואל שאר השליחים אנשים אחים מה עלינו לעשות׃ |
38 And Peter said to them, Repent, and be baptised, each one of you, in the name of Jesus Christ, for remission of sins, and ye will receive the gift of the Holy Spirit.
| ויאמר פטרוס אליהם שובו מדרכיכם והטבלו כל איש מכם על שם ישוע המשיח לסליחת חטאיכם וקבלתם את מתנת רוח הקדש׃ |
39 For to you is the promise and to your children, and to all who [are] afar off, as many as [the] Lord our God may call.
| כי לכם ההבטחה ולבניכם ולכל הרחוקים לכל אשר קרא יהוה אלהינו׃ |
40 And with many other words he testified and exhorted them, saying, Be saved from this perverse generation.
| ויעד עוד בהם באמרים אחרים הרבה ויזהר אתם לאמר המלטו נא מדור תהפכות הזה׃ |
41 Those then who had accepted his word were baptised; and there were added in that day about three thousand souls.
| ויקבלו את דברו בשמחה ויטבלו וביום ההוא נוספו כשלשת אלפי נפש׃ |
42 And they persevered in the teaching and fellowship of the apostles, in breaking of bread and prayers.
| ויהיו שקדים על תורת השליחים ועל ההתחברות ועל בציעת הלחם ועל התפלה׃ |
43 And fear was upon every soul, and many wonders and signs took place through the apostles' means.
| ותפל אימה על כל נפש ומופתים רבים ואתות נעשו על ידי השליחים בירושלים׃ |
44 And all that believed were together, and had all things common,
| וכל המאמינים התאחדו יחד ויהי להם הכל בשתפות׃ |
45 and sold their possessions and substance, and distributed them to all, according as any one might have need.
| ואת אחזתם ואת רכושם מכרו ויחלקו אתם לכלם לאיש איש די מחסורו׃ |
46 And every day, being constantly in the temple with one accord, and breaking bread in [the] house, they received their food with gladness and simplicity of heart,
| ויום יום היו שקדים במקדש לב אחד ויבצעו את הלחם בבית בבית׃ |
47 praising God, and having favour with all the people; and the Lord added [to the assembly] daily those that were to be saved.
| ויאכלו מזונם בגילה ובתם לבב וישבחו את האלהים וימצאו חן בעיני כל העם והאדון הוסיף יום יום על העדה את הנושעים׃ |
