Esther 9
1 For in the twelfth month, on the thirteenth day of the month which is Adar, the letters written by the king arrived.
| ובשנים עשר חדש הוא חדש אדר בשלושה עשר יום בו אשר הגיע דבר המלך ודתו להעשות ביום אשר שברו איבי היהודים לשלוט בהם ונהפוך הוא אשר ישלטו היהודים המה בשנאיהם׃ |
2 In that day the adversaries of the Jews perished: for no one resisted, through fear of them.
| נקהלו היהודים בעריהם בכל מדינות המלך אחשורוש לשלח יד במבקשי רעתם ואיש לא עמד לפניהם כי נפל פחדם על כל העמים׃ |
3 For the chiefs of the satraps, and the princes and the royal scribes, honoured the Jews; for the fear of Mardochæus lay upon them.
| וכל שרי המדינות והאחשדרפנים והפחות ועשי המלאכה אשר למלך מנשאים את היהודים כי נפל פחד מרדכי עליהם׃ |
4 For the order of the king was in force, that he should be celebrated in all the kingdom.
| כי גדול מרדכי בבית המלך ושמעו הולך בכל המדינות כי האיש מרדכי הולך וגדול׃ |
| ויכו היהודים בכל איביהם מכת חרב והרג ואבדן ויעשו בשנאיהם כרצונם׃ |
6 And in the city Susa the Jews slew five hundred men:
| ובשושן הבירה הרגו היהודים ואבד חמש מאות איש׃ |
7 both Pharsannes, and Delphon and Phasga,
| ואת פרשנדתא ואת דלפון ואת אספתא׃ |
8 and Pharadatha, and Barea, and Sarbaca,
| ואת פורתא ואת אדליא ואת ארידתא׃ |
9 and Marmasima, and Ruphæus, and Arsæus, and Zabuthæus,
| ואת פרמשתא ואת אריסי ואת ארדי ואת ויזתא׃ |
10 the ten sons of Aman the son of Amadathes the Bugæan, the enemy of the Jews, and they plundered [their property] on the same day:
| עשרת בני המן בן המדתא צרר היהודים הרגו ובבזה לא שלחו את ידם׃ |
11 and the number of them that perished in Susa was rendered to the king.
| ביום ההוא בא מספר ההרוגים בשושן הבירה לפני המלך׃ |
12 And the king said to Esther, The Jews have slain five hundred men in the city Susa; and how, thinkest thou, have they used them in the rest of the country? What then dost thou yet ask, that it may be [done] for thee?
| ויאמר המלך לאסתר המלכה בשושן הבירה הרגו היהודים ואבד חמש מאות איש ואת עשרת בני המן בשאר מדינות המלך מה עשו ומה שאלתך וינתן לך ומה בקשתך עוד ותעש׃ |
13 And Esther said to the king, Let it be granted to the Jews so to treat them to-morrow as to hang the ten sons of Aman.
| ותאמר אסתר אם על המלך טוב ינתן גם מחר ליהודים אשר בשושן לעשות כדת היום ואת עשרת בני המן יתלו על העץ׃ |
14 And he permitted it to be so done; and he gave up to the Jews of the city the bodies of the sons of Aman to hang.
| ויאמר המלך להעשות כן ותנתן דת בשושן ואת עשרת בני המן תלו׃ |
15 And the Jews assembled in Susa on the fourteenth [day] of Adar, and slew three hundred men, but plundered no property.
| ויקהלו היהודיים אשר בשושן גם ביום ארבעה עשר לחדש אדר ויהרגו בשושן שלש מאות איש ובבזה לא שלחו את ידם׃ |
16 And the rest of the Jews who were in the kingdom assembled, and helped one another, and obtained rest from their enemies: for they destroyed fifteen thousand of them on the thirteenth [day] of Adar, but took no spoil.
| ושאר היהודים אשר במדינות המלך נקהלו ועמד על נפשם ונוח מאיביהם והרג בשנאיהם חמשה ושבעים אלף ובבזה לא שלחו את ידם׃ |
17 And they rested on the fourteenth of the same month, and kept it as a day of rest with joy and gladness.
| ביום שלשה עשר לחדש אדר ונוח בארבעה עשר בו ועשה אתו יום משתה ושמחה׃ |
18 And the Jews in the city Susa assembled also on the fourteenth [day] and rested; and they kept also the fifteenth with joy and gladness.
| והיהודיים אשר בשושן נקהלו בשלשה עשר בו ובארבעה עשר בו ונוח בחמשה עשר בו ועשה אתו יום משתה ושמחה׃ |
19 On this account then [it is that] the Jews dispersed in every foreign land keep the fourteenth of Adar [as] a holy day with joy, sending portions each to his neighbour.
| על כן היהודים הפרוזים הישבים בערי הפרזות עשים את יום ארבעה עשר לחדש אדר שמחה ומשתה ויום טוב ומשלוח מנות איש לרעהו׃ |
20 And Mardochæus wrote these things in a book, and sent them to the Jews, as many as were in the kingdom of Artaxerxes, both them that were near and them that were afar off,
| ויכתב מרדכי את הדברים האלה וישלח ספרים אל כל היהודים אשר בכל מדינות המלך אחשורוש הקרובים והרחוקים׃ |
21 to establish these [as] joyful days, and to keep the fourteenth and fifteenth of Adar;
| לקים עליהם להיות עשים את יום ארבעה עשר לחדש אדר ואת יום חמשה עשר בו בכל שנה ושנה׃ |
22 for on these days the Jews obtained rest from their enemies: and [as to] the month, which was Adar, in which a change was made for them, from mourning to joy, and from sorrow to a good day, to spend the whole of it [in] good days of feasting and gladness, sending portions to their friends, and to the poor.
| כימים אשר נחו בהם היהודים מאויביהם והחדש אשר נהפך להם מיגון לשמחה ומאבל ליום טוב לעשות אותם ימי משתה ושמחה ומשלוח מנות איש לרעהו ומתנות לאביונים׃ |
23 And the Jews consented [to this] accordingly as Mardochæus wrote to them,
| וקבל היהודים את אשר החלו לעשות ואת אשר כתב מרדכי אליהם׃ |
24 [shewing] how Aman the son of Amadathes the Macedonian fought against them, how he made a decree and cast lots to destroy them utterly;
| כי המן בן המדתא האגגי צרר כל היהודים חשב על היהודים לאבדם והפיל פור הוא הגורל להמם ולאבדם׃ |
25 also how he went in to the king, telling [him] to hang Mardochæus: but all the calamities he tried to bring upon the Jews came upon himself, and he was hanged, and his children.
| ובבאה לפני המלך אמר עם הספר ישוב מחשבתו הרעה אשר חשב על היהודים על ראשו ותלו אתו ואת בניו על העץ׃ |
26 Therefore these days were called Phruræ, because of the lots; (for in their language they are called Phruræ; ) because of the words of this letter, and [because of] all they suffered on this account, and all that happened to them.
| על כן קראו לימים האלה פורים על שם הפור על כן על כל דברי האגרת הזאת ומה ראו על ככה ומה הגיע אליהם׃ |
27 And [Mardochæus] established it, and the Jews took upon themselves, and upon their seed, and upon those that were joined to them [to observe it], neither would they on any account behave differently: but these days [were to be] a memorial kept in every generation, and city, and family, and province.
| קימו וקבל היהודים עליהם ועל זרעם ועל כל הנלוים עליהם ולא יעבור להיות עשים את שני הימים האלה ככתבם וכזמנם בכל שנה ושנה׃ |
28 And these days of the Phruræ, [said they], shall be kept for ever, and their memorial shall not fail in any generation.
| והימים האלה נזכרים ונעשים בכל דור ודור משפחה ומשפחה מדינה ומדינה ועיר ועיר וימי הפורים האלה לא יעברו מתוך היהודים וזכרם לא יסוף מזרעם׃ |
29 And queen Esther, the daughter of Aminadab, and Mardochæus the Jew, wrote all that they had done, and the confirmation of the letter of Phruræ.
| ותכתב אסתר המלכה בת אביחיל ומרדכי היהודי את כל תקף לקים את אגרת הפורים הזאת השנית׃ |
| וישלח ספרים אל כל היהודים אל שבע ועשרים ומאה מדינה מלכות אחשורוש דברי שלום ואמת׃ |
31 And Mardochæus and Esther the queen appointed [a fast] for themselves privately, even at that time also having formed their plan against their own health.
| לקים את ימי הפרים האלה בזמניהם כאשר קים עליהם מרדכי היהודי ואסתר המלכה וכאשר קימו על נפשם ועל זרעם דברי הצמות וזעקתם׃ |
32 And Esther established it by a command for ever, and it was written for a memorial.
| ומאמר אסתר קים דברי הפרים האלה ונכתב בספר׃ |
