Leviticus 22

1 And the Lord said to Moses,

וידבר יהוה אל משה לאמר

2 Give orders to Aaron and to his sons to keep themselves separate from the holy things of the children of Israel which they give to me, and not to make my holy name common: I am the Lord,

דבר אל אהרן ואל בניו וינזרו מקדשי בני ישראל ולא יחללו את שם קדשי--אשר הם מקדשים לי אני יהוה

3 Say to them, If any man of all your seed through all your generations, being unclean, comes near the holy things which the children of Israel make holy to the Lord, he will be cut off from before me: I am the Lord.

אמר אלהם לדרתיכם כל איש אשר יקרב מכל זרעכם אל הקדשים אשר יקדישו בני ישראל ליהוה וטמאתו עליו ונכרתה הנפש ההוא מלפני--אני יהוה

4 No man of the seed of Aaron who is a leper, or who has a flow from his body, may take of the holy food till he is clean. And any man touching anything which is unclean because of the dead, or any man whose seed goes from him;

איש איש מזרע אהרן והוא צרוע או זב--בקדשים לא יאכל עד אשר יטהר והנגע בכל טמא נפש או איש אשר תצא ממנו שכבת זרע

5 Or anyone touching any unclean thing which goes flat on the earth, or someone by whom he may be made unclean in any way whatever;

או איש אשר יגע בכל שרץ אשר יטמא לו או באדם אשר יטמא לו לכל טמאתו

6 Any person touching any such unclean thing will be unclean till evening, and may not take of the holy food till his flesh has been bathed in water;

נפש אשר תגע בו וטמאה עד הערב ולא יאכל מן הקדשים כי אם רחץ בשרו במים

7 And when the sun has gone down he will be clean; and after that he may take part in the holy food, because it is his bread.

ובא השמש וטהר ואחר יאכל מן הקדשים כי לחמו הוא

8 That which comes to a natural death, or is attacked by beasts, he may not take as food, for it will make him unclean: I am the Lord.

נבלה וטרפה לא יאכל לטמאה בה אני יהוה

9 So then, let them keep what I have put into their care, for fear that sin may come on them because of it, so causing their death because they have made it common: I am the Lord, who make them holy.

ושמרו את משמרתי ולא ישאו עליו חטא ומתו בו כי יחללהו אני יהוה מקדשם

10 No outside person may take of the holy food, or one living as a guest in the priest's house, or a servant working for payment.

וכל זר לא יאכל קדש תושב כהן ושכיר לא יאכל קדש

11 But any person for whom the priest has given money, to make him his, may take of it with him; and those who come to birth in his house may take of his bread.

וכהן כי יקנה נפש קנין כספו--הוא יאכל בו ויליד ביתו הם יאכלו בלחמו

12 And if the daughter of a priest is married to an outside person she may not take of the holy things which are lifted up as offerings.

ובת כהן--כי תהיה לאיש זר הוא בתרומת הקדשים לא תאכל

13 But if a priest's daughter is a widow, or parted from her husband, and has no child, and has come back to her father's house as when she was a girl, she may take of her father's bread; but no outside person may do so.

ובת כהן כי תהיה אלמנה וגרושה וזרע אין לה--ושבה אל בית אביה כנעוריה מלחם אביה תאכל וכל זר לא יאכל בו

14 And if a man takes the holy food in error, he will have to give the holy thing back to the priest, with the addition of a fifth part.

ואיש כי יאכל קדש בשגגה--ויסף חמשיתו עליו ונתן לכהן את הקדש

15 And they may not make common the holy things which the children of Israel give to the Lord,

ולא יחללו את קדשי בני ישראל--את אשר ירימו ליהוה

16 So causing sin to come on them when they take their holy things for food: I am the Lord who make them holy.

והשיאו אותם עון אשמה באכלם את קדשיהם כי אני יהוה מקדשם

17 And the Lord said to Moses,

וידבר יהוה אל משה לאמר

18 Say to Aaron and to his sons and to all the children of Israel, If any man of the children of Israel, or of another nation living in Israel, makes an offering, given because of an oath or freely given to the Lord for a burned offering;

דבר אל אהרן ואל בניו ואל כל בני ישראל ואמרת אלהם איש איש מבית ישראל ומן הגר בישראל אשר יקריב קרבנו לכל נדריהם ולכל נדבותם אשר יקריבו ליהוה לעלה

19 So that it may be pleasing to the Lord, let him give a male, without any mark, from among the oxen or the sheep or the goats.

לרצנכם תמים זכר--בבקר בכשבים ובעזים

20 But anything which has a mark you may not give; it will not make you pleasing to the Lord.

כל אשר בו מום לא תקריבו כי לא לרצון יהיה לכם

21 And whoever makes a peace-offering to the Lord, in payment of an oath or as a free offering, from the herd or the flock, if it is to be pleasing to the Lord, let it be free from any mark or damage.

ואיש כי יקריב זבח שלמים ליהוה לפלא נדר או לנדבה בבקר או בצאן--תמים יהיה לרצון כל מום לא יהיה בו

22 Anything blind or broken or damaged or having any disease or any mark on it may not be offered to the Lord; you may not make an offering of it by fire on the altar to the Lord.

עורת או שבור או חרוץ או יבלת או גרב או ילפת--לא תקריבו אלה ליהוה ואשה לא תתנו מהם על המזבח--ליהוה

23 An ox or a lamb which has more or less than its natural parts, may be given as a free offering; but it will not be taken in payment of an oath.

ושור ושה שרוע וקלוט--נדבה תעשה אתו ולנדר לא ירצה

24 An animal which has its sex parts damaged or crushed or broken or cut, may not be offered to the Lord; such a thing may not be done anywhere in your land.

ומעוך וכתות ונתוק וכרות לא תקריבו ליהוה ובארצכם לא תעשו

25 And from one who is not an Israelite you may not take any of these for an offering to the Lord; for they are unclean, there is a mark on them, and the Lord will not be pleased with them.

ומיד בן נכר לא תקריבו את לחם אלהיכם--מכל אלה כי משחתם בהם מום בם לא ירצו לכם

26 And the Lord said to Moses,

וידבר יהוה אל משה לאמר

27 When an ox or a sheep or a goat is given birth, let it be with its mother for seven days; and after the eighth day it may be taken as an offering made by fire to the Lord.

שור או כשב או עז כי יולד והיה שבעת ימים תחת אמו ומיום השמיני והלאה ירצה לקרבן אשה ליהוה

28 A cow or a sheep may not be put to death with its young on the same day.

ושור או שה--אתו ואת בנו לא תשחטו ביום אחד

29 And when you make an offering of praise to the Lord, make it in a way which is pleasing to him.

וכי תזבחו זבח תודה ליהוה--לרצנכם תזבחו

30 Let it be used for food on the same day; do not keep any part of it till the morning: I am the Lord.

ביום ההוא יאכל לא תותירו ממנו עד בקר אני יהוה

31 So then, keep my orders and do them: I am the Lord.

ושמרתם מצותי ועשיתם אתם אני יהוה

32 And do not make my holy name common; so that it may be kept holy by the children of Israel: I am the Lord who make you holy,

ולא תחללו את שם קדשי ונקדשתי בתוך בני ישראל אני יהוה מקדשכם

33 Who took you out of the land of Egypt that I might be your God: I am the Lord.

המוציא אתכם מארץ מצרים להיות לכם לאלהים אני יהוה