Genesis 18
1 Then the Lord appeared to him, in the steep valley of Mamre, when he was sitting at the door of his tent, in the very heat of the day.
| וירא אליו יהוה באלני ממרא והוא ישב פתח האהל כחם היום |
2 And when he had lifted up his eyes, there appeared to him three men, standing near him. When he had seen them, he ran to meet them from the door of his tent, and he reverenced them on the ground.
| וישא עיניו וירא והנה שלשה אנשים נצבים עליו וירא וירץ לקראתם מפתח האהל וישתחו ארצה |
3 And he said: “If I, O lord, have found grace in your eyes, do not pass by your servant.
| ויאמר אדני אם נא מצאתי חן בעיניך--אל נא תעבר מעל עבדך |
4 But I will bring a little water, and you may wash your feet and rest under the tree.
| יקח נא מעט מים ורחצו רגליכם והשענו תחת העץ |
5 And I will set out a meal of bread, so that you may strengthen your heart; after this you will pass on. It is for this reason that you have turned aside to your servant.” And they said, “Do as you have spoken.”
| ואקחה פת לחם וסעדו לבכם אחר תעברו--כי על כן עברתם על עבדכם ויאמרו כן תעשה כאשר דברת |
6 Abraham hurried into the tent to Sarah, and he said to her, “Quickly, mix together three measures of the finest wheat flour and make loaves baked under the ashes.”
| וימהר אברהם האהלה אל שרה ויאמר מהרי שלש סאים קמח סלת--לושי ועשי עגות |
7 In truth, he himself ran to the herd, and he took a calf from there, very tender and very good, and he gave it to a servant, who hurried and boiled it.
| ואל הבקר רץ אברהם ויקח בן בקר רך וטוב ויתן אל הנער וימהר לעשות אתו |
8 Likewise, he took butter and milk, and the calf which he had boiled, and he placed it before them. Yet truly, he himself stood near them under the tree.
| ויקח חמאה וחלב ובן הבקר אשר עשה ויתן לפניהם והוא עמד עליהם תחת העץ ויאכלו |
9 And when they had eaten, they said to him, “Where is Sarah your wife?” He answered, “Behold, she is in the tent.”
| ויאמרו אליו איה שרה אשתך ויאמר הנה באהל |
10 And he said to him, “When returning, I will come to you at this time, with life as a companion, and your wife Sarah will have a son.” Hearing this, Sarah laughed behind the door of the tent.
| ויאמר שוב אשוב אליך כעת חיה והנה בן לשרה אשתך ושרה שמעת פתח האהל והוא אחריו |
11 Now they were both old, and in an advanced state of life, and it had ceased to be with Sarah after the manner of women.
| ואברהם ושרה זקנים באים בימים חדל להיות לשרה ארח כנשים |
12 And she laughed secretly, saying, “After I have grown old, and my lord is elderly, shall I give myself to the work of delight?”
| ותצחק שרה בקרבה לאמר אחרי בלתי היתה לי עדנה ואדני זקן |
13 Then the Lord said to Abraham: “Why did Sarah laugh, saying: ‘How can I, an old woman, actually give birth?’
| ויאמר יהוה אל אברהם למה זה צחקה שרה לאמר האף אמנם אלד--ואני זקנתי |
14 Is anything difficult for God? According to the announcement, he will return to you at this same time, with life as a companion, and Sarah will have a son.”
| היפלא מיהוה דבר למועד אשוב אליך כעת חיה--ולשרה בן |
15 Sarah denied it, saying, “I did not laugh.” For she was terribly afraid. But the Lord said, “It is not so; for you did laugh.”
| ותכחש שרה לאמר לא צחקתי כי יראה ויאמר לא כי צחקת |
16 Therefore, when the men had risen up from there, they directed their eyes against Sodom. And Abraham traveled with them, leading them.
| ויקמו משם האנשים וישקפו על פני סדם ואברהם--הלך עמם לשלחם |
17 And the Lord said: “How could I hide what I am about to do from Abraham,
| ויהוה אמר המכסה אני מאברהם אשר אני עשה |
18 since he will become a great and very robust nation, and in him all the nations of the earth will be blessed?
| ואברהם--היו יהיה לגוי גדול ועצום ונברכו בו--כל גויי הארץ |
19 For I know that he will instruct his sons, and his household after him, to keep to the way of the Lord, and to act with judgment and justice, so that, for the sake of Abraham, the Lord may bring about all the things that he has spoken to him.”
| כי ידעתיו למען אשר יצוה את בניו ואת ביתו אחריו ושמרו דרך יהוה לעשות צדקה ומשפט--למען הביא יהוה על אברהם את אשר דבר עליו |
20 And so the Lord said, “The outcry from Sodom and Gomorrah has been multiplied, and their sin has become exceedingly grievous.
| ויאמר יהוה זעקת סדם ועמרה כי רבה וחטאתם--כי כבדה מאד |
21 I will descend and see whether they have fulfilled the work of the outcry that has reached me, or whether it is not so, in order that I may know.”
| ארדה נא ואראה הכצעקתה הבאה אלי עשו כלה ואם לא אדעה |
22 And they turned themselves from there, and they went toward Sodom. Yet in truth, Abraham still stood in the sight of the Lord.
| ויפנו משם האנשים וילכו סדמה ואברהם--עודנו עמד לפני יהוה |
23 And as they drew near, he said: “Will you destroy the just with the impious?
| ויגש אברהם ויאמר האף תספה צדיק עם רשע |
24 If there were fifty of the just in the city, will they perish with the rest? And will you not spare that place for the sake of fifty of the just, if they were in it?
| אולי יש חמשים צדיקם בתוך העיר האף תספה ולא תשא למקום למען חמשים הצדיקם אשר בקרבה |
25 Far be it from you to do this thing, and to kill the just with the impious, and for the just to be treated like the impious. No, this is not like you. You judge all the earth; you would never make such a judgment.”
| חללה לך מעשת כדבר הזה להמית צדיק עם רשע והיה כצדיק כרשע חללה לך--השפט כל הארץ לא יעשה משפט |
26 And the Lord said to him, “If I find in Sodom fifty of the just in the midst of the city, I will release the entire place because of them.”
| ויאמר יהוה אם אמצא בסדם חמשים צדיקם בתוך העיר--ונשאתי לכל המקום בעבורם |
27 And Abraham responded by saying: “Since now I have begun, I will speak to my Lord, though I am dust and ashes.
| ויען אברהם ויאמר הנה נא הואלתי לדבר אל אדני ואנכי עפר ואפר |
28 What if there were five less than fifty of the just? Would you, despite the forty-five, eliminate the entire city?” And he said, “I will not eliminate it, if I find forty-five there.”
| אולי יחסרון חמשים הצדיקם חמשה--התשחית בחמשה את כל העיר ויאמר לא אשחית אם אמצא שם ארבעים וחמשה |
29 And again he said to him, “But if forty were found there, what would you do?” He said, “I will not strike, for the sake of the forty.”
| ויסף עוד לדבר אליו ויאמר אולי ימצאון שם ארבעים ויאמר לא אעשה בעבור הארבעים |
30 “I ask you,” he said, “not to be angry, Lord, if I speak. What if thirty were found there?” He responded, “I will not act, if I find thirty there.”
| ויאמר אל נא יחר לאדני ואדברה--אולי ימצאון שם שלשים ויאמר לא אעשה אם אמצא שם שלשים |
31 “Since now I have begun,” he said, “I will speak to my Lord. What if twenty were found there?” He said, “I will not put to death, for the sake of the twenty.”
| ויאמר הנה נא הואלתי לדבר אל אדני--אולי ימצאון שם עשרים ויאמר לא אשחית בעבור העשרים |
32 “I beg you,” he said, “not to be angry, Lord, if I speak yet once more. What if ten were found there?” And he said, “I will not destroy it for the sake of the ten.”
| ויאמר אל נא יחר לאדני ואדברה אך הפעם--אולי ימצאון שם עשרה ויאמר לא אשחית בעבור העשרה |
33 And the Lord departed, after he had ceased speaking to Abraham, who then returned to his place.
| וילך יהוה--כאשר כלה לדבר אל אברהם ואברהם שב למקמו |
