Lamentations 5
1 Remember, O Lord, what has happened to us: behold, and look on our reproach.
| זכר יהוה מה היה לנו הביט (הביטה) וראה את חרפתנו |
2 Our inheritance has been turned away to aliens, our houses to strangers:
| נחלתנו נהפכה לזרים בתינו לנכרים |
3 we are become orphans, we have no father, our mothers are as widows.
| יתומים היינו אין (ואין) אב אמתינו כאלמנות |
4 We have drunk our water for money; our wood is sold to us [for a burden] on our neck:
| מימינו בכסף שתינו עצינו במחיר יבאו |
5 we have been persecuted, we have laboured, we have had no rest.
| על צוארנו נרדפנו יגענו לא (ולא) הונח לנו |
6 Egypt gave the hand [to us], Assur to their own satisfaction.
| מצרים נתנו יד אשור לשבע לחם |
7 Our fathers sinned, [and] are not: we have borne their iniquities.
| אבתינו חטאו אינם (ואינם) אנחנו (ואנחנו) עונתיהם סבלנו |
8 Servants have ruled over us: there is none to ransom [us] out of their hand.
| עבדים משלו בנו פרק אין מידם |
9 We shall bring in our bread with [danger of] our lives, because of the sword of the wilderness.
| בנפשנו נביא לחמנו מפני חרב המדבר |
10 Our skin is blackened like an oven; they are convulsed, because of the storms of famine.
| עורנו כתנור נכמרו מפני זלעפות רעב |
11 They humbled the women in Sion, the virgins in the cities of Juda.
| נשים בציון ענו בתלת בערי יהודה |
12 Princes were hanged up by their hands: the elders were not honoured.
| שרים בידם נתלו פני זקנים לא נהדרו |
13 The chosen men lifted up [the voice in] weeping, and the youths fainted under the wood.
| בחורים טחון נשאו ונערים בעץ כשלו |
14 And the elders ceased from the gate, the chosen men ceased from their music.
| זקנים משער שבתו בחורים מנגינתם |
15 The joy of our heart has ceased; our dance is turned into mourning.
| שבת משוש לבנו נהפך לאבל מחלנו |
16 The crown has fallen [from] our head: yes, woe to us! for we have sinned.
| נפלה עטרת ראשנו אוי נא לנו כי חטאנו |
17 For this has grief come; our heart is sorrowful: for this our eyes are darkened.
| על זה היה דוה לבנו--על אלה חשכו עינינו |
18 Over the mountain of Sion, because it is made desolate, foxes have walked therein.
| על הר ציון ששמם שועלים הלכו בו |
19 But you, O Lord, shall dwell for ever; your throne [shall endure] to generation and generation.
| אתה יהוה לעולם תשב כסאך לדור ודור |
20 Therefore will you utterly forget us, and abandon us a long time?
| למה לנצח תשכחנו תעזבנו לארך ימים |
21 Turn us, O Lord, to you, and we shall be turned; and renew our days as before.
| השיבנו יהוה אליך ונשוב (ונשובה) חדש ימינו כקדם |
22 For you have indeed rejected us; you have been very angry against us.
| כי אם מאס מאסתנו קצפת עלינו עד מאד |
