Psalms 77
1 For the end, for Idithun, a Psalm of Asaph. I cried to the Lord with my voice, yea, my voice [was addressed] to God; and he gave heed to me.
| למנצח על-ידיתון (ידותון) לאסף מזמור ב קולי אל-אלהים ואצעקה קולי אל-אלהים והאזין אלי |
2 In the day of mine affliction I earnestly sought the Lord; [even] with my hands by night before him, and I was not deceived; my soul refused to be comforted.
| ביום צרתי אדני דרשתי ידי לילה נגרה--ולא תפוג מאנה הנחם נפשי |
3 I remembered God, and rejoiced; I poured out my complaint, and my soul fainted. (Pause)
| אזכרה אלהים ואהמיה אשיחה ותתעטף רוחי סלה |
4 All mine enemies set a watch [against me]: I was troubled, and spoke not.
| אחזת שמרות עיני נפעמתי ולא אדבר |
5 I considered the days of old, and remembered ancient years.
| חשבתי ימים מקדם-- שנות עולמים |
6 And I meditated; I communed with my heart by night, and diligently searched my spirit, [saying],
| אזכרה נגינתי בלילה עם-לבבי אשיחה ויחפש רוחי |
7 Will the Lord cast off for ever? and will he be well pleased no more?
| הלעולמים יזנח אדני ולא-יסיף לרצות עוד |
8 Will he cut off his mercy for ever, even for ever and ever?
| האפס לנצח חסדו גמר אמר לדר ודר |
9 Will God forget to pity? or will he shut up his compassions in his wrath? (Pause)
| השכח חנות אל אם-קפץ באף רחמיו סלה |
10 And I said, Now I have begun; this is the change of the right hand of the Most High.
| ואמר חלותי היא-- שנות ימין עליון |
11 I remembered the works of the Lord; for I will remember thy wonders from the beginning.
| אזכיר (אזכור) מעללי-יה כי-אזכרה מקדם פלאך |
12 And I will meditate on all thy works, and will consider thy doings.
| והגיתי בכל-פעלך ובעלילותיך אשיחה |
13 O God, thy way is in the sanctuary; who is a great God as our God?
| אלהים בקדש דרכך מי-אל גדול כאלהים |
14 Thou art the God that doest wonders; thou hast made known thy power among the nations.
| אתה האל עשה פלא הודעת בעמים עזך |
15 Thou hast with thine arm redeemed thy people, the sons of Jacob and Joseph. (Pause)
| גאלת בזרוע עמך בני-יעקב ויוסף סלה |
16 The waters saw thee, O God, the waters saw thee, and feared; and the depths were troubled.
| ראוך מים אלהים--ראוך מים יחילו אף ירגזו תהמות |
17 [There was] an abundant sound of waters: the clouds uttered a voice; for thine arrows went abroad.
| זרמו מים עבות--קול נתנו שחקים אף-חצציך יתהלכו |
18 The voice of thy thunder was abroad, and around thy lightnings appeared to the world; the earth trembled a quaked.
| קול רעמך בגלגל--האירו ברקים תבל רגזה ותרעש הארץ |
19 Thy way is in the sea, and thy paths in many waters, and thy footsteps cannot be known.
| בים דרכך--ושביליך (ושבילך) במים רבים ועקבותיך לא נדעו |
20 Thou didst guide thy people as sheep by the hand of Moses and Aaron.
| נחית כצאן עמך-- ביד-משה ואהרן |
