Psalms 44
1 For the end, a Psalm for instruction, for the sons of Core. O God, we have heard with our ears, our fathers have told us, the work which thou wroughtest in their days, in the days of old.
| למנצח לבני-קרח משכיל ב אלהים באזנינו שמענו-- אבותינו ספרו-לנו פעל פעלת בימיהם בימי קדם |
2 Thine hand utterly destroyed the heathen, and thou didst plant them: thou didst afflict the nations, and cast them out.
| אתה ידך גוים הורשת-- ותטעם תרע לאמים ותשלחם |
3 For they inherited not the land by their [own] sword, and their [own] arm did not deliver them; but thy right hand, and thine arm, and the light of thy countenance, because thou wert well pleased in them.
| כי לא בחרבם ירשו ארץ וזרועם לא-הושיעה-למו כי-ימינך וזרועך ואור פניך-- כי רציתם |
4 Thou art indeed my King and my God, who commandest deliverances for Jacob.
| אתה-הוא מלכי אלהים צוה ישועות יעקב |
5 In thee will we push down our enemies, and in thy name will we bring to nought them that rise up against us.
| בך צרינו ננגח בשמך נבוס קמינו |
6 For I will not trust in my bow, and my sword shall not save me.
| כי לא בקשתי אבטח וחרבי לא תושיעני |
7 For thou hast saved us from them that afflicted us, and hast put to shame them that hated us.
| כי הושעתנו מצרינו ומשנאינו הבישות |
8 In God will we make our boast all the day, and to thy name will we give thanks for ever. (Pause)
| באלהים הללנו כל-היום ושמך לעולם נודה סלה |
9 But now thou hast cast off, and put us to shame; and thou wilt not go forth with our hosts.
| אף-זנחת ותכלימנו ולא-תצא בצבאותינו |
10 Thou hast turned us back before our enemies; and they that hated us spoiled for themselves.
| תשיבנו אחור מני-צר ומשנאינו שסו למו |
11 Thou madest us as sheep for meat; and thou scatteredst us among the nations.
| תתננו כצאן מאכל ובגוים זריתנו |
12 Thou hast sold thy people without price, and there was no profit by their exchange.
| תמכר-עמך בלא-הון ולא-רבית במחיריהם |
13 Thou hast made us a reproach to our neighbours, a scorn and derision them that are round about us.
| תשימנו חרפה לשכנינו לעג וקלס לסביבותינו |
14 Thou hast made us a proverb among the Gentiles, a shaking of the head among the nations.
| תשימנו משל בגוים מנוד-ראש בלאמים |
15 All the day my shame is before me, and the confusion of my face has covered me,
| כל-היום כלמתי נגדי ובשת פני כסתני |
16 because of the voice of the slanderer and reviler; because of the enemy and avenger.
| מקול מחרף ומגדף מפני אויב ומתנקם |
17 All these things are come upon us: but we have not forgotten thee, neither have we dealt unrighteously in thy covenant.
| כל-זאת באתנו ולא שכחנוך ולא-שקרנו בבריתך |
18 And our heart has not gone back; but thou hast turned aside our paths from thy way.
| לא-נסוג אחור לבנו ותט אשרינו מני ארחך |
19 For thou hast laid us low in a place of affliction, and the shadow of death has covered us.
| כי דכיתנו במקום תנים ותכס עלינו בצלמות |
20 If we have forgotten the name of our God, and if we have spread out our hands to a strange god; shall not God search these things out?
| אם-שכחנו שם אלהינו ונפרש כפינו לאל זר |
21 for he knows the secrets of the heart.
| הלא אלהים יחקר-זאת כי-הוא ידע תעלמות לב |
22 For, for thy sake we are killed all the day long; we are counted as sheep for slaughter.
| כי-עליך הרגנו כל-היום נחשבנו כצאן טבחה |
23 Awake, wherefore sleepest thou, O Lord? arise, and do not cast [us] off for ever.
| עורה למה תישן אדני הקיצה אל-תזנח לנצח |
24 Wherefore turnest thou thy face away, [and] forgettest our poverty and our affliction?
| למה-פניך תסתיר תשכח ענינו ולחצנו |
25 For our soul has been brought down to the dust; our belly has cleaved to the earth.
| כי שחה לעפר נפשנו דבקה לארץ בטננו |
26 Arise, O Lord, help us, and redeem us for thy name's sake.
| קומה עזרתה לנו ופדנו למען חסדך |
