Deuteronomy 23
1 He that is fractured or mutilated in his private parts shall not enter into the assembly of the Lord.
| לא יבא פצוע דכא וכרות שפכה בקהל יהוה׃ |
2 [One born] of a harlot shall not enter into the assembly of the Lord.
| לא יבא ממזר בקהל יהוה גם דור עשירי לא יבא לו בקהל יהוה׃ |
3 The Ammanite and Moabite shall not enter into the assembly of the Lord, even until the tenth generation he shall not enter into the assembly of the Lord, even for ever:
| לא יבא עמוני ומואבי בקהל יהוה גם דור עשירי לא יבא להם בקהל יהוה עד עולם׃ |
4 because they met you not with bread and water by the way, when ye went out of Egypt; and because they hired against thee Balaam the son of Beor of Mesopotamia to curse thee.
| על דבר אשר לא קדמו אתכם בלחם ובמים בדרך בצאתכם ממצרים ואשר שכר עליך את בלעם בן בעור מפתור ארם נהרים לקללך׃ |
5 But the Lord thy God would not hearken to Balaam; and the Lord thy God changed the curses into blessings, because the Lord thy God loved thee.
| ולא אבה יהוה אלהיך לשמע אל בלעם ויהפך יהוה אלהיך לך את הקללה לברכה כי אהבך יהוה אלהיך׃ |
6 Thou shalt not speak peaceably or profitably to them all thy days for ever.
| לא תדרש שלמם וטבתם כל ימיך לעולם׃ |
7 Thou shalt not abhor an Edomite, because he is thy brother; thou shalt not abhor an Egyptian, because thou wast a stranger in his land.
| לא תתעב אדמי כי אחיך הוא לא תתעב מצרי כי גר היית בארצו׃ |
8 If sons be born to them, in the third generation they shall enter into the assembly of the Lord.
| בנים אשר יולדו להם דור שלישי יבא להם בקהל יהוה׃ |
9 And if thou shouldest go forth to engage with thine enemies, then thou shalt keep thee from every wicked thing.
| כי תצא מחנה על איביך ונשמרת מכל דבר רע׃ |
10 If there should be in thee a man who is not clean by reason of his issue by night, then he shall go forth out of the camp, and he shall not enter into the camp.
| כי יהיה בך איש אשר לא יהיה טהור מקרה לילה ויצא אל מחוץ למחנה לא יבא אל תוך המחנה׃ |
11 And it shall come to pass toward evening he shall wash his body with water, and when the sun has gone down, he shall go into the camp.
| והיה לפנות ערב ירחץ במים וכבא השמש יבא אל תוך המחנה׃ |
12 And thou shalt have a place outside of the camp, and thou shalt go out thither,
| ויד תהיה לך מחוץ למחנה ויצאת שמה חוץ׃ |
13 and thou shalt have a trowel on thy girdle; and it shall come to pass when thou wouldest relieve thyself abroad, that thou shalt dig with it, and shalt bring back the earth and cover thy nuisance.
| ויתד תהיה לך על אזנך והיה בשבתך חוץ וחפרתה בה ושבת וכסית את צאתך׃ |
14 Because the Lord thy God walks in thy camp to deliver thee, and to give up thine enemy before thy face; and thy camp shall be holy, and there shall not appear in thee a disgraceful thing, and [so] he shall turn away from thee.
| כי יהוה אלהיך מתהלך בקרב מחנך להצילך ולתת איביך לפניך והיה מחניך קדוש ולא יראה בך ערות דבר ושב מאחריך׃ |
15 Thou shalt not deliver a servant to his master, who [coming] from his master attaches himself to thee.
| לא תסגיר עבד אל אדניו אשר ינצל אליך מעם אדניו׃ |
16 He shall dwell with thee, he shall dwell among you where he shall please; thou shalt not afflict him.
| עמך ישב בקרבך במקום אשר יבחר באחד שעריך בטוב לו לא תוננו׃ |
17 There shall not be a harlot of the daughters of Israel, and there shall not be a fornicator of the sons of Israel; there shall not be an idolatress of the daughters of Israel, and there shall not be an initiated person of the sons of Israel.
| לא תהיה קדשה מבנות ישראל ולא יהיה קדש מבני ישראל׃ |
18 Thou shalt not bring the hire of a harlot, nor the price of a dog into the house of the Lord thy God, for any vow; because even both are an abomination to the Lord thy God.
| לא תביא אתנן זונה ומחיר כלב בית יהוה אלהיך לכל נדר כי תועבת יהוה אלהיך גם שניהם׃ |
19 Thou shalt not lend to thy brother on usury of silver, or usury of meat, or usury of any thing which thou mayest lend out.
| לא תשיך לאחיך נשך כסף נשך אכל נשך כל דבר אשר ישך׃ |
20 Thou mayest lend on usury to a stranger, but to thy brother thou shalt not lend on usury; that the Lord thy God may bless thee in all thy works upon the land, into which thou art entering to inherit it.
| לנכרי תשיך ולאחיך לא תשיך למען יברכך יהוה אלהיך בכל משלח ידך על הארץ אשר אתה בא שמה לרשתה׃ |
21 And if thou wilt vow a vow to the Lord thy God, thou shalt not delay to pay it; for the Lord thy God will surely require it of thee, and [otherwise] it shall be sin in thee.
| כי תדר נדר ליהוה אלהיך לא תאחר לשלמו כי דרש ידרשנו יהוה אלהיך מעמך והיה בך חטא׃ |
22 But if thou shouldest be unwilling to vow, it is not sin in thee.
| וכי תחדל לנדר לא יהיה בך חטא׃ |
23 Thou shalt observe the words that proceed from between thy lips; and as thou hast vowed a gift to the Lord God, [so] shalt thou do that which thou hast spoken with thy mouth.
| מוצא שפתיך תשמר ועשית כאשר נדרת ליהוה אלהיך נדבה אשר דברת בפיך׃ |
24 And if thou shouldest go into the corn field of thy neighbour, then thou mayest gather the ears with thy hands; but thou shalt not put the sickle to thy neighbour's corn.
| כי תבא בכרם רעך ואכלת ענבים כנפשך שבעך ואל כליך לא תתן׃ |
25 And if thou shouldest go into the vineyard of thy neighbour, thou shalt eat grapes sufficient to satisfy thy desire; but thou mayest not put them into a vessel.
| כי תבא בקמת רעך וקטפת מלילת בידך וחרמש לא תניף על קמת רעך׃ |
