Luke 9
1 Then calling together the twelve Apostles, he gave them power and authority over all demons and to cure diseases.
| יום אחד קרא אליו ישוע את שנים־עשר תלמידיו, והעניק להם סמכות וכוח לגרש שדים ולרפא מחלות. |
2 And he sent them to preach the kingdom of God and to heal the infirm.
| לאחר מכן שלח אותם לספר לכולם על בוא מלכות האלוהים ולרפא את החולים. |
3 And he said to them: “You should take nothing for the journey, neither staff, nor traveling bag, nor bread, nor money; and you should not have two tunics.
| ”אל תיקחו אתכם דבר“, הורה להם ישוע.”אל תיקחו אתכם מקל הליכה, תרמיל, מזון, כסף ואף לא בגדים להחלפה. |
4 And into whatever house you shall enter, lodge there, and do not move away from there.
| בכל עיר או כפר התארחו בבית אחד בלבד. |
5 And whoever will not have received you, upon departing from that city, shake off even the dust on your feet, as a testimony against them.”
| ”אם התושבים לא יקשיבו לדבריכם, צאו מאותה עיר ונערו את העפר מעל רגליכם, כסימן לכך שעשיתם את המוטל עליכם והזהרתם אותם.“ |
6 And going forth, they traveled around, through the towns, evangelizing and curing everywhere.
| התלמידים יצאו לדרך, ובעברם מעיר לעיר ומכפר לכפר בישרו את דבר אלוהים וריפאו את החולים. |
7 Now Herod the tetrarch heard about all the things that were being done by him, but he doubted, because it was said
| כשהגיעו השמועות על כוחו ונפלאותיו של ישוע לאוזני המושל הורדוס, הוא נמלא מבוכה ודאגה, כי היו אנשים שאמרו:”זהו יוחנן המטביל שקם לתחייה!“ |
8 by some, “For John has risen from the dead,” yet truly, by others, “For Elijah has appeared,” and by still others, “For one of the prophets from of old has risen again.”
| או:”האיש הזה הוא אליהו הנביא!“היו שאמרו:”זהו אחד הנביאים שקם לתחייה!“ |
9 And Herod said: “I beheaded John. So then, who is this, about whom I hear such things?” And he sought to see him.
| ”יוחנן?“תמה הורדוס.”הרי כרתי את ראשו, אז מיהו האיש שעליו אני שומע ניסים ונפלאות?“והורדוס חיפש דרך לפגוש את ישוע. |
10 And when the Apostles returned, they explained to him all the things that they had done. And taking them with him, he withdrew to a deserted place apart, which belongs to Bethsaida.
| לאחר שחזרו השליחים ודיווחו לישוע על כל מעשיהם, הוא עזב את הקהל איתם והם הלכו יחד לבית־צידה כדי להיות לבדם. |
11 But when the crowd had realized this, they followed him. And he received them and spoke to them about the kingdom of God. And those who were in need of cures, he healed.
| אבל ההמונים גילו לאן ישוע הלך והלכו בעקבותיו. ישוע קיבל אותם בחמימות ולימד אותם על מלכות האלוהים. הוא גם ריפא את החולים שביניהם. |
12 Then the day began to decline. And drawing near, the twelve said to him: “Dismiss the crowds, so that, by going into the surrounding towns and villages, they may separate and find food. For we are here in a deserted place.”
| לפנות ערב ניגשו שנים־עשר התלמידים אל ישוע והאיצו בו לשלוח את הקהל אל הכפרים והמשקים שבסביבה כדי לקנות אוכל ולחפש מקום לינה, כי האזור שבו היו היה שומם לגמרי. |
13 But he said to them, “You give them something to eat.” And they said, “There is with us no more than five loaves and two fish, unless perhaps we are to go and buy food for this entire multitude.”
| ”אתם תאכילו אותם!“אמר ישוע לתלמידיו. אך התלמידים אמרו:”יש לנו רק חמש ככרות לחם ושני דגים. האם אתה רוצה שנלך לקנות אוכל לכל ההמון הזה?“ |
14 Now there were about five thousand men. So he said to his disciples, “Have them recline to eat in groups of fifty.”
| כחמשת־אלפים גברים היו שם (לא כולל נשים וילדים).”אמרו להם לשבת בשורות של חמישים איש“, הורה ישוע לתלמידיו. |
15 And they did so. And they caused them all to recline to eat.
| התלמידים עשו כדבריו והושיבו את הקהל. |
16 Then, taking the five loaves and the two fish, he gazed up to heaven, and he blessed and broke and distributed them to his disciples, in order to set them before the crowd.
| ישוע לקח את חמש ככרות הלחם ואת שני הדגים, הביט לשמים, וביקש מאלוהים שיברך את האוכל. לאחר מכן פרס את הלחם, חתך את הדגים והגיש לתלמידיו שיחלקו לעם. |
17 And they all ate and were satisfied. And twelve baskets of fragments were taken up, which were left over from them.
| כולם אכלו עד ששבעו, וכאשר אספו את הפירורים שנשארו מילאו שנים־עשר סלים. |
18 And it happened that, when he was praying alone, his disciples also were with him, and he questioned them, saying: “Who do the multitudes say that I am?”
| יום אחד כשהתפלל ישוע לבדו ורק תלמידיו היו בחברתו, הוא שאל אותם:”למי חושבים אותי האנשים?“ |
19 But they answered by saying: “John the Baptist. But some say Elijah. Yet truly, others say that one of the prophets from before has risen again.”
| ”ליוחנן המטביל“, השיבו התלמידים.”אבל יש החושבים שאתה אליהו הנביא, ואחרים חושבים שאתה אחד מאבותינו הנביאים שקם לתחייה.“ |
20 Then he said to them, “But who do you say that I am?” In response, Simon Peter said, “The Christ of God.”
| ”למי אתם חושבים אותי?“המשיך ישוע לשאול.”אתה משיח אלוהים!“ענה פטרוס. |
21 But speaking sharply to them, he instructed them not to tell this to anyone,
| ישוע ציווה עליהם לא לספר זאת לאיש. |
22 saying, “For the Son of man must suffer many things, and be rejected by the elders and the leaders of the priests and the scribes, and be killed, and on the third day rise again.”
| ”על בן־האדם לסבול הרבה“, הוסיף ישוע.”זקני היהודים, ראשי הכוהנים והסופרים ידחו אותו ואף יהרגו אותו, אולם כעבור שלושה ימים יקום לתחייה!“ |
23 Then he said to everyone: “If anyone is willing to come after me: let him deny himself, and take up his cross every day, and follow me.
| לאחר מכן אמר ישוע לכולם:”מי שרוצה ללכת בעקבותיי חייב להתכחש לעצמו, לוותר על נוחיותו ושאיפותיו, לשאת עמו את צלבו יום־יום ולבוא אחרי. |
24 For whoever will have saved his life, will lose it. Yet whoever will have lost his life for my sake, will save it.
| כי מי שחפץ להציל את חייו – יאבד אותם, ואילו מי שיוותר על חייו למעני – יציל אותם. |
25 For how does it benefit a man, if he were to gain the whole world, yet lose himself, or cause himself harm?
| מה הרוויח אדם שהשיג את העולם כולו אבל הפסיד חיי־נצח? |
26 For whoever will be ashamed of me and of my words: of him the Son of man will be ashamed, when he will have arrived in his majesty and that of his Father and of the holy Angels.
| ”דעו לכם, שכל מי שמתבייש בי ובדברי, הוא יהיה לבושה לבן־האדם כאשר יבוא בכבודו ובכבוד של אביו עם המלאכים הקדושים. |
27 And yet, I tell you a truth: There are some standing here who shall not taste death, until they see the kingdom of God.”
| אני אומר לכם את האמת: בין העומדים פה עתה יש כאלה שלא ימותו לפני שיראו את מלכות האלוהים!“ |
28 And it happened that, about eight days after these words, he took Peter and James and John, and he ascended onto a mountain, so that he might pray.
| כעבור שמונה ימים לקח איתו ישוע את פטרוס, יוחנן ויעקב ועלה על אחד ההרים כדי להתפלל. |
29 And while he was praying, the appearance of his countenance was altered, and his vestment became white and shining.
| בזמן שישוע התפלל, פניו השתנו ובגדיו הלבינו והבריקו. |
30 And behold, two men were talking with him. And these were Moses and Elijah, appearing in majesty.
| לפתע הופיעו משה רבנו ואליהו הנביא ודיברו איתו. |
31 And they spoke of his departure, which he would accomplish at Jerusalem.
| הופעתם הייתה מרשימה ומהודרת, והם דיברו עם ישוע על מותו הקרוב בירושלים, שהיה צפוי לפי דבר ה׳. |
32 Yet truly, Peter and those who were with him were weighed down by sleep. And becoming alert, they saw his majesty and the two men who were standing with him.
| בינתיים שקעו פטרוס והאחרים בשינה עמוקה, וכשהתעוררו ראו את כבודו והדרו של ישוע ואת השנים שעמדו לידו. |
33 And it happened that, as these were departing from him, Peter said to Jesus: “Teacher, it is good for us to be here. And so, let us make three tabernacles: one for you, and one for Moses, and one for Elijah.” For he did not know what he was saying.
| כשעמדו אליהו ומשה ללכת קרא פטרוס, בלי לדעת מה הוא אומר:”רבי, כמה טוב שאנחנו כאן! מדוע לא נקים כאן שלוש סוכות לכבוד – לך, למשה ולאליהו?“ |
34 Then, as he was saying these things, a cloud came and overshadowed them. And as these were entering into the cloud, they were afraid.
| בעודו מדבר כיסה אותם ענן והם נמלאו פחד. |
35 And a voice came from the cloud, saying: “This is my beloved Son. Listen to him.”
| ומן הענן קרא קול:”זהו בני בחירי, שמעו בקולו.“ |
36 And while the voice was being uttered, Jesus was found to be alone. And they were silent and told no one, in those days, any of these things, which they had seen.
| לאחר הקול נראה ישוע עומד לבדו. התלמידים לא סיפרו לאיש את אשר ראו אלא חיכו. |
37 But it happened on the following day that, as they were descending from the mountain, a great crowd met him.
| כשירדו מן ההר למחרת, באו אנשים רבים לקראת ישוע, |
38 And behold, a man from the crowd cried out, saying, “Teacher, I beg you, look kindly on my son, for he is my only son.
| ואחד מהם קרא:”רבי, אני מתחנן לפניך שתביט בבני היחיד. |
39 And behold, a spirit takes hold of him, and he suddenly cries out, and it throws him down and convulses him, so that he foams. And though it tears him apart, it leaves him only with difficulty.
| שד אוחז בו, הוא גורם לו לצרוח ללא סיבה, משליך אותו על הרצפה ומתיש את כוחו עד שריר נוזל מפיו. השד הזה מדכא את בני מאוד וכמעט שאינו מניח לו לנפשו. |
40 And I asked your disciples to cast him out, and they were unable.”
| התחננתי לפני תלמידיך שיגרשו את השד, אבל הם לא יכלו לעשות זאת.“ |
41 And in response, Jesus said: “O unfaithful and perverse generation! How long will I be with you and endure you? Bring your son here.”
| ”מה עיקש וחסר־אמונה הדור הזה!“קרא ישוע.”עד מתי יהיה עלי לסבול אתכם? הביאו אלי את הילד!“ |
42 And as he was approaching him, the demon threw him down and convulsed him.
| לפני שהספיק הילד להגיע אל ישוע, השד הפיל אותו ארצה כאשר הוא מפרכס. אולם ישוע גירש ממנו את השד בגערה, ריפא אותו והשיבו לאביו. |
43 And Jesus rebuked the unclean spirit, and he healed the boy, and he restored him to his father.
| כשראו הנוכחים את הגילוי הזה של כוח אלוהים, נפלה עליהם יראה גדולה. בעוד הקהל מתפעל ומחליף רשמים על מעשיו הנפלאים, אמר ישוע לתלמידיו: |
44 And all were astonished at the greatness of God. And as everyone was wondering over all that he was doing, he said to his disciples: “You must set these words in your hearts. For it shall be that the Son of man will be delivered into the hands of men.”
| ”הקשיבו לדברי בתשומת לב: בן־האדם עומד להימסר לידי אנשים.“ |
45 But they did not understand this word, and it was concealed from them, so that they did not perceive it. And they were afraid to question him about this word.
| אולם התלמידים לא הבינו למה התכוון; דבר־מה מנע מבעדם מלהבין והם חששו לשאול אותו למה התכוון. |
46 Now an idea entered into them, as to which of them was greater.
| בין התלמידים התעורר ויכוח: מיהו החשוב והגדול ביניהם. |
47 But Jesus, perceiving the thoughts of their hearts, took a child and stood him beside him.
| ישוע ידע את מחשבותיהם ולכן קרא לילד קטן, העמידו לידו |
48 And he said to them: “Whoever will receive this child in my name, receives me; and whoever receives me, receives him who sent me. For whoever is the lesser among you all, the same is greater.”
| ואמר לתלמידיו:”מי שמקבל ילד קטן כזה, כאילו מקבל אותי; ומי שמקבל אותי, מקבל למעשה את אבי אשר שלח אותי. הקטן מביניכם – הצנוע והעניו ביותר – הוא הגדול ביניכם!“ |
49 And responding, John said: “Teacher, we saw a certain one casting out demons in your name. And we prohibited him, for he does not follow with us.”
| יוחנן תלמידו פנה אליו ואמר:”רבי, ראינו איש שמגרש שדים בשמך ואמרנו לו לחדול מכך, כי אין הוא שייך לקבוצתנו.“ |
50 And Jesus said to him: “Do not prohibit him. For whoever is not against you, is for you.”
| ”לא הייתם צריכים לומר לו זאת, “השיב לו ישוע,”כי מי שאינו נגדכם הוא בעדכם.“ |
51 Now it happened that, while the days of his dissipation were being completed, he steadfastly set his face to go to Jerusalem.
| בהתקרב המועד שבו יילקח לשמים, התכונן ישוע ללכת לירושלים. |
52 And he sent messengers before his face. And going on, they entered into a city of the Samaritans, to prepare for him.
| יום אחד הוא שלח לפניו שליחים, כדי שיכינו לו מקום לינה באחד מכפרי השומרונים. |
53 And they would not receive him, because his face was going toward Jerusalem.
| אולם השומרונים סרבו לתת להם מקום לינה, משום שפניהם של ישוע ותלמידיו היו מועדות לירושלים (לשומרונים היה ויכוח עם היהודים בנוגע לירושלים). |
54 And when his disciples, James and John, had seen this, they said, “Lord, do you want us to call for fire to descend from heaven and consume them?”
| כשהגיע הדבר לאוזני ישוע ותלמידיו, שאלו יעקב ויוחנן:”אתה רוצה שנצווה כי תרד אש מהשמים ותשרוף אותם?“ |
55 And turning, he rebuked them, saying: “Do you not know of whose spirit you are?
| אולם ישוע גער בהם, |
56 The Son of man came, not to destroy lives, but to save them.” And they went into another town.
| והחבורה המשיכה בדרכה אל כפר אחר. |
57 And it happened that, as they were walking along the way, someone said to him, “I will follow you, wherever you will go.”
| בדרך אמר מישהו לישוע:”אדוני, לאן שתלך, אני אלך אחריך!“ |
58 Jesus said to him: “Foxes have dens, and the birds of the air have nests. But the Son of man has nowhere to lay his head.”
| אולם ישוע השיב לו:”אל תשכח שאין לי מקום להניח את ראשי. השועלים מתגוררים במחילות האדמה ולציפורים יש קנים, אולם לבן־האדם אין מקום להניח בו את ראשו.“ |
59 Then he said to another, “Follow me.” But he said, “Lord, permit me first to go and bury my father.”
| בהזדמנות אחרת אמר ישוע לאיש מסוים:”בוא אחרי והיה תלמיד שלי.“האיש הסכים, אולם ביקש לקבור תחילה את אביו. |
60 And Jesus said to him: “Let the dead bury their dead. But you go and announce the kingdom of God.”
| ”הנח למתים (מבחינה רוחנית) לקבור את המתים שלהם“, אמר לו ישוע.”ואילו אתה לך להכריז על מלכות האלוהים.“ |
61 And another said: “I will follow you, Lord. But permit me first to explain this to those of my house.”
| איש אחר אמר לישוע:”אני אלך אחריך, אדוני, אך הרשה לי תחילה ללכת הביתה ולהיפרד מבני משפחתי.“ |
62 Jesus said to him, “No one who puts his hand to the plow, and then looks back, is fit for the kingdom of God.”
| אבל ישוע השיב לו:”השם את ידו על המחרשה ומביט אחריו לא יהיה כשיר למלכות האלוהים.“ |
