Acts 13
1 Now there were in Antioch, in the assembly which was [there], prophets and teachers: Barnabas, and Simeon who was called Niger, and Lucius the Cyrenian, and Manaen, foster-brother of Herod the tetrarch, and Saul.
| ואנשים נביאים ומלמדים היו באנטיוכיא בקהלה אשר בה בר נבא ושמעון הנקרא ניגר ולוקיוס הקוריני ומנחם אשר גדל עם הורדוס שר הרבע ושאול׃ |
2 And as they were ministering to the Lord and fasting, the Holy Spirit said, Separate me now Barnabas and Saul for the work to which I have called them.
| ויהי בשרתם את יהוה ובצומם ויאמר רוח הקדש הבדילו לי את בר נבא ואת שאול למלאכה אשר קראתים לה׃ |
3 Then, having fasted and prayed, and having laid [their] hands on them, they let [them] go.
| ויצומו ויתפללו ויסמכו את ידיהם עליהם וישלחום׃ |
4 They therefore, having been sent forth by the Holy Spirit, went down to Seleucia, and thence sailed away to Cyprus.
| והמה המשלחים על ידי רוח הקדש ירדו אל סלוקיא ומשם באו באניה אל קפרוס׃ |
5 And being in Salamis, they announced the word of God in the synagogues of the Jews. And they had John also as [their] attendant.
| ויבאו אל עיר סלמיס ויגידו את דבר האלהים בבתי הכנסיות אשר ליהודים ויהי להם גם יוחנן למשרת׃ |
6 And having passed through the whole island as far as Paphos, they found a certain man a magician, a false prophet, a Jew, whose name was Bar-jesus,
| ויעברו בכל האי עד פפוס וימצאו איש מגוש אחד נביא שקר איש יהודי ושמו בר ישוע׃ |
7 who was with the proconsul Sergius Paulus, an intelligent man. He, having called Barnabas and Saul to [him], desired to hear the word of God.
| אשר היה עם סרגיוס פולוס שר המדינה איש נבון והוא קרא אליו את בר נבא ואת שאול ויתאו לשמע את דבר האלהים׃ |
8 But Elymas the magician (for so his name is by interpretation) opposed them, seeking to turn away the proconsul from the faith.
| ויעמד לנגדם אלימא המגוש כי זה תרגום שמו ויבקש להטות את השר מן האמונה׃ |
9 But Saul, who also [is] Paul, filled with [the] Holy Spirit, fixing his eyes upon him,
| ושאול הנקרא גם פולוס מלא רוח הקדש ויסתכל בו׃ |
10 said, O full of all deceit and all craft: son of [the] devil, enemy of all righteousness; wilt thou not cease perverting the right paths of [the] Lord?
| ויאמר אתה המלא כל מרמה וכל עולה בן בליעל ושונא כל צדק הלא תחדל לסלף את דרכי יהוה הישרים׃ |
11 And now behold, [the] Lord's hand [is] upon thee, and thou shalt be blind, not seeing the sun for a season. And immediately there fell upon him a mist and darkness; and going about he sought persons who should lead him by the hand.
| ועתה הנה יד יהוה בך והיית עור ולא תראה את השמש עד עת מועד ותפל עליו פתאם אפלה וחשכה ויפן הנה והנה ויבקש איש להוליכו בידו׃ |
12 Then the proconsul, seeing what had happened, believed, being amazed at the teaching of the Lord.
| והשר כאשר ראה את המעשה האמין וישתומם על תורת האדון׃ |
13 And having sailed from Paphos, Paul and his company came to Perga of Pamphylia; and John separated from them and returned to Jerusalem.
| ויצאו פולוס והאנשים אשר אתו מפפוס וירדו באניה ויבאו אל פרגי אשר בפמפוליא ויעזב אתם יוחנן וישב ירושלים׃ |
14 But they, passing through from Perga, came to Antioch of Pisidia; and entering into the synagogue on the sabbath day they sat down.
| והמה נסעו מפרגי ויבאו אל אנטיוכיא אשר בפיסדיא ויבאו אל בית הכנסת ביום השבת וישבו׃ |
15 And after the reading of the law and the prophets, the rulers of the synagogue sent to them, saying, Brethren, if ye have any word of exhortation to the people, speak.
| ויהי אחר קריאת התורה והנביאים וישלחו אליהם ראשי הכנסת לאמר אנשים אחים אם יש לכם דבר מוסר לעם דברו׃ |
16 And Paul, rising up and making a sign with the hand, said, Israelites, and ye that fear God, hearken.
| ויקם פולוס וינף ידו ויאמר אנשי ישראל ויראי אלהים שמעו׃ |
17 The God of this people Israel chose our fathers, and exalted the people in their sojourn in [the] land of Egypt, and with a high arm brought them out of it,
| אלהי העם הזה אלהי ישראל בחר באבותינו וירומם את העם בהיותם גרים בארץ מצרים ובזרוע רמה הוציאם משם׃ |
18 and for a time of about forty years he nursed them in the desert.
| וישא אתם ויכלכלם במדבר כארבעים שנה׃ |
19 And having destroyed seven nations in the land of Canaan, he gave them their land as an inheritance.
| וישמד שבעה גוים בארץ כנען ויחלק את ארצם להם לנחלה׃ |
20 And after these things he gave [them] judges till Samuel the prophet, [to the end of] about four hundred and fifty years.
| ואחרי כן נתן להם שפטים כארבע מאות וחמשים שנה עד ימי שמואל הנביא׃ |
21 And then they asked for a king, and God gave to them Saul, son of Kis, a man of the tribe of Benjamin, during forty years.
| וישאלו מלך ויתן להם אלהים את שאול בן קיש איש משבט בנימן ארבעים שנה׃ |
22 And having removed him he raised up to them David for king, of whom also bearing witness he said, I have found David, the son of Jesse, a man after my heart, who shall do all my will.
| וכהסירו אותו ויקם את דוד למלך עליהם אשר גם העיד עליו לאמר מצאתי דוד את בן ישי איש כלבבי והוא יעשה את כל חפצי׃ |
23 Of this man's seed according to promise has God brought to Israel a Saviour, Jesus;
| וזה הוא אשר מזרעו הקים האלהים כפי ההבטחה גואל לישראל את ישוע׃ |
24 John having proclaimed before the face of his entry [among the people] [the] baptism of repentance to all the people of Israel.
| אשר לפני בואו קדם יוחנן לקרא את טבילת התשובה אל כל עם ישראל׃ |
25 And as John was fulfilling his course he said, Whom do ye suppose that I am? I am not [he]. But behold, there comes one after me, the sandal of whose feet I am not worthy to loose.
| ויהי ככלות יוחנן את מרוצתו ויאמר למי תחשבוני לא אני הוא כי הנה הוא בא אחרי ואני נקלתי מהתיר את נעלי רגליו׃ |
26 Brethren, sons of Abraham's race, and those who among you fear God, to you has the word of this salvation been sent:
| אנשים אחים בני משפחת אברהם ויראי אלהים אשר בקרבכם לכם שלוח דבר הישועה הזאת׃ |
27 for those who dwell in Jerusalem, and their rulers, not having known him, have fulfilled also the voices of the prophets which are read on every sabbath, [by] judging [him].
| כי ישבי ירושלים וראשיהם יען אשר לא הכירהו מלאו במשפטם אשר שפטהו את דברי הנביאים הנקראים בכל שבת׃ |
28 And having found no cause of death [in him], they begged of Pilate that he might be slain.
| ואף כי לא מצאו בו משפט מות שאלו מאת פילטוס להמיתו׃ |
29 And when they had fulfilled all things written concerning him, they took him down from the cross and put him in a sepulchre;
| וכאשר השלימו את כל הדברים הכתובים עליו הורידו אותו מן העץ ויניחהו בקבר׃ |
30 but God raised him from among [the] dead,
| אבל האלהים הקימו מן המתים׃ |
31 who appeared for many days to those who had come up with him from Galilee to Jerusalem, who are now his witnesses to the people.
| וירא ימים רבים אל העלים אתו מן הגליל ירושלימה והמה עתה עדיו אל העם׃ |
32 And we declare unto you the glad tidings of the promise made to the fathers,
| ואנחנו מבשרים אתכם את בשורת ההבטחה אשר היתה לאבותינו כי אתה מלא האלהים לבנינו בהקימו את ישוע׃ |
33 that God has fulfilled this to us their children, having raised up Jesus; as it is also written in the second psalm, Thou art my Son: this day have I begotten thee.
| ככתוב במזמור השני בני אתה היום ילדתיך׃ |
34 But that he raised him from among [the] dead, no more to return to corruption, he spoke thus: I will give to you the faithful mercies of David.
| ועל אשר הקים אתו מן המתים לבלתי שוב עוד לשחת כה אמר אתן לכם חסדי דוד הנאמנים׃ |
35 Wherefore also he says in another, Thou wilt not suffer thy gracious one to see corruption.
| על כן הוא אמר גם במקום אחר לא תתן חסידך לראות שחת׃ |
36 For David indeed, having in his own generation ministered to the will of God, fell asleep, and was added to his fathers and saw corruption.
| כי דוד גוע אחרי שרתו בדורו לעצת האלהים ויאסף אל אבותיו וירא את השחת׃ |
37 But he whom God raised up did not see corruption.
| ואשר האלהים הקים אותו הוא לא ראה השחת׃ |
38 Be it known unto you, therefore, brethren, that through this man remission of sins is preached to you,
| לכן אנשים אחים יודע לכם כי על ידי זה הגד לכם סליחת החטאים׃ |
39 and from all things from which ye could not be justified in the law of Moses, in him every one that believes is justified.
| ובכל אשר לא יכלתם להצטדק בתורת משה כל המאמין יצדק על ידו׃ |
40 See therefore that that which is spoken in the prophets do not come upon [you],
| לכן השמרו לכם פן יבוא עליכם הנאמר בנביאים׃ |
41 Behold, ye despisers, and wonder and perish; for I work a work in your days, a work which ye will in no wise believe if one declare it to you.
| ראו בגדים והתמהו ושמו כי פעל פעל אני בימיכם פעל אשר לא תאמינו כי יספר לכם׃ |
42 And as they went out they begged that these words might be spoken to them the ensuing sabbath.
| ובצאת היהודים מבית הכנסת בקשו מהם הגוים לדבר אליהם את הדברים האלה בשבת הבאה׃ |
43 And the congregation of the synagogue having broken up, many of the Jews and of the worshipping proselytes followed Paul and Barnabas, who speaking to them, persuaded them to continue in the grace of God.
| ורבים מן היהודים ומגרי הצדק הלכו אחרי פולוס ובר נבא בהפרד הקהל והמה דברו על לבם ויזהירום לעמד בחסד האלהים׃ |
44 And on the coming sabbath almost all the city was gathered together to hear the word of God.
| ובשבת השנית נקהלה כמעט כל העיר לשמע את דבר יהוה׃ |
45 But the Jews, seeing the crowds, were filled with envy, and contradicted the things said by Paul, [contradicting and] speaking injuriously.
| ויהי כראות היהודים את המון העם וימלאו קנאה ויכחישו את דברי פולוס הכחש וגדף׃ |
46 And Paul and Barnabas spoke boldly and said, It was necessary that the word of God should be first spoken to you; but, since ye thrust it from you, and judge yourselves unworthy of eternal life, lo, we turn to the nations; (aiōnios g166)
| אז הגידו פולוס ובר נבא על פניהם לאמר בדין היה להשמיע אתכם בראשונה את דבר האלהים ועתה אחרי אשר מאסתם אותו ואינכם זכים בעיניכם לחיי העולם לכן הננו פנים אל הגוים׃ (aiōnios g166) |
47 for thus has the Lord enjoined us: I have set thee for a light of the nations, that thou shouldest be for salvation to the end of the earth.
| כי כן צוה עלינו האדון נתתיך לאור גוים להיות ישועתי עד קצה הארץ׃ |
48 And [those of] the nations, hearing it, rejoiced, and glorified the word of the Lord, and believed, as many as were ordained to eternal life. (aiōnios g166)
| וישמחו הגוים כשמעם ויהללו את דבר יהוה ויאמינו כל אשר היו מוכנים לחיי עולם׃ (aiōnios g166) |
49 And the word of the Lord was carried through the whole country.
| ויפרץ דבר יהוה בכל המקום׃ |
50 But the Jews excited the women of the upper classes who were worshippers, and the first people of the city, and raised a persecution against Paul and Barnabas, and cast them out of their coasts.
| אך היהודים הסיתו את הנשים החסידות והחשובות ואת אצילי העיר ויעוררו רדיפה על פולוס ובר נבא ויגרשום מגבולם׃ |
51 But they, having shaken off the dust of their feet against them, came to Iconium.
| והמה נערו עליהם את העפר מעל רגליהם וילכו לאיקניון׃ |
52 And the disciples were filled with joy and [the] Holy Spirit.
| והתלמידים מלאו שמחה ורוח הקדש׃ |
