Numbers 17

1 And the Lord said to Moses,

וידבר יהוה אל משה לאמר׃

2 Say to the children of Israel that they are to give you rods, one for every family, for every chief, the head of his father's house, making twelve rods; let every man's name be placed on his rod.

דבר אל בני ישראל וקח מאתם מטה מטה לבית אב מאת כל נשיאהם לבית אבתם שנים עשר מטות איש את שמו תכתב על מטהו׃

3 And let Aaron's name be placed on the rod of Levi: for there is to be one rod for the head of every family.

ואת שם אהרן תכתב על מטה לוי כי מטה אחד לראש בית אבותם׃

4 And let them be stored up in the Tent of meeting, in front of the ark of witness where I come to you.

והנחתם באהל מועד לפני העדות אשר אועד לכם שמה׃

5 And the rod of that man who is marked out by me for myself will have buds on it; so I will put a stop to the outcries which the children of Israel make to me against you.

והיה האיש אשר אבחר בו מטהו יפרח והשכתי מעלי את תלנות בני ישראל אשר הם מלינם עליכם׃

6 So Moses gave these orders to the children of Israel, and all their chiefs gave him rods, one for the head of every family, making twelve rods: and Aaron's rod was among them.

וידבר משה אל בני ישראל ויתנו אליו כל נשיאיהם מטה לנשיא אחד מטה לנשיא אחד לבית אבתם שנים עשר מטות ומטה אהרן בתוך מטותם׃

7 And Moses put the rods before the Lord in the Tent of witness.

וינח משה את המטת לפני יהוה באהל העדת׃

8 Now on the day after, Moses went into the Tent of witness; and he saw that Aaron's rod, the rod of the house of Levi, had put out buds, and was covered with buds and flowers and fruit.

ויהי ממחרת ויבא משה אל אהל העדות והנה פרח מטה אהרן לבית לוי ויצא פרח ויצץ ציץ ויגמל שקדים׃

9 Then Moses took out all the rods from before the Lord, and gave them back to the children of Israel: and they saw them, and every man took his rod.

ויצא משה את כל המטת מלפני יהוה אל כל בני ישראל ויראו ויקחו איש מטהו׃

10 And the Lord said to Moses, Put Aaron's rod back in front of the ark of witness, to be kept for a sign against this false-hearted people, so that you may put a stop to their outcries against me, and death may not overtake them.

ויאמר יהוה אל משה השב את מטה אהרן לפני העדות למשמרת לאות לבני מרי ותכל תלונתם מעלי ולא ימתו׃

11 This Moses did: as the Lord gave orders, so he did.

ויעש משה כאשר צוה יהוה אתו כן עשה׃

12 And the children of Israel said to Moses, Truly, destruction has come on us; an evil fate has overtaken us all.

ויאמרו בני ישראל אל משה לאמר הן גוענו אבדנו כלנו אבדנו׃

13 Death will overtake everyone who comes near, who comes near the House of the Lord: are we all to come to destruction?

כל הקרב הקרב אל משכן יהוה ימות האם תמנו לגוע׃