Psalms 50
1 A Psalm for Asaph. The God of gods, the Lord, has spoken, and called the earth from the rising of the sun to the going down [thereof].
| מזמור לאסף אל אלהים יהוה-- דבר ויקרא-ארץ ממזרח-שמש עד-מבאו |
2 Out of Sion [comes] the excellence of his beauty.
| מציון מכלל-יפי-- אלהים הופיע |
3 God, our God, shall come manifestly, and shall not keep silence: a fire shall be kindled before him, and round about him there shall be a very great tempest.
| יבא אלהינו ואל-יחרש אש-לפניו תאכל וסביביו נשערה מאד |
4 He shall summon the heaven above, and the earth, that he may judge his people.
| יקרא אל-השמים מעל ואל-הארץ לדין עמו |
5 Assemble you his saints to him, those that have engaged in a covenant with him upon sacrifices.
| אספו-לי חסידי-- כרתי בריתי עלי-זבח |
6 And the heavens shall declare his righteousness: for God is judge. (Pause)
| ויגידו שמים צדקו כי-אלהים שפט הוא סלה |
7 Hear, my people, and I will speak to you, O Israel: and I will testify to you: I am God, your God.
| שמעה עמי ואדברה-- ישראל ואעידה בך אלהים אלהיך אנכי |
8 I will not reprove you on account of your sacrifices; for your whole burnt offerings are before me continually.
| לא על-זבחיך אוכיחך ועולתיך לנגדי תמיד |
9 I will take no bullocks out of your house, nor he-goats out of your flocks.
| לא-אקח מביתך פר ממכלאתיך עתודים |
10 For all the wild beasts of the thicket are mine, the cattle on the mountains, and oxen.
| כי-לי כל-חיתו-יער בהמות בהררי-אלף |
11 I know all the birds of the sky; and the beauty of the field is mine.
| ידעתי כל-עוף הרים וזיז שדי עמדי |
12 If I should be hungry, I will not tell you: for the world is mine, and the fullness of it.
| אם-ארעב לא-אמר לך כי-לי תבל ומלאה |
13 Will I eat the flesh of bulls, or drink the blood of goats?
| האוכל בשר אבירים ודם עתודים אשתה |
14 Offer to God the sacrifice of praise; and pay your vows to the Most High.
| זבח לאלהים תודה ושלם לעליון נדריך |
15 And call upon me in the day of affliction; and I will deliver you, and you shall glorify me. (Pause)
| וקראני ביום צרה אחלצך ותכבדני |
16 But to the sinner God has said, Why do you declare my ordinances, and take up my covenant in your mouth?
| ולרשע אמר אלהים מה-לך לספר חקי ותשא בריתי עלי-פיך |
17 Whereas you have hated instruction, and have cast my words behind [you].
| ואתה שנאת מוסר ותשלך דברי אחריך |
18 If you saw a thief, you ran along with him, and have cast in your lot with adulterers.
| אם-ראית גנב ותרץ עמו ועם מנאפים חלקך |
19 Your mouth has multiplied wickedness, and your tongue has framed deceit.
| פיך שלחת ברעה ולשונך תצמיד מרמה |
20 You did sit and speak against your brother, and did scandalize your mother's son.
| תשב באחיך תדבר בבן-אמך תתן-דפי |
21 These things you did, and I kept silence: you thought wickedly that I should be like you, [but] I will reprove you, and set [your offences] before you.
| אלה עשית והחרשתי-- דמית היות-אהיה כמוך אוכיחך ואערכה לעיניך |
22 Now consider these things, you that forget God, lest he rend [you], and there is no deliverer.
| בינו-נא זאת שכחי אלוה פן-אטרף ואין מציל |
23 The sacrifice of praise will glorify me: and that is the way wherein I will show to him the salvation of God.
| זבח תודה יכבדנני ושם דרך--אראנו בישע אלהים |
