Matthew 14
1 In that time, Herod the Tetrarch heard the news about Jesus.
| כאשר שמע הורדוס (שר הרובע של המדינה) על ישוע, |
2 And he said to his servants: “This is John the Baptist. He has risen from the dead, and that is why miracles are at work in him.”
| אמר לאנשיו:”אין ספק שהאיש הזה הוא יוחנן המטביל! יוחנן קם לתחייה, ולכן הוא מסוגל לחולל את כל הנסים האלה.“ |
3 For Herod had apprehended John, and bound him, and put him in prison, because of Herodias, the wife of his brother.
| הורדוס אמר דברים אלה משום שזמן מה קודם לכן אסר את יוחנן וכבל אותו בכלא, על־פי דרישת אשתו הורודיה שהייתה בעבר אשת אחיו פיליפוס, |
4 For John was telling him, “It is not lawful for you to have her.”
| משום שיוחנן אמר להורדוס שאסור לו להתחתן אתה. |
5 And though he wanted to kill him, he feared the people, because they held him to be a prophet.
| הורדוס רצה להרוג את יוחנן, אולם פחד ממהומות ומרידות, כי העם חשב את יוחנן לנביא. |
6 Then, on Herod’s birthday, the daughter of Herodias danced in their midst, and it pleased Herod.
| אולם במסיבת יום הולדתו של הורדוס רקדה לפניו בת הורודיה ריקוד שמצא־חן בעיניו מאוד, |
7 And so he promised with an oath to give her whatever she would ask of him.
| והוא הבטיח בשבועה לתת לה כל מה שתרצה. |
8 But, having been advised by her mother, she said, “Give me here, on a platter, the head of John the Baptist.”
| לפי דרישת אמה ביקשה הנערה שיביאו לפניה על מגש את ראשו של יוחנן המטביל. |
9 And the king was greatly saddened. But because of his oath, and because of those who sat at table with him, he ordered it to be given.
| המלך הצטער, אולם לא רצה להפר את שבועתו, ולא רצה לאבד את יוקרתו בעיני אורחיו. משום כך נתן הורדוס את ההוראות הדרושות, |
10 And he sent and beheaded John in prison.
| וראשו של יוחנן נכרת בבית הסוהר |
11 And his head was brought on a platter, and it was given to the girl, and she brought it to her mother.
| והובא על מגש לבתה של הורודיה, אשר נתנה אותו לאמה. |
12 And his disciples approached and took the body, and they buried it. And arriving, they reported it to Jesus.
| תלמידי יוחנן באו וביקשו את גופתו, ולאחר שקברו אותו הלכו לישוע וסיפרו לו מה שקרה. |
13 When Jesus had heard it, he withdrew from there by boat, to a deserted place by himself. And when the crowds had heard of it, they followed him on foot from the cities.
| כששמע ישוע מה שקרה, הפליג לבדו בסירה למקום מבודד, אולם ההמונים גילו אותו, ולכן עזבו את כפריהם והלכו אחריו לאורך חוף הים. |
14 And going out, he saw a great multitude, and he took pity on them, and he cured their sick.
| ישוע ירד מהסירה, וכשראה את האנשים הרבים שחיכו לו, ריחם עליהם וריפא את החולים שביניהם. |
15 And when evening had arrived, his disciples approached him, saying: “This is a deserted place, and the hour has now passed. Dismiss the crowds, so that, by going into the towns, they may buy food for themselves.”
| לפנות ערב ניגשו אליו תלמידיו ואמרו:”אמור לכל האנשים האלה שילכו לקנות אוכל בכפרים שבאזור, כי השעה מאוחרת ובמקום השומם הזה אין מה לאכול.“ |
16 But Jesus said to them: “They have no need to go. Give them something to eat yourselves.”
| אולם ישוע השיב להם:”אין צורך. אתם תאכילו אותם.“ |
17 They answered him, “We have nothing here, except five loaves and two fish.”
| ”מה?“קראו התלמידים בתמיהה.”יש לנו רק חמש ככרות לחם ושני דגים.“ |
18 He said to them, “Bring them here to me.”
| ”הביאו אותם לכאן“, הורה ישוע. |
19 And when he had ordered the multitude to sit down upon the grass, he took the five loaves and the two fish, and gazing up to heaven, he blessed and broke and gave the bread to the disciples, and then the disciples to the multitudes.
| הוא ציווה על האנשים לשבת על הדשא, לאחר מכן לקח את חמש ככרות הלחם ואת שני הדגים, הביט לשמים, ביקש מאלוהים שיברך את האוכל, פרס את הלחם ונתן לתלמידיו שיחלקו לעם. |
20 And they all ate and were satisfied. And they took up the remnants: twelve baskets full of fragments.
| כולם אכלו עד ששבעו, וכשאספו לבסוף את הפירורים שנשארו, מילאו שנים־עשר סלים. |
21 Now the number of those who ate was five thousand men, besides women and children.
| באותו ערב היו שם כחמשת־אלפים גברים מלבד הנשים והילדים! |
22 And Jesus promptly compelled his disciples to climb into the boat, and to precede him in crossing the sea, while he dismissed the crowds.
| לאחר מכן אמר ישוע לתלמידיו להיכנס לסירה ולחצות את הים, בעוד שהוא עצמו נשאר להיפרד מהקהל ולפזר אותם הביתה. |
23 And having dismissed the multitude, he ascended alone onto a mountain to pray. And when evening arrived, he was alone there.
| לאחר ששלח ישוע את האנשים עלה על גבעה להתפלל. עם רדת הלילה, כשהתלמידים היו בסירה וישוע היה לבדו על החוף, פרצה סערה עזה והתלמידים נאבקו נגד הרוח החזקה והגלים הגבוהים. |
24 But in the midst of the sea, the boat was being tossed about by the waves. For the wind was against them.
25 Then, in the fourth watch of the night, he came to them, walking upon the sea.
| בערך בשעה ארבע לפנות בוקר בא ישוע לקראתם, כשהוא פוסע על־פני המים. |
26 And seeing him walking upon the sea, they were disturbed, saying: “It must be an apparition.” And they cried out, because of fear.
| התלמידים המבוהלים צעקו מפחד, כי חשבו שהוא רוח רפאים. |
27 And immediately, Jesus spoke to them, saying: “Have faith. It is I. Do not be afraid.”
| ישוע דיבר אליהם מיד והרגיע אותם:”אל תפחדו, זה אני!“ |
28 Then Peter responded by saying, “Lord, if it is you, order me to come to you over the waters.”
| ”אדון, אם זה באמת אתה, “קרא אליו שמעון פטרוס,”צווה עלי ללכת לקראתך על־פני המים!“ |
29 And he said, “Come.” And Peter, descending from the boat, walked over the water, so as to go to Jesus.
| ”בסדר“, ענה ישוע.”בוא!“ופטרוס ירד מן הסירה והחל ללכת על־פני המים לקראת ישוע. |
30 Yet truly, seeing that the wind was strong, he was afraid. And as he began to sink, he cried out, saying: “Lord, save me.”
| אולם כשהביט פטרוס בגלים הגבוהים שסבבוהו נבהל והחל לטבוע.”הצל אותי, אדון!“צעק פטרוס. |
31 And immediately Jesus extended his hand and took hold of him. And he said to him, “O little in faith, why did you doubt?”
| מיד הושיט ישוע את ידו וחילץ את פטרוס.”חסר־אמונה אתה!“הוכיח אותו ישוע.”מדוע פקפקת?“ |
32 And when they had ascended into the boat, the wind ceased.
| כשעלו ישוע ופטרוס לסירה פסקה הרוח. |
33 Then those who were in the boat drew near and adored him, saying: “Truly, you are the Son of God.”
| התלמידים האחרים ישבו שם המומים ונדהמים.”אתה באמת בן האלוהים!“קראו. |
34 And having crossed the sea, they arrived in the land of Genesaret.
| הם המשיכו בדרכם ועגנו בחוף גניסרת. |
35 And when the men of that place had recognized him, they sent into all that region, and they brought to him all who had maladies.
| אנשי המקום הכירו אותו מיד, והפיצו את דבר בואו בכל האזור. תוך זמן קצר הובאו אליו חולים רבים כדי שירפא אותם. |
36 And they petitioned him, so that they might touch even the hem of his garment. And as many as touched it were made whole.
| החולים ביקשו מישוע שירשה להם רק לגעת בכנף בגדו, וכל מי שנגע בו נרפא. |
