John 6
1 After these things, Jesus traveled across the sea of Galilee, which is the Sea of Tiberias.
| כעבור זמן מה חצה ישוע את ים הכינרת (הנקרא גם ימת טבריה). |
2 And a great multitude was following him, for they saw the signs that he was accomplishing toward those who were infirm.
| אנשים רבים הלכו אחריו, כי ראו כיצד ריפא את החולים. |
3 Therefore, Jesus went onto a mountain, and he sat down there with his disciples.
| ישוע ותלמידיו עלו על אחד ההרים והתיישבו על הארץ. |
4 Now the Passover, the feast day of the Jews, was near.
| היה זה זמן קצר לפני חג הפסח. |
5 And so, when Jesus had lifted up his eyes and had seen that a very great multitude came to him, he said to Philip, “From where should we buy bread, so that these may eat?”
| ישוע הביט סביבו וראה את ההמונים הבאים לקראתו.”מאין נשיג להם לחם לאכול?“ניסה ישוע את פיליפוס, כי למעשה ידע מה עמד לעשות. |
6 But he said this to test him. For he himself knew what he would do.
7 Philip answered him, “Two hundred denarii of bread would not be sufficient for each of them to receive even a little.”
| ”גם אם נקנה לחם באלפיים שקלים, לא יספיק לכולם!“השיב פיליפוס. |
8 One of his disciples, Andrew, the brother of Simon Peter, said to him:
| אַנְדְּרֵי, אחיו של שמעון פטרוס, התערב ואמר: |
9 “There is a certain boy here, who has five barley loaves and two fish. But what are these among so many?”
| ”יש כאן ילד שבידו חמש ככרות לחם ושני דגים, אבל מה יועיל הדבר לכל האלפים האלה?“ |
10 Then Jesus said, “Have the men sit down to eat.” Now, there was much grass in that place. And so the men, in number about five thousand, sat down to eat.
| ”אמרו לכולם לשבת על האדמה“, ביקש ישוע מהסובבים אותו. כחמשת־אלפים גברים (לא כולל נשים וילדים) היו שם, וכולם התיישבו על המדשאה. |
11 Therefore, Jesus took the bread, and when he had given thanks, he distributed it to those who were sitting down to eat; similarly also, from the fish, as much as they wanted.
| ישוע לקח את ככרות הלחם, הודה לאלוהים, הגיש אותן לתלמידיו, והתלמידים הגישו לכל האנשים. ישוע עשה את אותו הדבר עם הדגים, וכולם אכלו לשובע. |
12 Then, when they were filled, he said to his disciples, “Gather the fragments that are left over, lest they be lost.”
| ”אספו בבקשה את הפירורים שנשארו, “ביקש ישוע,”כדי שדבר לא ייזרק.“ |
13 And so they gathered, and they filled twelve baskets with the fragments of the five barley loaves, which were left over from those who had eaten.
| התלמידים אספו את הפירורים מחמש ככרות הלחם ומילאו בהם שנים־עשר סלים. |
14 Therefore, those men, when they had seen that Jesus had accomplished a sign, they said, “Truly, this one is the Prophet who is to come into the world.”
| כשראה ההמון את הנס הזה, קרא:”זהו באמת הנביא שציפינו לו!“ |
15 And so, when he realized that they were going to come and take him away and make him king, Jesus fled back to the mountain, by himself alone.
| ישוע ידע שהם היו מוכנים לאחוז בו בכוח ולהכתירו למלך, ומשום כך שוב נמלט לבדו אל אחד ההרים. |
16 Then, when evening arrived, his disciples descended to the sea.
| בערב ירדו התלמידים לים |
17 And when they had climbed into a boat, they went across the sea to Capernaum. And darkness had now arrived, and Jesus had not returned to them.
| ונכנסו לסירה, כשפניהם מועדות לכפר־נחום. הלילה ירד, וישוע עדיין לא שב אליהם. |
18 Then the sea was stirred up by a great wind that was blowing.
| בינתיים פרצה סערה בים, כי נשבה רוח חזקה. |
19 And so, when they had rowed about twenty-five or thirty stadia, they saw Jesus walking on the sea, and drawing near to the boat, and they were afraid.
| התלמידים חתרו במשוטיהם כחמישה קילומטרים, ולפתע ראו את ישוע פוסע לקראתם על־פני המים. פחד אחז אותם, |
20 But he said to them: “It is I. Do not be afraid.”
| אולם ישוע הרגיעם:”זה אני, ישוע, אל תפחדו.“ |
21 Therefore, they were willing to receive him into the boat. But immediately the boat was at the land to which they were going.
| הם אספו אותו אל הסירה ומיד הגיעו אל יעדם. |
22 On the next day, the crowd which was standing across the sea saw that there were no other small boats in that place, except one, and that Jesus had not entered into the boat with his disciples, but that his disciples had departed alone.
| למחרת התקהלו אנשים רבים במקום שישוע חולל את נס הלחם. הם המתינו לישוע, כי לא ראו אותו עוזב את המקום עם תלמידיו בסירה. |
23 Yet truly, other boats came over from Tiberias, next to the place where they had eaten the bread after the Lord gave thanks.
| בינתיים הגיעו אל המקום גם סירות אחרות מטבריה. |
24 Therefore, when the crowd had seen that Jesus was not there, nor his disciples, they climbed into the small boats, and they went to Capernaum, seeking Jesus.
| כשנוכחו האנשים כי ישוע איננו שם, הם עלו לסירות והפליגו לכפר־נחום כדי לחפש אותו. |
25 And when they had found him across the sea, they said to him, “Rabbi, when did you come here?”
| הם מצאו אותו בכפר־נחום ושאלו בתמיהה:”רבי, כיצד הגעת הנה?“ |
26 Jesus answered them and said: “Amen, amen, I say to you, you seek me, not because you have seen signs, but because you have eaten from the bread and were satisfied.
| ”האמת היא שאתם רוצים להיות בחברתי מפני שאכלתם לשובע, ולא מפני שאתם מאמינים בי ובאותותיי!“השיב להם ישוע. |
27 Do not work for food that perishes, but for that which endures to eternal life, which the Son of man will give to you. For God the Father has sealed him.” (aiōnios g166)
| ”אל תעמלו בעד המזון אשר כלה ונגמר, כי אם הקדישו את זמנכם למזון החיים שאותו תקבלו מבן־האדם, כי לשם כך שלח אותי האלוהים אבי.“ (aiōnios g166) |
28 Therefore, they said to him, “What should we do, so that we may labor in the works of God?”
| ”מה עלינו לעשות כדי למצוא־חן בעיני אלוהים?“שאלו. |
29 Jesus responded and said to them, “This is the work of God, that you believe in him whom he sent.”
| ”אלוהים רוצה שתאמינו במי שהוא שלח אליכם“, השיב ישוע. |
30 And so they said to him: “Then what sign will you do, so that we may see it and believe in you? What will you work?
| ”אם ברצונך שנאמין כי אתה המשיח, עליך להראות לנו עוד נסים ונפלאות. |
31 Our fathers ate manna in the desert, just as it has been written, ‘He gave them bread from heaven to eat.’”
| אבותינו אכלו יום יום את המן במדבר כמו שכתוב:’ודגן־שמים נתן להם‘.“ |
32 Therefore, Jesus said to them: “Amen, amen, I say to you, Moses did not give you bread from heaven, but my Father gives you the true bread from heaven.
| אולם ישוע הסביר:”אני אומר לכם שלא משה נתן לכם את הלחם מהשמים, אלא אבי הוא שנותן לכם את הלחם האמתי מהשמים. |
33 For the bread of God is he who descends from heaven and gives life to the world.”
| הלחם האמתי הוא זה שנשלח מהשמים על־ידי אלוהים, והוא מעניק חיים לעולם.“ |
34 And so they said to him, “Lord, give us this bread always.”
| ”אדון, “קראו,”תן לנו תמיד את הלחם הזה!“ |
35 Then Jesus said to them: “I am the bread of life. Whoever comes to me shall not hunger, and whoever believes in me shall never thirst.
| ”אני הוא לחם החיים“, אמר ישוע.”כל הבא אלי לא ירעב לעולם. כל המאמין בי לא יצמא לעולם. |
36 But I say to you, that even though you have seen me, you do not believe.
| אבל הבעיה היא שאינכם מאמינים גם לאחר שראיתם אותי. |
37 All that the Father gives to me shall come to me. And whoever comes to me, I will not cast out.
| אולם אחדים יבואו אלי ויאמינו בי – אלה שאבי נתן לי – ואני מבטיח שלא אדחה איש, |
38 For I descended from heaven, not to do my own will, but the will of him who sent me.
| כי באתי לכאן מהשמים לעשות את רצונו של האלוהים אשר שלחני, ולא את רצוני. |
39 Yet this is the will of the Father who sent me: that I should lose nothing out of all that he has given to me, but that I should raise them up on the last day.
| ”האב אשר שלח אותי רוצה שלא אאבד איש מאלה שנתן לי, אלא שאקים את כולם לתחייה ביום האחרון. |
40 So then, this is the will of my Father who sent me: that everyone who sees the Son and believes in him may have eternal life, and I will raise him up on the last day.” (aiōnios g166)
| זהו רצונו: שכל הרואה אותי ומאמין בי יחיה חיי נצח, ואני אקימו לתחייה ביום האחרון.“ (aiōnios g166) |
41 Therefore, the Jews murmured about him, because he had said: “I am the living bread, who descended from heaven.”
| היהודים רגזו עליו משום שטען כי הוא הלחם היורד מן השמים. |
42 And they said: “Is this not Jesus, the son of Joseph, whose father and mother we know? Then how can he say: ‘For I descended from heaven?’”
| ”אילו שטויות הוא מדבר?“שאלו.”הלא הוא ישוע בן־יוסף; אנחנו מכירים היטב את כל משפחתו! איך הוא מעז לטעון שהוא בא מהשמים?“ |
43 And so Jesus responded and said to them: “Do not choose to murmur among yourselves.
| ”אל תתרגזו על דברי אלה“, ביקש ישוע. |
44 No one is able to come to me, unless the Father, who has sent me, has drawn him. And I will raise him up on the last day.
| ”רק מי שאלוהים שולח יוכל לבוא אלי, ואני אקימו לתחייה ביום האחרון. |
45 It has been written in the Prophets: ‘And they shall all be taught by God.’ Everyone who has listened and learned from the Father comes to me.
| הלא כתוב בספרי הנביאים:’וכל בניך למודי ה׳‘. ואמנם, כל השומע לקול אלוהים ולומד את האמת על אודותיו, יבוא אלי. |
46 Not that anyone has seen the Father, except he who is from God; this one has seen the Father.
| לא שמישהו ראה את האלוהים; אני לבדי ראיתי אותו, שהרי הוא שלח אותי. |
| ”אני אומר לכם באמת, כל המאמין בי יחיה חיי נצח. (aiōnios g166) |
48 I am the bread of life.
| אני הוא לחם החיים. |
49 Your fathers ate manna in the desert, and they died.
| אבותיכם אכלו את המן במדבר ומתו. |
50 This is the bread which descends from heaven, so that if anyone will eat from it, he may not die.
| אולם מי שאוכל מלחם החיים, היורד מהשמים, יחיה חיי נצח ולא ימות. |
51 I am the living bread, who descended from heaven. If anyone eats from this bread, he shall live in eternity. And the bread that I will give is my flesh, for the life of the world.” (aiōn g165)
| אנוכי לחם החיים היורד מהשמים; כל האוכל מהלחם הזה יחיה לנצח. אני נותן את בשרי כלחם כדי שהעולם יחיה.“ (aiōn g165) |
52 Therefore, the Jews debated among themselves, saying, “How can this man give us his flesh to eat?”
| ”איך הוא יכול לתת לנו לאכול את בשרו?“החלו היהודים להתווכח ביניהם. |
53 And so, Jesus said to them: “Amen, amen, I say to you, unless you eat the flesh of the Son of man and drink his blood, you will not have life in you.
| ”אני אומר לכם ברצינות, “המשיך ישוע,”אם לא תאכלו את בשר המשיח ולא תשתו את דמו, אין לכם חיים בקרבכם! |
54 Whoever eats my flesh and drinks my blood has eternal life, and I will raise him up on the last day. (aiōnios g166)
| אולם כל האוכל את בשרי ושותה את דמי חי חיי נצח, ואני אקימו לתחייה ביום האחרון. (aiōnios g166) |
55 For my flesh is true food, and my blood is true drink.
| כי בשרי הוא מזון אמתי, ודמי הוא משקה אמתי. |
56 Whoever eats my flesh and drinks my blood abides in me, and I in him.
| כל האוכל את בשרי ושותה את דמי חי בי, ואני חי בו. |
57 Just as the living Father has sent me and I live because of the Father, so also whoever eats me, the same shall live because of me.
| כל הניזון ממני חי בזכותי, כשם שאבי החי שלח אותי ואני חי בזכותו. |
58 This is the bread that descends from heaven. It is not like the manna that your fathers ate, for they died. Whoever eats this bread shall live forever.” (aiōn g165)
| אני הלחם האמתי היורד מהשמים – לא כמו המן שאכלו אבותינו במדבר ומתו. כל האוכל את הלחם הזה יחיה לנצח.“ (aiōn g165) |
59 He said these things when he was teaching in the synagogue at Capernaum.
| ישוע לימד אותם דברים אלה בבית־הכנסת בכפר־נחום. |
60 Therefore, many of his disciples, upon hearing this, said: “This saying is difficult,” and, “Who is able to listen to it?”
| אפילו תלמידיו אמרו:”קשה לקבל את מה שהוא אומר. איך אפשר להאמין בזה?“ |
61 But Jesus, knowing within himself that his disciples were murmuring about this, said to them: “Does this offend you?
| ישוע חש בלבו שתלמידיו התלוננו על דבריו.”מה מטריד אתכם?“שאל אותם. |
62 Then what if you were to see the Son of man ascending to where he was before?
| ”מה תגידו אם תראו את בן־האדם עולה חזרה לשמים? |
63 It is the Spirit who gives life. The flesh does not offer anything of benefit. The words that I have spoken to you are spirit and life.
| רק רוח אלוהים מעניק חיים; בכוחו של האדם אין כל תועלת. הדברים שאמרתי לכם הם דברי רוח וחיים. |
64 But there are some among you who do not believe.” For Jesus knew from the beginning who were unbelieving and which one would betray him.
| אך בכל זאת יש ביניכם כאלה שאינם מאמינים.“ישוע אמר זאת מפני שידע מראש מי לא יאמין בו ומי יסגיר אותו. |
65 And so he said, “For this reason, I said to you that no one is able to come to me, unless it has been given to him by my Father.”
| ”משום כך אמרתי לכם שאיש אינו יכול לבוא אלי אלא אם זה מעשה מידי אלוהים“, הסביר ישוע. |
66 After this, many of his disciples went back, and they no longer walked with him.
| באותו יום עזבו אותו תלמידים רבים. |
67 Therefore, Jesus said to the twelve, “Do you also want to go away?”
| ”האם גם אתם רוצים לעזוב אותי?“שאל ישוע את שנים־עשר תלמידיו. |
68 Then Simon Peter answered him: “Lord, to whom would we go? You have the words of eternal life. (aiōnios g166)
| ”אדוני, לאן נלך ולמי?“קרא שמעון פטרוס.”רק לך יש דברים של חיי נצח, (aiōnios g166) |
69 And we have believed, and we recognize that you are the Christ, the Son of God.”
| ואנחנו יודעים ומאמינים שאתה קדוש האלוהים!“ |
70 Jesus answered them: “Have I not chosen you twelve? And yet one among you is a devil.”
| השיב להם ישוע:”אני בחרתי בכם בעצמי – שנים־עשר במספר – ובכל זאת, אחד מכם הוא שטן.“ |
71 Now he was speaking about Judas Iscariot, the son of Simon. For this one, even though he was one of the twelve, was about to betray him.
| הוא התכוון ליהודה בן־שמעון איש־קריות, אחד משנים־עשר התלמידים, שעמד להסגירו. |
