Luke 23
1 And the entire multitude of them, rising up, led him to Pilate.
| ראשי הכוהנים, הסופרים, זקני העם וחברי הסנהדרין הוליכו את ישוע אל פילטוס, |
2 Then they began to accuse him, saying, “We found this one subverting our nation, and prohibiting giving tribute to Caesar, and saying that he is Christ the king.”
| ומיד החלו להאשים אותו:”האיש הזה מסית את העם לא לשלם מס לקיסר הרומאי, וטוען שהוא המשיח, כלומר מלך!“ |
3 And Pilate questioned him, saying: “You are the king of the Jews?” But in response, he said: “You are saying it.”
| ”האם אתה מלך היהודים?“שאל פילטוס את ישוע.”אתה אומר“, ענה ישוע. |
4 Then Pilate said to the leaders of the priests and to the crowds, “I find no case against this man.”
| פילטוס פנה אל ראשי הכוהנים ואל ההמון וקרא:”מה אתם רוצים ממנו? הוא לא עבר על שום חוק!“ |
5 But they continued more intensely, saying: “He has stirred up the people, teaching throughout all of Judea, beginning from Galilee, even to this place.”
| אולם הם התעקשו:”אבל הוא מסית את העם בכל אזור יהודה נגד השלטון. הוא החל בכך בגליל, ועכשיו הוא בא לירושלים.“ |
6 But Pilate, upon hearing Galilee, asked if the man were of Galilee.
| ”האם הוא תושב הגליל?“שאל פילטוס. |
7 And when he realized that he was under Herod’s jurisdiction, he sent him away to Herod, who was himself also at Jerusalem in those days.
| ”כן“, השיבו לו. מאחר שהגליל היה במחוז שיפוטו של הורדוס, החליט פילטוס לשלוח את ישוע אליו. מלבד זאת, באותה העת היה הורדוס בירושלים. |
8 Then Herod, upon seeing Jesus, was very glad. For he had been wanting to see him for a long time, because he had heard so many things about him, and he was hoping to see some kind of sign wrought by him.
| הורדוס שמח מאוד לראות את ישוע, מכיוון ששמע עליו ניסים ונפלאות, ומזה זמן רב השתוקק לפגוש אותו פנים אל פנים ולחזות בניסים שחולל. |
9 Then he questioned him with many words. But he gave him no response at all.
| הורדוס שאל את ישוע שאלות רבות, אולם ישוע לא השיב דבר. |
10 And the leaders of the priests, and the scribes, stood firm in persistently accusing him.
| בינתיים ראשי הכוהנים והסופרים הטיחו את האשמותיהם בישוע. |
11 Then Herod, with his soldiers, scorned him. And he ridiculed him, clothing him in a white garment. And he sent him back to Pilate.
| גם הורדוס וחייליו בזו לישוע וצחקו לו; הם הלבישו אותו גלימת פאר ושלחוהו חזרה אל פילטוס. |
12 And Herod and Pilate became friends on that day. For previously they were enemies to one another.
| הורדוס ופילטוס, שהיו עד אז אויבים, הפכו באותו יום לידידים. |
13 And Pilate, calling together the leaders of the priests, and the magistrates, and the people,
| פילטוס אסף את ראשי הכוהנים, ומנהיגים אחרים ואת העם, |
14 said to them: “You have brought before me this man, as one who disturbs the people. And behold, having questioned him before you, I find no case against this man, in those things about which you accuse him.
| והודיע להם:”הבאתם לפני את האיש הזה וטענתם שהוא מסית את העם למרוד בשלטון. חקרתי אותו היטב בנוכחותכם ולא מצאתי כל יסוד להאשמותיכם! |
15 And neither did Herod. For I sent you all to him, and behold, nothing deserving of death was recorded about him.
| גם הורדוס לא מצא כל אשמה בישוע, ולכן שלח אותו אלינו. האיש הזה לא עשה כל מעשה שדינו מוות! |
16 Therefore, I will chastise him and release him.”
| משום כך אלקה אותו בשוט ואשחרר אותו.“ |
17 Now he was required to release one person for them on the feast day.
| מדי שנה בחג הפסח, נהג פילטוס לשחרר אסיר יהודי אחד. |
18 But the entire crowd exclaimed together, saying: “Take this one, and release to us Barabbas!”
| אך כולם צעקו פה אחד:”קחו אותו מכאן! שחרר לנו את בר־אבא!“ |
19 Now he had been cast into prison because of a certain sedition that occurred in the city and for murder.
| (בר־אבא היה במאסר באשמת רצח והסתה למרד בירושלים). |
20 Then Pilate spoke to them again, wanting to release Jesus.
| פילטוס רצה לשחרר את ישוע, ולכן ניסה להתווכח עם הקהל. |
21 But they shouted in response, saying: “Crucify him! Crucify him!”
| אבל הקהל התעקש:”צלוב אותו! צלוב אותו!“ |
22 Then he said to them a third time: “Why? What evil has he done? I find no case against him for death. Therefore, I will chastise him and release him.”
| פילטוס שאל אותם פעם שלישית:”מדוע? מה הוא עשה? לא מצאתי כל סיבה להוציאו להורג. אלקה אותו בשוט ואשחרר אותו.“ |
23 But they persisted, with loud voices, in demanding that he be crucified. And their voices increased in intensity.
| אבל הם המשיכו לצעוק ולהפציר בו לצלוב את ישוע, וצעקותיהם הכריעו את הנידון. |
24 And so Pilate issued a judgment granting their petition.
| פילטוס נכנע לדרישתם ודן את ישוע למוות. |
25 Then he released for them the one who had been cast into prison for murder and sedition, whom they were requesting. Yet truly, Jesus he handed over to their will.
| על־פי בקשתם שחרר את בר־אבא, שהיה אסור באשמת רצח ומרידה, ומסר לידיהם את ישוע כדי שיעשו בו כרצונם. |
26 And as they were leading him away, they apprehended a certain one, Simon of Cyrene, as he was returning from the countryside. And they imposed the cross on him to carry after Jesus.
| בהוליכם את ישוע אל מקום הצליבה פגשו בדרך את שמעון הקוריני, שחזר מן השדה, ואילצוהו ללכת אחרי ישוע ולשאת את צלבו. |
27 Then a great crowd of people followed him, with women who were mourning and lamenting him.
| בין הקהל הרב שהלך אחרי ישוע היו גם נשים רבות שספדו עליו. |
28 But Jesus, turning to them, said: “Daughters of Jerusalem, do not weep over me. Instead, weep over yourselves and over your children.
| ישוע פנה אליהן ואמר:”בנות ירושלים, אל תבכינה עלי, כי אם על עצמכן ועל ילדיכן, |
29 For behold, the days will arrive in which they will say, ‘Blessed are the barren, and the wombs that have not borne, and the breasts that have not nursed.’
| כי תבוא העת שבה נשים שאין להן ילדים תיחשבנה לבנות מזל. |
30 Then they will begin to say to the mountains, ‘Fall over us,’ and to the hills, ‘Cover us.’
| בעת ההיא יתחננו בני־האדם לפני ההרים שיפלו עליהם ויכסו אותם, ולפני הגבעות – שתקבורנה אותם. |
31 For if they do these things with green wood, what will be done with the dry?”
| שהרי אם זהו גורלו של אדם חף מפשע, מה נורא יהיה גורלם של האשמים באמת!“ |
32 Now they also led out two other criminals with him, in order to execute them.
| יחד עם ישוע הובלו למוות גם שני פושעים. |
33 And when they arrived at the place that is called Calvary, they crucified him there, with the robbers, one to the right and the other to the left.
| בהגיעם אל המקום שנקרא”מקום הגולגולת“– הם צלבו את השלושה: את ישוע במרכז, ואת שני הפושעים לימינו ולשמאלו. |
34 Then Jesus said, “Father, forgive them. For they know not what they do.” And truly, dividing his garments, they cast lots.
| ”אבי, סלח להם, “קרא ישוע,”כי אינם יודעים מה הם עושים!“בינתיים ערכו החיילים הגרלה וחילקו ביניהם את בגדי ישוע. |
35 And people were standing near, watching. And the leaders among them derided him, saying: “He saved others. Let him save himself, if this one is the Christ, the elect of God.”
| ההמון עמד והביט במתרחש, ואילו מנהיגי העם לעגו לו וקראו:”הוא’הושיע‘כל־כך הרבה אנשים? אם הוא באמת המשיח בחיר האלוהים, הבה נראה כיצד יושיע את עצמו!“ |
36 And the soldiers also ridiculed him, approaching him and offering him vinegar,
| גם החיילים התלו בו; הם נתנו לו לשתות חומץ |
37 and saying, “If you are the king of the Jews, save yourself.”
| וקראו:”אם אתה באמת מלך היהודים, הושע את עצמך!“ |
38 Now there was also an inscription written over him in letters of Greek, and Latin, and Hebrew: This is the king of the Jews.
| מעל ראשו של ישוע תלו שלט:”זהו מלך היהודים“. |
39 And one of those robbers who were hanging blasphemed him, saying, “If you are the Christ, save yourself and us.”
| אחד הפושעים שהיה תלוי לצידו של ישוע לעג לו ואמר:”אם אתה באמת המשיח, מדוע אינך מציל את עצמך ואותנו לפני שיהיה מאוחר מדי?“ |
40 But the other responded by rebuking him, saying: “Do you have no fear of God, since you are under the same condemnation?
| הפושע השני גער בחברו ואמר:”האם גם במותך אינך ירא את האלוהים? |
41 And indeed, it is just for us. For we are receiving what our deeds deserve. But truly, this one has done nothing wrong.”
| אנחנו נענשים בעונש שמגיע לנו על מעשינו הרעים, אולם האדם הזה חף מפשע!“ |
42 And he said to Jesus, “Lord, remember me when you come into your kingdom.”
| הוא פנה אל ישוע ואמר:”ישוע, זכור אותי כשתבוא אל מלכותך.“ |
43 And Jesus said to him, “Amen I say to you, this day you shall be with me in Paradise.”
| ”עוד היום אתה תהיה איתי בגן־עדן“, ענה לו ישוע. |
44 Now it was nearly the sixth hour, and a darkness occurred over the entire earth, until the ninth hour.
| בשעה שתים־עשרה בצהריים כיסה חושך את כל הארץ למשך שלוש שעות. |
45 And the sun was obscured. And the veil of the temple was torn down the middle.
| אור השמש חשך, והפרוכת התלויה לפני קודש הקודשים בבית־המקדש נקרעה לשניים. |
46 And Jesus, crying out with a loud voice, said: “Father, into your hands I commend my spirit.” And upon saying this, he expired.
| לאחר מכן קרא ישוע בקול גדול:”אבי, אני מפקיד את רוחי בידך.“ונפח את נשמתו. |
47 Now, the centurion, seeing what had happened, glorified God, saying, “Truly, this man was the Just One.”
| קצין רומאי אחד, אשר ראה את המתרחש, נמלא יראת אלוהים וקרא:”האיש הזה באמת היה צדיק!“ |
48 And the entire crowd of those who came together to see this spectacle also saw what had happened, and they returned, striking their breasts.
| משנוכחו האנשים שבאו לחזות בצליבה כי ישוע מת, הצטערו צער רב והלכו לבתיהם. |
49 Now all those who knew him, and the women who had followed him from Galilee, were standing at a distance, watching these things.
| כל חבריו וידידיו של ישוע, וביניהם הנשים שהלכו אחריו מהגליל, עמדו במרחק מה והביטו במתרחש. |
50 And behold, there was a man named Joseph, who was a councilman, a good and just man,
| בין ידידיו של ישוע היה גם אדם בשם יוסף מהעיירה היהודית רמתיים. יוסף היה איש טוב וישר והאמין בביאת המשיח. למרות שהיה חבר הסנהדרין לא הסכים עם החלטתם ופעולתם. |
51 (for he had not consented to their decision or their actions). He was from Arimathea, a city of Judea. And he was himself also anticipating the kingdom of God.
52 This man approached Pilate and petitioned for the body of Jesus.
| יוסף הלך אל פילטוס וביקש ממנו את גופתו של ישוע. |
53 And taking him down, he wrapped him in a fine linen cloth, and he placed him in a tomb hewn from rock, in which no one had ever been placed.
| לאחר שהוריד את הגופה מן הצלב עטף אותה יוסף בסדין, וקבר אותה בקבר חדש חצוב בסלע, שטרם נקבר בו איש. |
54 And it was the day of Preparation, and the Sabbath was drawing near.
| כל זה התרחש ביום שישי בערב, לפני כניסת השבת. |
55 Now the women who had come with him from Galilee, by following, saw the tomb and the manner in which his body was placed.
| הנשים אשר באו עם ישוע מהגליל הלכו אחרי יוסף וראו היכן שקבר את הגופה. |
56 And upon returning, they prepared aromatic spices and ointments. But on the Sabbath, indeed, they rested, according to the commandment.
| לאחר מכן הלכו והכינו מרקחת בשמים, אולם לא שבו מיד אל הקבר, כי בינתיים נכנסה השבת והן לא רצו לחלל אותה. |
