Psalms 144
1 [A Psalm] of David concerning Goliad. Blessed [be] the Lord my God, who instructs my hands for battle, [and] my fingers for war.
| לדוד ברוך יהוה צורי המלמד ידי לקרב אצבעותי למלחמה׃ |
2 My mercy, and my refuge; my helper, and my deliverer; my protector, in whom I have trusted; who subdues my people under me.
| חסדי ומצודתי משגבי ומפלטי לי מגני ובו חסיתי הרודד עמי תחתי׃ |
3 Lord, what is man, that you are made known to him? or the son of man, that you take account of him?
| יהוה מה אדם ותדעהו בן אנוש ותחשבהו׃ |
4 Man is like to vanity: his days pass as a shadow.
| אדם להבל דמה ימיו כצל עובר׃ |
5 O Lord, bow your heavens, and come down: touch the mountains, and they shall smoke.
| יהוה הט שמיך ותרד גע בהרים ויעשנו׃ |
6 Send lightning, and you shall scatter them: send forth your arrows, and you shall discomfit them.
| ברוק ברק ותפיצם שלח חציך ותהמם׃ |
7 Send forth your hand from on high; rescue me, and deliver me out of great waters, out of the hand of strange children;
| שלח ידיך ממרום פצני והצילני ממים רבים מיד בני נכר׃ |
8 whose mouth has spoken vanity, and their right hand is a right hand of iniquity.
| אשר פיהם דבר שוא וימינם ימין שקר׃ |
9 O God, I will sing a new song to you: I will play to you on a lute of ten strings.
| אלהים שיר חדש אשירה לך בנבל עשור אזמרה לך׃ |
10 [Even] to him who gives salvation to kings: who redeems his servant David from the hurtful sword.
| הנותן תשועה למלכים הפוצה את דוד עבדו מחרב רעה׃ |
11 Deliver me, and rescue me from the hand of strange children, whose mouth has spoken vanity, and their right hand is a right hand of iniquity;
| פצני והצילני מיד בני נכר אשר פיהם דבר שוא וימינם ימין שקר׃ |
12 whose children are as plants, strengthened in their youth: their daughters are beautiful, sumptuously adorned after the similitude of a temple.
| אשר בנינו כנטעים מגדלים בנעוריהם בנותינו כזוית מחטבות תבנית היכל׃ |
13 Their garners are full, and bursting with one kind of store after another; their sheep are prolific, multiplying in their streets.
| מזוינו מלאים מפיקים מזן אל זן צאוננו מאליפות מרבבות בחוצותינו׃ |
14 Their oxen are fat: there is no falling down of a hedge, nor going out, nor cry in their folds.
| אלופינו מסבלים אין פרץ ואין יוצאת ואין צוחה ברחבתינו׃ |
15 Men bless the people to whom this lot belongs, [but] blessed is the people whose God is the Lord.
| אשרי העם שככה לו אשרי העם שיהוה אלהיו׃ |
