Job 42
1 And Job said in answer to the Lord,
| ויען איוב את יהוה ויאמר׃ |
2 I see that you are able to do every thing, and to give effect to all your designs.
| ידעת כי כל תוכל ולא יבצר ממך מזמה׃ |
3 Who is this who makes dark the purpose of God by words without knowledge? For I have been talking without knowledge about wonders not to be searched out.
| מי זה מעלים עצה בלי דעת לכן הגדתי ולא אבין נפלאות ממני ולא אדע׃ |
4 Give ear to me, and I will say what is in my mind; I will put questions to you, and you will give me the answers.
| שמע נא ואנכי אדבר אשאלך והודיעני׃ |
5 Word of you had come to my ears, but now my eye has seen you.
| לשמע אזן שמעתיך ועתה עיני ראתך׃ |
6 For this cause I give witness that what I said is false, and in sorrow I take my seat in the dust.
| על כן אמאס ונחמתי על עפר ואפר׃ |
7 And it came about, after he had said these words to Job, that the Lord said to Eliphaz the Temanite, I am very angry with you and your two friends, because you have not said what is right about me, as my servant Job has.
| ויהי אחר דבר יהוה את הדברים האלה אל איוב ויאמר יהוה אל אליפז התימני חרה אפי בך ובשני רעיך כי לא דברתם אלי נכונה כעבדי איוב׃ |
8 And now, take seven oxen and seven sheep, and go to my servant Job, and give a burned offering for yourselves, and my servant Job will make prayer for you, that I may not send punishment on you; because you have not said what is right about me, as my servant Job has.
| ועתה קחו לכם שבעה פרים ושבעה אילים ולכו אל עבדי איוב והעליתם עולה בעדכם ואיוב עבדי יתפלל עליכם כי אם פניו אשא לבלתי עשות עמכם נבלה כי לא דברתם אלי נכונה כעבדי איוב׃ |
9 And Eliphaz the Temanite, and Bildad the Shuhite, and Zophar the Naamathite, went and did as the Lord had said. And the Lord gave ear to Job.
| וילכו אליפז התימני ובלדד השוחי צפר הנעמתי ויעשו כאשר דבר אליהם יהוה וישא יהוה את פני איוב׃ |
10 And the Lord made up to Job for all his losses, after he had made prayer for his friends: and all Job had before was increased by the Lord twice as much.
| ויהוה שב את שבית איוב בהתפללו בעד רעהו ויסף יהוה את כל אשר לאיוב למשנה׃ |
11 And all his brothers and sisters, and his friends of earlier days, came and took food with him in his house; and made clear their grief for him, and gave him comfort for all the evil which the Lord had sent on him; and they all gave him a bit of money and a gold ring.
| ויבאו אליו כל אחיו וכל אחיתיו וכל ידעיו לפנים ויאכלו עמו לחם בביתו וינדו לו וינחמו אתו על כל הרעה אשר הביא יהוה עליו ויתנו לו איש קשיטה אחת ואיש נזם זהב אחד׃ |
12 And the Lord's blessing was greater on the end of Job's life than on its start: and so he came to have fourteen thousand sheep and goats, and six thousand camels, and two thousand oxen, and a thousand she-asses.
| ויהוה ברך את אחרית איוב מראשתו ויהי לו ארבעה עשר אלף צאן וששת אלפים גמלים ואלף צמד בקר ואלף אתונות׃ |
13 And he had seven sons and three daughters.
| ויהי לו שבענה בנים ושלוש בנות׃ |
14 And he gave the first the name of Jemimah, the second Keziah, and the third Keren-happuch;
| ויקרא שם האחת ימימה ושם השנית קציעה ושם השלישית קרן הפוך׃ |
15 And there were no women so beautiful as the daughters of Job in all the earth: and their father gave them a heritage among their brothers.
| ולא נמצא נשים יפות כבנות איוב בכל הארץ ויתן להם אביהם נחלה בתוך אחיהם׃ |
16 And after this Job had a hundred and forty years of life, and saw his sons, and his sons' sons, even four generations.
| ויחי איוב אחרי זאת מאה וארבעים שנה וירא את בניו ואת בני בניו ארבעה דרות׃ |
17 And Job came to his end, old and full of days.
| וימת איוב זקן ושבע ימים׃ |
