ויהי כאשר זקן שמואל וישם את בניו שפטים לישראל׃ |
ויהי שם בנו הבכור יואל ושם משנהו אביה שפטים בבאר שבע׃ |
ולא הלכו בניו בדרכו ויטו אחרי הבצע ויקחו שחד ויטו משפט׃ |
ויתקבצו כל זקני ישראל ויבאו אל שמואל הרמתה׃ |
ויאמרו אליו הנה אתה זקנת ובניך לא הלכו בדרכיך עתה שימה לנו מלך לשפטנו ככל הגוים׃ |
וירע הדבר בעיני שמואל כאשר אמרו תנה לנו מלך לשפטנו ויתפלל שמואל אל יהוה׃ |
ויאמר יהוה אל שמואל שמע בקול העם לכל אשר יאמרו אליך כי לא אתך מאסו כי אתי מאסו ממלך עליהם׃ |
ככל המעשים אשר עשו מיום העלתי אתם ממצרים ועד היום הזה ויעזבני ויעבדו אלהים אחרים כן המה עשים גם לך׃ |
ועתה שמע בקולם אך כי העד תעיד בהם והגדת להם משפט המלך אשר ימלך עליהם׃ |
ויאמר שמואל את כל דברי יהוה אל העם השאלים מאתו מלך׃ |
ויאמר זה יהיה משפט המלך אשר ימלך עליכם את בניכם יקח ושם לו במרכבתו ובפרשיו ורצו לפני מרכבתו׃ |
ולשום לו שרי אלפים ושרי חמשים ולחרש חרישו ולקצר קצירו ולעשות כלי מלחמתו וכלי רכבו׃ |
ואת בנותיכם יקח לרקחות ולטבחות ולאפות׃ |
ואת שדותיכם ואת כרמיכם וזיתיכם הטובים יקח ונתן לעבדיו׃ |
וזרעיכם וכרמיכם יעשר ונתן לסריסיו ולעבדיו׃ |
ואת עבדיכם ואת שפחותיכם ואת בחוריכם הטובים ואת חמוריכם יקח ועשה למלאכתו׃ |
צאנכם יעשר ואתם תהיו לו לעבדים׃ |
וזעקתם ביום ההוא מלפני מלככם אשר בחרתם לכם ולא יענה יהוה אתכם ביום ההוא׃ |
וימאנו העם לשמע בקול שמואל ויאמרו לא כי אם מלך יהיה עלינו׃ |
והיינו גם אנחנו ככל הגוים ושפטנו מלכנו ויצא לפנינו ונלחם את מלחמתנו׃ |
וישמע שמואל את כל דברי העם וידברם באזני יהוה׃ |
ויאמר יהוה אל שמואל שמע בקולם והמלכת להם מלך ויאמר שמואל אל אנשי ישראל לכו איש לעירו׃ |