Song of Songs 5
1 Let my kinsman come down into his garden, and eat the fruit of his choice berries. I am come into my garden, my sister, [my] spouse: I have gathered my myrrh with my spices; I have eaten my bread with my honey; I have drunk my wine with my milk. Eat, O friends, and drink; yes, brethren, drink abundantly.
| באתי לגני אחתי כלה--אריתי מורי עם בשמי אכלתי יערי עם דבשי שתיתי ייני עם חלבי אכלו רעים שתו ושכרו דודים |
2 I sleep, but my heart is awake: the voice of my kinsman knocks at the door, [saying], Open, open to me, my companion, my sister, my dove, my perfect one: for my head is filled with dew, and my locks with the drops of the night.
| אני ישנה ולבי ער קול דודי דופק פתחי לי אחתי רעיתי יונתי תמתי--שראשי נמלא טל קוצותי רסיסי לילה |
3 I have put off my coat; how shall I put it on? I have washed my feet, how shall I defile them?
| פשטתי את כתנתי--איככה אלבשנה רחצתי את רגלי איככה אטנפם |
4 My kinsman put forth his hand by the hole [of the door], and my belly moved for him.
| דודי שלח ידו מן החר ומעי המו עליו |
5 I rose up to open to my kinsman; my hands dropped myrrh, my fingers choice myrrh, on the handles of the lock.
| קמתי אני לפתח לדודי וידי נטפו מור ואצבעתי מור עבר על כפות המנעול |
6 I opened to my kinsman; my kinsman was gone: my soul failed at his speech: I sought him, but found him not; I called him, but he answered me not.
| פתחתי אני לדודי ודודי חמק עבר נפשי יצאה בדברו--בקשתיהו ולא מצאתיהו קראתיו ולא ענני |
7 The watchman that go their rounds in the city found me, they struck me, they wounded me; the keepers of the walls took away my veil from me.
| מצאני השמרים הסבבים בעיר הכוני פצעוני נשאו את רדידי מעלי שמרי החמות |
8 I have charged you, O daughters of Jerusalem, by the powers and the virtues of the field: if you should find my kinsman, what are you to say to him? That I am wounded with love.
| השבעתי אתכם בנות ירושלם אם תמצאו את דודי--מה תגידו לו שחולת אהבה אני |
9 What is your kinsman [more] than [another] kinsman, O you beautiful amongst women? what is your kinsman [more] than [another] kinsman, that you have so charged us?
| מה דודך מדוד היפה בנשים מה דודך מדוד שככה השבעתנו |
10 My kinsman is white and ruddy, chosen out from myriads.
| דודי צח ואדום דגול מרבבה |
11 His head is [as] very fine gold, his locks are flowing, black as a raven.
| ראשו כתם פז קוצותיו תלתלים שחרות כעורב |
12 His eyes are as doves, by the pools of waters, washed with milk, sitting by the pools.
| עיניו כיונים על אפיקי מים רחצות בחלב--ישבות על מלאת |
13 His cheeks are as bowls of spices pouring forth perfumes: his lips are lilies, dropping choice myrrh.
| לחיו כערוגת הבשם מגדלות מרקחים שפתותיו שושנים--נטפות מור עבר |
14 His hands are as turned gold set with beryl: his belly is an ivory tablet on a sapphire stone.
| ידיו גלילי זהב ממלאים בתרשיש מעיו עשת שן מעלפת ספירים |
15 His legs are marble pillars set on golden sockets: his form is as Libanus, choice as the cedars.
| שוקיו עמודי שש מיסדים על אדני פז מראהו כלבנון--בחור כארזים |
16 His throat is most sweet, and altogether desirable. This is my kinsman, and this is my companion, O daughters of Jerusalem.
| חכו ממתקים וכלו מחמדים זה דודי וזה רעי בנות ירושלם |
