1 Peter 2
1 Laying aside therefore all malice and all guile and hypocrisies and envyings and all evil speakings,
| ועתה הסירו מכם כל רשע וכל מרמה וחנפה וקנאה וכל לשון רע׃ |
2 as newborn babes desire earnestly the pure mental milk of the word, that by it ye may grow up to salvation,
| וכעללים אשר מקרוב נולדו התאוו לחלב השכלי והזך למען תגדלו בו׃ |
3 if indeed ye have tasted that the Lord [is] good.
| אם אמנם טעמתם כי טוב האדון׃ |
4 To whom coming, a living stone, cast away indeed as worthless by men, but with God chosen, precious,
| אשר נגשתם אליו אל אבן חיה אשר מאסו בה בני האדם והיא נבחרה ויקרה לאלהים׃ |
5 yourselves also, as living stones, are being built up a spiritual house, a holy priesthood, to offer spiritual sacrifices acceptable to God by Jesus Christ.
| ונבניתם גם אתם כאבנים חיות לבית רוחני לכהנת קדש להעלות זבחי רוח לרצון לאלהים בישוע המשיח׃ |
6 Because it is contained in the scripture: Behold, I lay in Zion a corner stone, elect, precious: and he that believes on him shall not be put to shame.
| וזה הוא שאמר הכתוב הנני יסד בציון אבן פנה אבן בחן ויקרה והמאמין בה לא יבוש׃ |
7 To you therefore who believe [is] the preciousness; but to the disobedient, the stone which the builders cast away as worthless, this is become head of [the] corner,
| לכן לכם המאמינים היקר אבל לסוררים האבן אשר מאסו הבונים היתה לראש פנה ולאבן נגף ולצור מכשל׃ |
8 and a stone of stumbling and rock of offence; [who] stumble at the word, being disobedient to which also they have been appointed.
| והם נכשלו יען לא שמעו לדבר ולזאת גם נועדו׃ |
9 But ye [are] a chosen race, a kingly priesthood, a holy nation, a people for a possession, that ye might set forth the excellencies of him who has called you out of darkness to his wonderful light;
| ואתם הנכם זרע נבחר ממלכת כהנים וגוי קדוש ועם סגלה למען תספרו תהלות הקורא אתכם מחשך אל אורו הנפלא׃ |
10 who once [were] not a people, but now God's people; who were not enjoying mercy, but now have found mercy.
| אשר לפנים לא עם הייתם ועתה עם אלהים ואשר לפנים לא רחמו ועתה מרחמים׃ |
11 Beloved, I exhort [you], as strangers and sojourners, to abstain from fleshly lusts, which war against the soul;
| אהובים אזהירכם כגרים ותושבים הנזרו מתאות הבשר המתגרות בנפש׃ |
12 having your conversation honest among the Gentiles, that [as to that] in which they speak against you as evildoers, they may through [your] good works, [themselves] witnessing [them], glorify God in [the] day of visitation.
| והיטיבו דרככם בגוים למען יביטו אל מעשיכם הטובים והיה תחת אשר חרפו אתכם כפעלי און יכבדו את האלהים ביום הפקדה׃ |
13 Be in subjection [therefore] to every human institution for the Lord's sake; whether to [the] king as supreme,
| והכנעו לכל פקדת אדם בגלל האדון אם למלך כראוי לראש׃ |
14 or to rulers as sent by him, for vengeance on evildoers, and praise to them that do well.
| אם למשלים כראוי לשלוחים מאתו לנקמת פעלי און ולתהלת עשי טוב׃ |
15 Because so is the will of God, that by well-doing ye put to silence the ignorance of senseless men;
| כי כן הוא חפץ אלהים אשר בעשותכם הטוב תסכרו את פי אולת האנשים אשר אין בם דעת׃ |
16 as free, and not as having liberty as a cloak of malice, but as God's bondmen.
| כחפשים ולא כאלו היתה לכם החפשה למכסה הרעה כי אם כעבדי אלהים׃ |
17 Shew honour to all, love the brotherhood, fear God, honour the king.
| נהגו כבוד בכל איש אהבו את האחים יראו את אלהים כבדו את המלך׃ |
18 Servants, [be] subject with all fear to your masters, not only to the good and gentle, but also to the ill-tempered.
| העבדים הכנעו לפני אדניכם בכל יראה לא לפני הטובים והענוים לבד כי אם גם לפני העקשים׃ |
19 For this [is] acceptable, if one, for conscience sake towards God, endure griefs, suffering unjustly.
| כי חסד הוא לאיש אם ישבע ממררים ויענה חנם למען דעת האלהים׃ |
20 For what glory [is it], if sinning and being buffeted ye shall bear [it]? but if, doing good and suffering, ye shall bear [it], this is acceptable with God.
| כי אם חטא תחטאו וסבלתם מכות אגרוף מה תתהללו אך אם תענו וסבלתם בעשותכם הטוב חסד הוא מלפני אלהים׃ |
21 For to this have ye been called; for Christ also has suffered for you, leaving you a model that ye should follow in his steps:
| כי לזאת נקראתם כי גם המשיח ענה בעבורכם והשאיר לכם מופת ללכת בעקבותיו׃ |
22 who did no sin, neither was guile found in his mouth;
| אשר חטא לא עשה ולא מרמה בפיו׃ |
23 who, [when] reviled, reviled not again; [when] suffering, threatened not; but gave [himself] over into the hands of him who judges righteously;
| אשר שמע חרפתו ולא השיב נענה ולא גער כי אם מסר דינו לשפט צדק ואת חטאתנו הוא נשא בגויתו על העץ׃ |
24 who himself bore our sins in his body on the tree, in order that, being dead to sins, we may live to righteousness: by whose stripes ye have been healed.
| למען נחיה לצדקה מאחר שנפטרנו מן החטאים׃ |
25 For ye were going astray as sheep, but have now returned to the shepherd and overseer of your souls.
| אשר בחברתו נרפא לכם כי הייתם כצאן אבדות ועתה שבתם אל הרעה פקיד נפשתיכם׃ |
