Romans 1
1 Paul, a servant of Christ Jesus, called to be an apostle, and set apart for the gospel of God—
| פולוס עבד ישוע המשיח מקרא להיות שליח ונבדל לבשורת אלהים׃ |
2 the gospel He promised beforehand through His prophets in the Holy Scriptures,
| אשר הבטיחה מלפנים ביד נביאיו בכתבי הקדש׃ |
3 regarding His Son, who was a descendant of David according to the flesh,
| על דבר בנו הנולד מזרע דוד לפי הבשר׃ |
4 and who through the Spirit of holiness was declared with power to be the Son of God by His resurrection from the dead: Jesus Christ our Lord.
| אשר הוכן לבן האלהים בגבורה לפי רוח הקדשה בתחיתו מבין המתים הוא ישוע המשיח אדנינו׃ |
5 Through Him and on behalf of His name, we received grace and apostleship to call all those among the Gentiles to the obedience that comes from faith.
| אשר בידו קבלנו חן ושליחות להקים משמעת האמונה בכל הגוים למען שמו׃ |
6 And you also are among those who are called to belong to Jesus Christ.
| אשר בתוכם הנכם גם אתם קרואי ישוע המשיח׃ |
7 To all in Rome who are loved by God and called to be saints: Grace and peace to you from God our Father and the Lord Jesus Christ.
| לכל אשר ברומי ידידי אלהים וקרואים להיות קדושים חסד ושלום לכם מאת האלהים אבינו ואדנינו ישוע המשיח׃ |
8 First, I thank my God through Jesus Christ for all of you, because your faith is being proclaimed all over the world.
| בראשונה אודה לאלהי בישוע המשיח על כלכם אשר ספר אמונתכם בכל העולם׃ |
9 God, whom I serve with my spirit in preaching the gospel of His Son, is my witness how constantly I remember you
| כי האלהים אשר אני עבד אתו ברוחי בבשורת בנו לעד לי כי תמיד אני מזכיר אתכם׃ |
10 in my prayers at all times, asking that now at last by God’s will I may succeed in coming to you.
| בהעתירי בתפלותי בכל עת למען אשר רק הפעם אצליח ברצון אלהים לבוא אליכם׃ |
11 For I long to see you so that I may impart to you some spiritual gift to strengthen you,
| כי נכסף נכספתי לראותכם ולחלק לכם אי זו מתת רוח למען תתחזקי׃ |
12 that is, that you and I may be mutually encouraged by each other’s faith.
| והוא להתנחם עמכם זה בזה באמונה אשר לכם וגם לי׃ |
13 I do not want you to be unaware, brothers, how often I planned to come to you (but have been prevented from visiting until now), in order that I might have a harvest among you, just as I have had among the other Gentiles.
| ולא אכחד מכם אחי כי פעמים רבות שמתי על לבי לבוא אליכם אך נמנע ממני עד הנה למען אמצא פרי גם בכם כמו ביתר הגוים׃ |
14 I am obligated both to Greeks and non-Greeks, both to the wise and the foolish.
| מחיב אנכי ליונים וגם ללעזים לחכמים וגם לפתאים׃ |
15 That is why I am so eager to preach the gospel also to you who are in Rome.
| לכן נדבני לבי להשמיע את הבשורה גם אתכם אשר ברומי׃ |
16 I am not ashamed of the gospel, because it is the power of God for salvation to everyone who believes, first to the Jew, then to the Greek.
| כי אינני בוש מבשורת המשיח באשר גבורת אלהים היא לתשועת כל המאמין ליהודי בראשונה וכן גם ליוני׃ |
17 For the gospel reveals the righteousness of God that comes by faith from start to finish, just as it is written: “The righteous will live by faith.”
| כי תגלה בה צדקת אלהים מאמונה אל אמונה ככתוב וצדיק באמונתו יחיה׃ |
18 The wrath of God is being revealed from heaven against all the godlessness and wickedness of men who suppress the truth by their wickedness.
| כי נגלה חרון אלהים מן השמים על כל רשעת בני אדם ועולתם אשר יעצרו את האמת בעולה׃ |
19 For what may be known about God is plain to them, because God has made it plain to them.
| יען אשר דעת האלהים גלויה בקרבם כי האלהים הודיעם אותה׃ |
20 For since the creation of the world God’s invisible qualities, His eternal power and divine nature, have been clearly seen, being understood from His workmanship, so that men are without excuse. (aïdios g126)
| כי מהותו הנעלמה היא כחו הנצחי ואלהותו מעת נברא העולם תודע במעשים ותראה לבלתי היות להם להתנצל׃ (aïdios g126) |
21 For although they knew God, they neither glorified Him as God nor gave thanks to Him, but they became futile in their thinking and darkened in their foolish hearts.
| יען בדעתם את האלהים לא כבדהו כאלהים וגם לא הודו לו כי אם הלכו אחרי ההבל במועצותיהם ויחשך לבם הנבער׃ |
22 Although they claimed to be wise, they became fools,
| ובאמרם חכמים אנחנו היו לכסילים׃ |
23 and exchanged the glory of the immortal God for images of mortal man and birds and animals and reptiles.
| וימירו את כבוד האלהים אשר איננו נפסד בדמות צלם אדם הנפסד צלם כל עוף והולך על ארבע ורמש האדמה׃ |
24 Therefore God gave them over in the desires of their hearts to impurity for the dishonoring of their bodies with one another.
| על כן גם נתנם האלהים לטמאה בתאות לבם לנבל גויותיהם איש את רעהו׃ |
25 They exchanged the truth of God for a lie, and worshiped and served the creature rather than the Creator, who is forever worthy of praise! Amen. (aiōn g165)
| אשר המירו אמת האלהים בכזב ויכבדו ויעבדו את הבריה תחת בראה המברך לעולמים אמן׃ (aiōn g165) |
26 For this reason God gave them over to dishonorable passions. Even their women exchanged natural relations for unnatural ones.
| בעבור זאת נתנם האלהים לתאות בושה כי נשיהם החליפו את התשמיש כדרכן בשלא כדרכן׃ |
27 Likewise, the men abandoned natural relations with women and burned with lust for one another. Men committed indecent acts with other men, and received in themselves the due penalty for their error.
| וכן גם הזכרים עזבו את תשמיש האשה כדרכה ויחמו זה בזה בתשוקתם ויעשו תועבה זכר עם זכר ויקחו שכר משובתם הראוי להם בעצם גופם׃ |
28 Furthermore, since they did not see fit to acknowledge God, He gave them up to a depraved mind, to do what ought not to be done.
| וכאשר מאסו להשיג האלהים בדעת נתנם האלהים בידי דעה נמאסה לעשות את אשר לא יתכן׃ |
29 They have become filled with every kind of wickedness, evil, greed, and depravity. They are full of envy, murder, strife, deceit, and malice. They are gossips,
| וירב בקרבם כל חמס זנות ורשע בצע ואון וימלאו קנאה ורצח ומריבה ומרמה ותהפכות׃ |
30 slanderers, God-haters, insolent, arrogant, and boastful. They invent new forms of evil; they disobey their parents.
| הלכי רכיל ומלשינים שנאי אלהים וגאים וזדים והוללים וחשבי און ואינם שמעים בקול אבותם׃ |
31 They are senseless, faithless, heartless, merciless.
| נבערים מדעת ובגדים אכזרים נטרי שנאה ולא רחמנים׃ |
32 Although they know God’s righteous decree that those who do such things are worthy of death, they not only continue to do these things, but also approve of those who practice them.
| יודעים המה את משפט אלהים כי עשי אלה בני מות הם ולא לבד שיעשו את אלה כי גם רצתה נפשם בעשיהם׃ |
