Psalms 77
1 Unto the end. For Jeduthun. A Psalm of Asaph. I cried out to the Lord with my voice, to God with my voice, and he attended to me.
| למנצח על-ידיתון (ידותון) לאסף מזמור ב קולי אל-אלהים ואצעקה קולי אל-אלהים והאזין אלי |
2 In the days of my tribulation, I sought God, with my hands opposite him in the night, and I was not deceived. My soul refused to be consoled.
| ביום צרתי אדני דרשתי ידי לילה נגרה--ולא תפוג מאנה הנחם נפשי |
3 I was mindful of God, and I was delighted, and I was distressed, and my spirit fell away.
| אזכרה אלהים ואהמיה אשיחה ותתעטף רוחי סלה |
4 My eyes anticipated the vigils. I was disturbed, and I did not speak.
| אחזת שמרות עיני נפעמתי ולא אדבר |
5 I considered the days of antiquity, and I held the years of eternity in my mind.
| חשבתי ימים מקדם-- שנות עולמים |
6 And I meditated in the night with my heart, and I was distressed, and I examined my spirit.
| אזכרה נגינתי בלילה עם-לבבי אשיחה ויחפש רוחי |
7 So then, will God reject for eternity? Will he not continue to allow himself to show favor?
| הלעולמים יזנח אדני ולא-יסיף לרצות עוד |
8 Or, will he cut off his mercy in the end, from generation to generation?
| האפס לנצח חסדו גמר אמר לדר ודר |
9 And would God ever forget to be merciful? Or, would he, in his wrath, restrict his mercies?
| השכח חנות אל אם-קפץ באף רחמיו סלה |
10 And I said, “Now I have begun. This change is from the right hand of the Most High.”
| ואמר חלותי היא-- שנות ימין עליון |
11 I was mindful of the works of the Lord. For I will be mindful from the beginning of your wonders,
| אזכיר (אזכור) מעללי-יה כי-אזכרה מקדם פלאך |
12 and I will meditate on all your works. And I will take part in your intentions.
| והגיתי בכל-פעלך ובעלילותיך אשיחה |
13 Your way, O God, is in what is holy. Which God is great like our God?
| אלהים בקדש דרכך מי-אל גדול כאלהים |
14 You are the God who performs miracles. You have made your virtue known among the peoples.
| אתה האל עשה פלא הודעת בעמים עזך |
15 With your arm, you have redeemed your people, the sons of Jacob and of Joseph.
| גאלת בזרוע עמך בני-יעקב ויוסף סלה |
16 The waters saw you, O God, the waters saw you, and they were afraid, and the depths were stirred up.
| ראוך מים אלהים--ראוך מים יחילו אף ירגזו תהמות |
17 Great was the sound of the waters. The clouds uttered a voice. For your arrows also pass by.
| זרמו מים עבות--קול נתנו שחקים אף-חצציך יתהלכו |
18 The voice of your thunder is like a wheel. Your flashes have illuminated the whole world. The earth has quaked and trembled.
| קול רעמך בגלגל--האירו ברקים תבל רגזה ותרעש הארץ |
19 Your way is through the sea, and your paths are through many waters. And your traces will not be known.
| בים דרכך--ושביליך (ושבילך) במים רבים ועקבותיך לא נדעו |
20 You have conducted your people like sheep, by the hand of Moses and Aaron.
| נחית כצאן עמך-- ביד-משה ואהרן |
