Exodus 15
1 Then sang Moses and the children of Israel this song to God, and spoke, saying, Let us sing to the Lord, for he is very greatly glorified: horse and rider he has thrown into the sea.
| אז ישיר משה ובני ישראל את השירה הזאת ליהוה ויאמרו לאמר אשירה ליהוה כי גאה גאה סוס ורכבו רמה בים |
2 He was to me a helper and protector for salvation: this is my God and I will glorify him; my father's God, and I will exalt him.
| עזי וזמרת יה ויהי לי לישועה זה אלי ואנוהו אלהי אבי וארממנהו |
3 The Lord bringing wars to nought, the Lord [is] his name.
| יהוה איש מלחמה יהוה שמו |
4 He has cast the chariots of Pharao and his host into the sea, the chosen mounted captains: they were swallowed up in the Red Sea.
| מרכבת פרעה וחילו ירה בים ומבחר שלשיו טבעו בים סוף |
5 He covered them with the sea: they sank to the depth like a stone.
| תהמת יכסימו ירדו במצולת כמו אבן |
6 Thy right hand, O God, has been glorified in strength; thy right hand, O God, has broken the enemies.
| ימינך יהוה נאדרי בכח ימינך יהוה תרעץ אויב |
7 And in the abundance of thy glory thou hast broken the adversaries to pieces: thou sentest forth thy wrath, it devoured them as stubble.
| וברב גאונך תהרס קמיך תשלח חרנך--יאכלמו כקש |
8 And by the breath of thine anger the water parted asunder; the waters were congealed as a wall, the waves were congealed in the midst of the sea.
| וברוח אפיך נערמו מים נצבו כמו נד נזלים קפאו תהמת בלב ים |
9 The enemy said, I will pursue, I will overtake, I will divide the spoils; I will satisfy my soul, I will destroy with my sword, my hand shall have dominion.
| אמר אויב ארדף אשיג אחלק שלל תמלאמו נפשי-- אריק חרבי תורישמו ידי |
10 Thou sentest forth thy wind, the sea covered them; they sank like lead in the mighty water.
| נשפת ברוחך כסמו ים צללו כעופרת במים אדירים |
11 Who is like to thee among the gods, O Lord? who is like to thee? glorified in holiness, marvellous in glories, doing wonders.
| מי כמכה באלם יהוה מי כמכה נאדר בקדש נורא תהלת עשה פלא |
12 Thou stretchedst forth thy right hand, the earth swallowed them up.
| נטית ימינך--תבלעמו ארץ |
13 Thou hast guided in thy righteousness this thy people whom thou hast redeemed, by thy strength thou hast called them into thy holy resting-place.
| נחית בחסדך עם זו גאלת נהלת בעזך אל נוה קדשך |
14 The nations heard and were angry, pangs have seized on the dwellers among the Phylistines.
| שמעו עמים ירגזון חיל אחז ישבי פלשת |
15 Then the princes of Edom, and the chiefs of the Moabites hasted; trembling took hold upon them, all the inhabitants of Chanaan melted away.
| אז נבהלו אלופי אדום-- אילי מואב יאחזמו רעד נמגו כל ישבי כנען |
16 Let trembling and fear fall upon them; by the greatness of thine arm, let them become as stone; till thy people pass over, O Lord, till this thy people pass over, whom thou hast purchased.
| תפל עליהם אימתה ופחד בגדל זרועך ידמו כאבן עד יעבר עמך יהוה עד יעבר עם זו קנית |
17 Bring them in and plant them in the mountain of their inheritance, in thy prepared habitation, which thou, O Lord, hast prepared; the sanctuary, O Lord, which thine hands have made ready.
| תבאמו ותטעמו בהר נחלתך-- מכון לשבתך פעלת יהוה מקדש אדני כוננו ידיך |
18 The Lord reigns for ever and ever and ever.
| יהוה ימלך לעלם ועד |
19 For the horse of Pharao went in with the chariots and horsemen into the sea, and the Lord brought upon them the water of the sea, but the children of Israel walked through dry land in the midst of the sea.
| כי בא סוס פרעה ברכבו ובפרשיו בים וישב יהוה עלהם את מי הים ובני ישראל הלכו ביבשה בתוך הים |
20 And Mariam the prophetess, the sister of Aaron, having taken a timbrel in her hand—then there went forth all the women after her with timbrels and dances.
| ותקח מרים הנביאה אחות אהרן את התף--בידה ותצאן כל הנשים אחריה בתפים ובמחלת |
21 And Mariam led them, saying, Let us sing to the Lord, for he has been very greatly glorified: the horse and rider has he cast into the sea.
| ותען להם מרים שירו ליהוה כי גאה גאה סוס ורכבו רמה בים |
22 So Moses brought up the children of Israel from the Red Sea, and brought them into the wilderness of Sur; and they went three days in the wilderness, and found no water to drink.
| ויסע משה את ישראל מים סוף ויצאו אל מדבר שור וילכו שלשת ימים במדבר ולא מצאו מים |
23 and they came to Merrha, and could not drink of Merrha, for it was bitter; therefore he named the name of that place, Bitterness.
| ויבאו מרתה--ולא יכלו לשתת מים ממרה כי מרים הם על כן קרא שמה מרה |
24 And the people murmured against Moses, saying, What shall we drink?
| וילנו העם על משה לאמר מה נשתה |
25 And Moses cried to the Lord, and the Lord shewed him a tree, and he cast it into the water, and the water was sweetened: there he established to him ordinances and judgments, and there he proved him,
| ויצעק אל יהוה ויורהו יהוה עץ וישלך אל המים וימתקו המים שם שם לו חק ומשפט ושם נסהו |
26 and said, If thou wilt indeed hear the voice of the Lord thy God, and do things pleasing before him, and wilt hearken to his commands, and keep all his ordinances, no disease which I have brought upon the Egyptians will I bring upon thee, for I am the Lord thy God that heals thee.
| ויאמר אם שמוע תשמע לקול יהוה אלהיך והישר בעיניו תעשה והאזנת למצותיו ושמרת כל חקיו--כל המחלה אשר שמתי במצרים לא אשים עליך כי אני יהוה רפאך |
27 And they came to Aelim, and there were there twelve fountains of water, and seventy stems of palm-trees; and they encamped there by the waters.
| ויבאו אילמה--ושם שתים עשרה עינת מים ושבעים תמרים ויחנו שם על המים |
