Genesis 2
1 And the heaven and the earth and all things in them were complete.
| ויכלו השמים והארץ וכל צבאם׃ |
2 And on the seventh day God came to the end of all his work; and on the seventh day he took his rest from all the work which he had done.
| ויכל אלהים ביום השביעי מלאכתו אשר עשה וישבת ביום השביעי מכל מלאכתו אשר עשה׃ |
3 And God gave his blessing to the seventh day and made it holy: because on that day he took his rest from all the work which he had made and done.
| ויברך אלהים את יום השביעי ויקדש אתו כי בו שבת מכל מלאכתו אשר ברא אלהים לעשות׃ |
4 These are the generations of the heaven and the earth when they were made.
| אלה תולדות השמים והארץ בהבראם ביום עשות יהוה אלהים ארץ ושמים׃ |
5 In the day when the Lord God made earth and heaven there were no plants of the field on the earth, and no grass had come up: for the Lord God had not sent rain on the earth and there was no man to do work on the land.
| וכל שיח השדה טרם יהיה בארץ וכל עשב השדה טרם יצמח כי לא המטיר יהוה אלהים על הארץ ואדם אין לעבד את האדמה׃ |
6 But a mist went up from the earth, watering all the face of the land.
| ואד יעלה מן הארץ והשקה את כל פני האדמה׃ |
7 And the Lord God made man from the dust of the earth, breathing into him the breath of life: and man became a living soul.
| וייצר יהוה אלהים את האדם עפר מן האדמה ויפח באפיו נשמת חיים ויהי האדם לנפש חיה׃ |
8 And the Lord God made a garden in the east, in Eden; and there he put the man whom he had made.
| ויטע יהוה אלהים גן בעדן מקדם וישם שם את האדם אשר יצר׃ |
9 And out of the earth the Lord made every tree to come, delighting the eye and good for food; and in the middle of the garden, the tree of life and the tree of the knowledge of good and evil.
| ויצמח יהוה אלהים מן האדמה כל עץ נחמד למראה וטוב למאכל ועץ החיים בתוך הגן ועץ הדעת טוב ורע׃ |
10 And a river went out of Eden giving water to the garden; and from there it was parted and became four streams.
| ונהר יצא מעדן להשקות את הגן ומשם יפרד והיה לארבעה ראשים׃ |
11 The name of the first is Pishon, which goes round about all the land of Havilah where there is gold.
| שם האחד פישון הוא הסבב את כל ארץ החוילה אשר שם הזהב׃ |
12 And the gold of that land is good: there is bdellium and the onyx stone.
| וזהב הארץ ההוא טוב שם הבדלח ואבן השהם׃ |
13 And the name of the second river is Gihon: this river goes round all the land of Cush.
| ושם הנהר השני גיחון הוא הסובב את כל ארץ כוש׃ |
14 And the name of the third river is Tigris, which goes to the east of Assyria. And the fourth river is Euphrates.
| ושם הנהר השלישי חדקל הוא ההלך קדמת אשור והנהר הרביעי הוא פרת׃ |
15 And the Lord God took the man and put him in the garden of Eden to do work in it and take care of it.
| ויקח יהוה אלהים את האדם וינחהו בגן עדן לעבדה ולשמרה׃ |
16 And the Lord God gave the man orders, saying, You may freely take of the fruit of every tree of the garden:
| ויצו יהוה אלהים על האדם לאמר מכל עץ הגן אכל תאכל׃ |
17 But of the fruit of the tree of the knowledge of good and evil you may not take; for on the day when you take of it, death will certainly come to you.
| ומעץ הדעת טוב ורע לא תאכל ממנו כי ביום אכלך ממנו מות תמות׃ |
18 And the Lord God said, It is not good for the man to be by himself: I will make one like himself as a help to him
| ויאמר יהוה אלהים לא טוב היות האדם לבדו אעשה לו עזר כנגדו׃ |
19 And from the earth the Lord God made every beast of the field and every bird of the air, and took them to the man to see what names he would give them: and whatever name he gave to any living thing, that was its name.
| ויצר יהוה אלהים מן האדמה כל חית השדה ואת כל עוף השמים ויבא אל האדם לראות מה יקרא לו וכל אשר יקרא לו האדם נפש חיה הוא שמו׃ |
20 And the man gave names to all cattle and to the birds of the air and to every beast of the field; but Adam had no one like himself as a help.
| ויקרא האדם שמות לכל הבהמה ולעוף השמים ולכל חית השדה ולאדם לא מצא עזר כנגדו׃ |
21 And the Lord God sent a deep sleep on the man, and took one of the bones from his side while he was sleeping, joining up the flesh again in its place:
| ויפל יהוה אלהים תרדמה על האדם ויישן ויקח אחת מצלעתיו ויסגר בשר תחתנה׃ |
22 And the bone which the Lord God had taken from the man he made into a woman, and took her to the man.
| ויבן יהוה אלהים את הצלע אשר לקח מן האדם לאשה ויבאה אל האדם׃ |
23 And the man said, This is now bone of my bone and flesh of my flesh: let her name be Woman because she was taken out of Man.
| ויאמר האדם זאת הפעם עצם מעצמי ובשר מבשרי לזאת יקרא אשה כי מאיש לקחה זאת׃ |
24 For this cause will a man go away from his father and his mother and be joined to his wife; and they will be one flesh.
| על כן יעזב איש את אביו ואת אמו ודבק באשתו והיו לבשר אחד׃ |
25 And the man and his wife were without clothing, and they had no sense of shame.
| ויהיו שניהם ערומים האדם ואשתו ולא יתבששו׃ |
