Ambacum 3
1 A PRAYER OF THE PROPHET AMBACUM, WITH A SONG.
| תפלה לחבקוק הנביא--על שגינות |
2 O Lord, I have heard thy report, and was afraid: I considered thy works, and was amazed: thou shalt be known between the two living creatures, thou shalt be acknowledged when the years draw nigh; thou shalt be manifested when the time is come; when my soul is troubled, thou wilt in wrath remember mercy.
| יהוה שמעתי שמעך יראתי--יהוה פעלך בקרב שנים חייהו בקרב שנים תודיע ברגז רחם תזכור |
3 God shall come from Thaeman, and the Holy One from the dark shady mount Pharan. (Pause)
| אלוה מתימן יבוא וקדוש מהר פארן סלה כסה שמים הודו ותהלתו מלאה הארץ |
4 His excellence covered the heavens, and the earth was full of his praise. And his brightness shall be as light; [there were] horns in his hands, and he caused a mighty love of his strength.
| ונגה כאור תהיה קרנים מידו לו ושם חביון עזה |
5 Before his face shall go a report, and it shall go forth into the plains,
| לפניו ילך דבר ויצא רשף לרגליו |
6 the earth stood at his feet and trembled: he beheld, and the nations melted away: the mountains were violently burst through, the everlasting hills melted at his everlasting going forth.
| עמד וימדד ארץ ראה ויתר גוים ויתפצצו הררי עד שחו גבעות עולם הליכות עולם לו |
7 Because of troubles I looked upon the tents of the Ethiopians: the tabernacles also of the land of Madiam shall be dismayed.
| תחת און ראיתי אהלי כושן ירגזון יריעות ארץ מדין |
8 Wast thou angry, O Lord, with the rivers? or [was] thy wrath against the rivers, or thine anger against the sea? for thou wilt mount on thine horses, and thy chariots are salvation.
| הבנהרים חרה יהוה--אם בנהרים אפך אם בים עברתך כי תרכב על סוסיך מרכבתיך ישועה |
9 Surely thou didst bend they bow at scepters, saith the Lord. (Pause) The land of rivers shall be torn asunder.
| עריה תעור קשתך שבעות מטות אמר סלה נהרות תבקע ארץ |
10 The nations shall see thee and be in pain, [as thou dost] divide the moving waters: the deep uttered her voice, and raised her form on high.
| ראוך יחילו הרים זרם מים עבר נתן תהום קולו רום ידיהו נשא |
11 The sun was exalted, and the moon stood still in her course: thy darts shall go forth at the light, at the brightness of the gleaming of thine arms.
| שמש ירח עמד זבלה לאור חציך יהלכו לנגה ברק חניתך |
12 Thou wilt bring low the land with threatening, and in wrath thou wilt break down the nations.
| בזעם תצעד ארץ באף תדוש גוים |
13 Thou wentest forth for the salvation of thy people, to save thine anointed: thou shalt bring death on the heads of transgressors; thou has brought bands upon [their] neck. (Pause)
| יצאת לישע עמך לישע את משיחך מחצת ראש מבית רשע ערות יסוד עד צואר סלה |
14 Thou didst cut asunder the heads of princes with amazement, they shall tremble in it; they shall burst their bridles, [they shall be] as a poor man devouring in secret.
| נקבת במטיו ראש פרזו יסערו להפיצני עליצתם כמו לאכל עני במסתר |
15 And thou dost cause thine horses to enter the sea, disturbing much water.
| דרכת בים סוסיך חמר מים רבים |
16 I watched, and my belly trembled at the sound of the prayer of my lips, and trembling entered into my bones, and my frame was troubled within me; I will rest in the day of affliction, from going up to the people of my sojourning.
| שמעתי ותרגז בטני לקול צללו שפתי--יבוא רקב בעצמי ותחתי ארגז אשר אנוח ליום צרה לעלות לעם יגודנו |
17 For [though] the fig-tree shall bear no fruit, and there shall be no produce on the vines; the labour of the olive shall fail, and the fields shall produce no food: the sheep have failed from the pasture, and there are no oxen at the cribs;
| כי תאנה לא תפרח ואין יבול בגפנים--כחש מעשה זית ושדמות לא עשה אכל גזר ממכלה צאן ואין בקר ברפתים |
18 yet I will exult in the Lord, I will joy in God my Saviour.
| ואני ביהוה אעלוזה אגילה באלהי ישעי |
19 The Lord God is my strength, and he will perfectly strengthen my feet; he mounts me upon high places, that I may conquer by his song.
| יהוה אדני חילי וישם רגלי כאילות ועל במותי ידרכני למנצח בנגינותי |
