Psalms 41

1 For the end, a Psalm of David. Blessed [is the man] who thinks, on the poor and needy: the Lord shall deliver him in an evil day.

למנצח מזמור לדוד אשרי משכיל אל דל ביום רעה ימלטהו יהוה׃

2 May the Lord preserve him and keep him alive, and bless him on the earth, and not deliver him into the hands of his enemy.

יהוה ישמרהו ויחיהו יאשר בארץ ואל תתנהו בנפש איביו׃

3 May the Lord help him upon the bed of his pain; thou hast made all his bed in his sickness.

יהוה יסעדנו על ערש דוי כל משכבו הפכת בחליו׃

4 I said, O Lord, have mercy upon me; heal my soul; for I have sinned against thee.

אני אמרתי יהוה חנני רפאה נפשי כי חטאתי לך׃

5 Mine enemies have spoken evil against me, [saying], When shall he die, and his name perish?

אויבי יאמרו רע לי מתי ימות ואבד שמו׃

6 And if he came to see [me], his heart spoke vainly; he gathered iniquity to himself; he went forth and spoke in like manner.

ואם בא לראות שוא ידבר לבו יקבץ און לו יצא לחוץ ידבר׃

7 All my enemies whispered against me; against me they devised my hurt.

יחד עלי יתלחשו כל שנאי עלי יחשבו רעה לי׃

8 They denounced a wicked word against me, [saying], Now that he lies, shall he not rise up again?

דבר בליעל יצוק בו ואשר שכב לא יוסיף לקום׃

9 For even the man of my peace, in whom I trusted, who ate my bread, lifted up [his] heel against me.

גם איש שלומי אשר בטחתי בו אוכל לחמי הגדיל עלי עקב׃

10 But thou, O Lord, have compassion upon me, and raise me up, and I shall requite them.

ואתה יהוה חנני והקימני ואשלמה להם׃

11 By this I know that thou hast delighted in me, because mine enemy shall not rejoice over me.

בזאת ידעתי כי חפצת בי כי לא יריע איבי עלי׃

12 But thou didst help me because of [mine] innocence, and hast established me before thee for ever.

ואני בתמי תמכת בי ותציבני לפניך לעולם׃

13 Blessed [be] the Lord God of Israel from everlasting, and to everlasting. So be it, so be it.

ברוך יהוה אלהי ישראל מהעולם ועד העולם אמן ואמן׃