Deuteronomy 21
1 And if one be found slain with the sword in the land, which the Lord thy God gives thee to inherit, having fallen in the field, and they do not know who has smitten [him];
| כי ימצא חלל באדמה אשר יהוה אלהיך נתן לך לרשתה נפל בשדה לא נודע מי הכהו |
2 thine elders and thy judges shall come forth, and shall measure the distances of the cities round about the slain man:
| ויצאו זקניך ושפטיך ומדדו אל הערים אשר סביבת החלל |
3 and it shall be that the city which is nearest to the slain man the elders of that city shall take a heifer of the herd, which has not laboured, and which has not borne a yoke.
| והיה העיר הקרבה אל החלל--ולקחו זקני העיר ההוא עגלת בקר אשר לא עבד בה אשר לא משכה בעל |
4 And the elders of that city shall bring down the heifer into a rough valley, which has not been tilled and is not sown, and they shall slay the heifer in the valley.
| והורדו זקני העיר ההוא את העגלה אל נחל איתן אשר לא יעבד בו ולא יזרע וערפו שם את העגלה בנחל |
5 And the priests the Levites shall come, because the Lord God has chosen them to stand by him, and to bless in his name, and by their word shall every controversy and every stroke be [decided].
| ונגשו הכהנים בני לוי--כי בם בחר יהוה אלהיך לשרתו ולברך בשם יהוה ועל פיהם יהיה כל ריב וכל נגע |
6 And all the elders of that city who draw nigh to the slain man shall wash their hands over the head of the heifer which was slain in the valley;
| וכל זקני העיר ההוא הקרבים אל החלל--ירחצו את ידיהם על העגלה הערופה בנחל |
7 and they shall answer and say, Our hands have not shed this blood, and our eyes have not seen [it].
| וענו ואמרו ידינו לא שפכה (שפכו) את הדם הזה ועינינו לא ראו |
8 Be merciful to thy people Israel, whom thou hast redeemed, O Lord, that innocent blood may not be charged on thy people Israel: and the blood shall be atoned for to them.
| כפר לעמך ישראל אשר פדית יהוה ואל תתן דם נקי בקרב עמך ישראל ונכפר להם הדם |
9 And thou shalt take away innocent blood from among you, if thou shouldest do that which is good and pleasing before the Lord thy God.
| ואתה תבער הדם הנקי--מקרבך כי תעשה הישר בעיני יהוה |
10 And if when thou goest out to war against thine enemies, the Lord thy God should deliver them into thine hands, and thou shouldest take their spoil,
| כי תצא למלחמה על איביך ונתנו יהוה אלהיך בידך--ושבית שביו |
11 and shouldest see among the spoil a woman beautiful in countenance, and shouldest desire her, and take her to thyself for a wife,
| וראית בשביה אשת יפת תאר וחשקת בה ולקחת לך לאשה |
12 and shouldest bring her within thine house: then shalt thou shave her head, and pare her nails;
| והבאתה אל תוך ביתך וגלחה את ראשה ועשתה את צפרניה |
13 and shalt take away her garments of captivity from off her, and she shall abide in thine house, and shall bewail her father and mother the days of a month; and afterwards thou shalt go in to her and dwell with her, and she shall be thy wife.
| והסירה את שמלת שביה מעליה וישבה בביתך ובכתה את אביה ואת אמה ירח ימים ואחר כן תבוא אליה ובעלתה והיתה לך לאשה |
14 And it shall be if thou do not delight in her, thou shalt send her out free; and she shall not by any means be sold for money, thou shalt not treat her contemptuously, because thou hast humbled her.
| והיה אם לא חפצת בה ושלחתה לנפשה ומכר לא תמכרנה בכסף לא תתעמר בה תחת אשר עניתה |
15 And if a man have two wives, the one loved and the other hated, and both the loved and the hated should have born him [children], and the son of the hated should be first-born;
| כי תהיין לאיש שתי נשים האחת אהובה והאחת שנואה וילדו לו בנים האהובה והשנואה והיה הבן הבכר לשניאה |
16 then it shall be that whensoever he shall divide by inheritance his goods to his sons, he shall not be able to give the right of the first-born to the son of the loved one, having overlooked the son of the hated, which is the first-born.
| והיה ביום הנחילו את בניו את אשר יהיה לו--לא יוכל לבכר את בן האהובה על פני בן השנואה הבכר |
17 But he shall acknowledge the first-born of the hated one to give to him double of all things which shall be found by him, because he is the first of his children, and to him belongs the birthright.
| כי את הבכר בן השנואה יכיר לתת לו פי שנים בכל אשר ימצא לו כי הוא ראשית אנו לו משפט הבכרה |
18 And if any man has a disobedient and contentious son, who hearkens not to the voice of his father and the voice of his mother, and they should correct him, and he should not hearken to them;
| כי יהיה לאיש בן סורר ומורה--איננו שמע בקול אביו ובקול אמו ויסרו אתו ולא ישמע אליהם |
19 then shall his father and his mother take hold of him, and bring him forth to the elders of his city, and to the gate of the place:
| ותפשו בו אביו ואמו והוציאו אתו אל זקני עירו ואל שער מקמו |
20 and they shall say to the men of their city, This our son is disobedient and contentious, he hearkens not to our voice, he is a reveler and a drunkard.
| ואמרו אל זקני עירו בננו זה סורר ומרה--איננו שמע בקלנו זולל וסבא |
21 And the men of his city shall stone him with stones, and he shall die; and thou shalt remove the evil one from yourselves, and the rest shall hear and fear.
| ורגמהו כל אנשי עירו באבנים ומת ובערת הרע מקרבך וכל ישראל ישמעו ויראו |
22 And if there be sin in any one, [and] the judgment of death [be upon him], and he be put to death, and ye hang him on a tree:
| וכי יהיה באיש חטא משפט מות--והומת ותלית אתו על עץ |
23 his body shall not remain all night upon the tree, but ye shall by all means bury it in that day; for every one that is hanged on a tree is cursed of God; and ye shall by no means defile the land which the Lord thy God gives thee for an inheritance.
| לא תלין נבלתו על העץ כי קבור תקברנו ביום ההוא--כי קללת אלהים תלוי ולא תטמא את אדמתך אשר יהוה אלהיך נתן לך נחלה |
