Psalms 12

1 For the end, A Psalm of David, upon the eighth. Save me, O Lord; for the godly man has failed; for truth is diminished from amongst the children of men.

למנצח על השמינית מזמור לדוד הושיעה יהוה כי גמר חסיד כי פסו אמונים מבני אדם׃

2 Every one has spoken vanity to his neighbour: their lips are deceitful, they have spoken with a double heart.

שוא ידברו איש את רעהו שפת חלקות בלב ולב ידברו׃

3 Let the Lord destroy all the deceitful lips, and the tongue that speaks great words:

יכרת יהוה כל שפתי חלקות לשון מדברת גדלות׃

4 who have said, We will magnify our tongue; our lips are our own: who is Lord of us?

אשר אמרו ללשננו נגביר שפתינו אתנו מי אדון לנו׃

5 Because of the misery of the poor, and because of the sighing of the needy, now will I arise, says the Lord, I will set [them] in safety; I will speak [to them] thereof openly.

משד עניים מאנקת אביונים עתה אקום יאמר יהוה אשית בישע יפיח לו׃

6 The oracles of the Lord are pure oracles; as silver tried in the fire, proved [in] a furnace of earth, purified seven times.

אמרות יהוה אמרות טהרות כסף צרוף בעליל לארץ מזקק שבעתים׃

7 You, O Lord, shall keep us, and shall preserve us, from this generation, and for ever.

אתה יהוה תשמרם תצרנו מן הדור זו לעולם׃

8 The ungodly walk around: according to your greatness you has greatly exalted the sons of men.

סביב רשעים יתהלכון כרם זלות לבני אדם׃