Psalms 137

1 By the rivers of Babylon we were seated, weeping at the memory of Zion,

על נהרות בבל שם ישבנו גם בכינו בזכרנו את ציון׃

2 Hanging our instruments of music on the trees by the waterside.

על ערבים בתוכה תלינו כנרותינו׃

3 For there those who had taken us prisoners made request for a song; and those who had taken away all we had gave us orders to be glad, saying, Give us one of the songs of Zion.

כי שם שאלונו שובינו דברי שיר ותוללינו שמחה שירו לנו משיר ציון׃

4 How may we give the Lord's song in a strange land?

איך נשיר את שיר יהוה על אדמת נכר׃

5 If I keep not your memory, O Jerusalem, let not my right hand keep the memory of its art.

אם אשכחך ירושלם תשכח ימיני׃

6 If I let you go out of my thoughts, and if I do not put Jerusalem before my greatest joy, let my tongue be fixed to the roof of my mouth.

תדבק לשוני לחכי אם לא אזכרכי אם לא אעלה את ירושלם על ראש שמחתי׃

7 O Lord, keep in mind against the children of Edom the day of Jerusalem; how they said, Let it be uncovered, uncovered even to its base.

זכר יהוה לבני אדום את יום ירושלם האמרים ערו ערו עד היסוד בה׃

8 O daughter of Babylon, whose fate is destruction; happy is the man who does to you what you have done to us.

בת בבל השדודה אשרי שישלם לך את גמולך שגמלת לנו׃

9 Happy is the man who takes your little ones, crushing them against the rocks.

אשרי שיאחז ונפץ את עלליך אל הסלע׃